אתר בנייה קם מול הדירה השכורה שלכם? תתכוננו לארוז

בתרבות של חוסר התחשבות סבל השכנים הוא בלתי נמנע

אורי ברקוביץ'
אורי ברקוביץ'

>> לכוכב של פנטזיות הרצח שלי בשבועות האחרונים אני קורא "צעקני". צעקני הוא התרנגול האנושי של הרחוב בו אני מתגורר במרכז תל אביב. בכל בוקר בשבע אפס אפס (ולפעמים מוקדם יותר), שישה ימים בשבוע, צעקני מעיר את תושבי השכונה במלוא הדציבלים הבוקעים ממעמקי גרונו, מנצח על תזמורת של המהומי המנועים של משאיות ומערבלי בטון, זמזומי המנוף, דפיקות פטיש האוויר ומקהלת הפועלים.

צעקני הוא מנהל העבודה במפלצת הבטון שהולכת ונבנית מול ביתי. פעם היה זה אחד הרחובות השקטים בעיר. הבנייה הנמוכה, הקרבה לים, הסמי-פסטורליות - הם שהביאו בוודאי את יזמי הנדל"ן לסלק באמצע 2007 את דיירי הבניין הדו-קומתי העתיק והמקסים ששכן שם.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

השקט קבור עתה עמוק מתחת לחניון התת-קרקעי שלהשלמתו נדרשו שנה וחצי. השלווה נרמסה תחת מאות טונות של בטון שנוצקו שכבה אחר שכבה שנה וחצי נוספות. את השמש והרוח מסתיר שלד בטון שלא השאיר סמ"ק לא מנוצל במרחב האווירי. במקום שמיים נשקפים מחלון חדרי רק מרפסות. את הסוף לא רואים, ולפעמים נדמה שהבניין ייבנה לנצח.

בתרבות של חוסר התחשבות לא מפליא שאין מי שיחייב את המעסיקים של צעקני לדאוג לו לאמצעי קשר אלטרנטיביים לגרונו העמוק או להקפיד שהוא גם יעשה בהם שימוש (לאחרונה נצפה צעקני כשהוא נובח אל מכשיר הקשר שבידו). לא מפתיע שאין מי שדורש מהקבלנים להציב לוחות זמנים הגיוניים שיקטינו למינימום את הפגיעה באיכות החיים של עשרות השכנים.

כאשר העירייה משפצת רחוב, התמורה לעתים שווה את תקופת הסבל. כאשר מדובר בבנייה שמשנה לחלוטין את הנוף, יש רק צד אחד שמרוויח ורק צד אחד שמפסיד. האבסורד הוא שהצד שמפסיד הוא גם זה שמשלם את מחירי השכירות הגבוהים בארץ, פרמיה על איכות חיים כמובן.

אם אתם עומדים לרכוש דירה מול אתר בנייה, כדאי שזו תהיה דירה להשקעה ולא למגורים. אם אתם שוכרים, גלשו להומלס ביום שבו עולים הדחפורים.

השבוע שוב רעדו קירות הבית, החלונות הזדעזעו, וטיח שב והתפורר על הרצפה. בבית שממול יוצקים עוד קומה. "השארתם קצת בטון בעולם?" שאלתי את מנהל המערבל. "תתפלא כמה עוד יש", ענה. "וצפי לסיום, יש?", שאלתי. "תשאל את הבוס", השיב והפנה אצבע לצעקני שמיד ירה - "עוד שנה".

ערב שבת. שקט מבורך עוטף את העיר המתרוקנת מהולכי רגל ומכוניות. ממפלצת הבטון נשמע רק רחש הניילונים המתנופפים ברוח. זמן אידיאלי לשכנים מלמעלה להזיז רהיטים ולרקוע בעקבים, וזמן מושלם להתחיל לארוז ארגזים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"