דהן: "אעשה הכל למען חלום העיר החרדית - אם צריך אכניס אנשים לכלא"

יועץ משפטי שמונה ללא מכרז, חברי ועדה שלא מונו כדין, התעלמות מהתושבים והיעדר שקיפות - אלה רק חלק מהטענות בעתירה שהוגשה נגד הוועדה לאישור העיר חריש-קציר שתידון היום בביהמ"ש

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

בית המשפט המחוזי בחיפה ידון היום לראשונה בעתירה שהגיש לפני כשנה עו"ד תאופיק ס. ג'בארין, המייצג 100 עותרים המתנגדים להקמת העיר חריש-קציר במתכונתה הנוכחית. העתירה שהגיש ג'בארין חושפת התנהלות תמוהה של הוועדה המיוחדת שהתמנתה כדי לפתח את העיר.

"הוועדה הזו לא פסחה על סעיף אחד בחוק התכנון והבנייה מבלי להפר אותו", טוען עו"ד ג'בארין בעתירה. "הוועדה ניהלה דיונים תוך ניגוד עניינים אישי ומוסדי. חלק מחברי הוועדה, ובהם היו"ר, הגיעו לוועדה עם דעות קדומות ונחישות לאשר תוכנית גרנדיוזית להקמת עיר חרדית גדולה בלב אזור ואדי עארה, תוך רמיסת זכויותיהם של תושבי האזור היהודים והערבים. הוועדה התנהלה בניגוד לכללי מינהל תקין, תוך ביצוע עבירות קשות על החוק. כך מונה יועץ משפטי לוועדה מבלי לערוך מכרז והוצגו אנשים כחברי ועדה על אף שלא היה להם מינוי כדין".

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

כיום חיים ביישוב כ-1,300 תושבים, רובם יהודים-חילונים, בעוד שלפי התוכניות שמקדם משרד הבינוי והשיכון העיר תימנה 30,000 דירות שייועדו לקליטת 150 אלף חרדים, בניגוד לעמדת מינהל התכנון במשרד הפנים ולתוכניות המאושרות והמופקדות. בעתירה נטען כי לתוכנית המיתאר של חריש-קציר הוגשו כ-600 התנגדויות ועוד כ-1,000 התנגדויות הוגשו נגד התוכנית המפורטת.

לטענת עו"ד ג'בארין, בהיקף התנגדויות כמו זה שהוגש, בין היתר על ידי ארגונים ציבוריים, מן הראוי שימונה חוקר שיבדוק את ההתנגדויות לעומקן. אולם חברי הוועדה המיוחדת שהוקמה לצורך קידום תוכניות חריש, הביעו חשש שמינוי חוקר ייעכב מאוד את אישור התוכניות.

"חס וחלילה. הדבר האחרון שיהיה זה חוקר", אמר היו"ר יגאל שחר, בישיבה שהתקיימה באפריל 2010. "צריך לעשות מכרז ואז מי שלא זוכה מגיש למשפט למה לא לקחו אותו. רק עד שמאשרים חוקר, זה שנה. אנחנו נעשה את זה בלי חוקר, אפילו אם נשב שבוע ימים לא נביא חוקר. אני עכשיו רוצה שזה יהיה רשום - מליאת הוועדה תשב כוועדה להתנגדויות. אין ברירה, אנחנו נצטרך להתמודד עם הסיפור הזה".

זו אינה האינדיקציה היחידה שמובאת בעתירה לכך שחברי הוועדה רוצים לאשר את העיר החרדית במהירות ובמינימום התנגדויות. בעתירה נטען כי הוועדה מתנהלת בחוסר שקיפות ובחשאיות, בישיבות סגורות ומבלי שתפרסם את פרוטוקולי הישיבות שלה ואת זהות חבריה. בעתירה מציין עו"ד ג'ובראן כי בוועדה חברים שבעה אנשי ציבור חרדים, שפועלים לקידום מהיר של התוכנית, שמונו כחברים במועצה מקומית חריש-קציר על ידי שר הפנים, אף שאין כמעט חרדים בישובים קציר-וחריש.

בעתירה מובאת דוגמה להתנגדות לתוכניות החדשות (ראו מסגרת) ונטען עוד כי ראש המועצה ניסים דהן התבטא באופן נחרץ לאישור התוכנית של חריש. בישיבה מ-18 ביוני 2009, על פי העתירה, איים דהן על אחת מחברות הוועדה שהתווכחה אתו על סמכות הוועדה המוגבלת לשטח שבמרחב התכנון של הוועדה, ואמר לה: "אני הולך להגיש תוכנית גדולה לכל מוסדות השלטון. אם צריך חקיקה ראשית, אעשה חקיקה ראשית ואם צריך לפטר מישהו - אני אפטר מישהו. ואם צריך להכניס מישהו לבית סוהר, אני אכניס מישהו לבית סוהר. אני אעשה הכל כדי שהחלום של עיר חרדית גדולה באזור יקום".

בעתירה יש גם טענות טכניות נגד התנהלות הוועדה, בהן טענה לגבי היעדרותם של נציגי ממשלה מישיבות הוועדה, בניגוד לחוק התכנון והבנייה שקובע כי חבר ועדה שנעדר שלוש ישיבות ברציפות לא יכהן עוד כחבר ועדה. "חלק מחברים אלה, שחדלו להיות חברים, חזרו והשתתפו בישיבות ונטלו חלק בקבלת ההחלטות, אף שלא היו רשאים להשתתף בישיבות", נטען.

עניין מוזר אחר הוא מעמדו של היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד עודד פלוס. זה מונה לתפקיד ללא מכרז, ובפתח אותה ישיבת ועדה ביוני הציג אותו יו"ר הוועדה המיוחדת יגאל שחר ואמר שישמש יועץ משפטי בהתנדבות. אילן טייכמן ממשרד השיכון העיר שצריך לערוך מכרז ליועץ משפטי. יו"ר הוועדה הודה שאכן צריך מכרז אבל מאחר שאין בינתיים תקציב אז עו"ד פלוס ישמש יועץ משפטי. עם זאת, משקיבלו העותרים לידיהם את פרוטוקול ישיבת הוועדה ממארס 2010 נודע להם כי עו"ד עודד פלוס דורש שכר.

בתמליל פרוטוקול הוועדה מאותו יום משיב עו"ד פלוס לניסים דהן ואומר: "אין דבר כזה שאני עובד בהתנדבות". דהן השיב לפלוס שהוא עבד כמתנדב ולא אמור לקבל כסף "מה עוד שיש חובה לערוך מכרז", ציין. יגאל שחר ביקש לא להעלות את הנושא בפני הוועדה כי "זה לא נושא שמבררים אותו בפורומים כאלה". שלומית מור ממשרד השיכון השיבה: "בגלל שיש רמקולים אני לא רוצה להגיד מה דעתי, אבל אני חושבת שזה ממש התנהלות שהיא...", ולא המשיכה.

"חברי הוועדה ניסו להפוך את המתנגדים לנחקרים"

אחד מחברי הוועדה לקידום הפיכת חריש וקציר לעיר חרדית הוא אברהם שוורץ. על פי העתירה, שוורץ התבטא במהלך הדיונים נגד המתנגדים "והפגין עוינות בולטת". כך היה בדיון שהתקיים בנוכחות נציג עמותת במקום, האדריכל סיזאר יודקין, שהוזמן להשמיע את התנגדותו לתוכניות ב-4 באוגוסט 2010.

אברהם שוורץ: "אולי רק כמה מלים על העמותה הזאת כי אנחנו לא כל כך מודעים לעבודה הזאת. אם אפשר קצת רקע, איפה אתם פועלים, איפה אתם יושבים. מי הם החברים?"

יודקין: "אנחנו עמותה של מתכננים ואדריכלים ואנשי מקצוע בתחום התכנון וגם במקצועות חברה אחרים, ששמה לעצמה מטרה לגשר בין תכנון מרחבי ובין זכויות אדם. אנחנו פועלים בהרבה מקומות בישראל, לרוב ביישובים ערבים, גם בקרב יישובים יהודים, בעיקר עם אוכלוסיות חלשות שאין להן נגישות לאנשי מקצוע כדי להציג את הדברים שלהם".

אברהם שוורץ: "מי מממן אתכם?"

יודקין: "העמותה ממומנת מקרנות שונות ומתרומות".

אברהם שוורץ: "עלתה כאן שאלה מאיזה קרנות למשל, לדוגמה".

יודקין: "אני לא זוכר כרגע, גם קרנות מחו"ל, גם בישראל".

אברהם שוורץ: "כדאי שהדו-שיח בינינו יהיה בצורה קלילה ונעימה. שום שאלה שלנו היא לא נגד. כל דבר שאנחנו שואלים, הוא כי אנחנו לא יודעים. לכן כשאני שואל אותך איזה קרן, אני רוצה פשוט להבין יותר מי הבן-שיח שלנו כאן כדי שנבין את הסיטואציה". יודקין: אז אני אומר ככה: אני לא עוסק בנושא של גיוס כספים בעמותה ואני לא כל כך בקיא במי תורם לכל פרויקט".

אברהם שוורץ: "אגב, הייתי רוצה לשמוע ממך מילה אחת על עתודות הקרקע שלא נשמרו, גם של היישובים היהודים למשל, לא רק של הערבים".

יודקין: "הדוגמה הבולטת בעניין זה היא ברטעה, שאין התאמה בין התוכנית שאותו מסמך ש.."

אברהם שוורץ: "הבנתי את הפרינציפ. הוא בא כי על זה הוא מקבל כסף לדבר".

לטענת העותרים "מר אברהם שוורץ הפך את מוסד התכנון שהוא יושב בו לאינקוויזיציה של ימי הביניים. מה מצופה מחברי ועדה כאלה המחזיקים בדעות קדומות מוצקות לגבי התוכנית של חריש ואף אין להם סבלנות לשמוע את המתנגדים ומנסים להפוך את המתנגדים לנחקרים? ברור שאין כל סיכוי שחברי ועדה אלה ישנו את דעתם וישתכנעו בנימוקים של המתנגדים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?