אברהם שאער: "יוקרה אינה תופעה של תל אביב בלבד"

אברהם שאער רכש את פרויקט סיטי וילג' בצפון תל אביב, אבל מאמין דווקא ביוקרה בפריפריה ■ לכן, צדה את עינו אחוזת הלורד זיו בתל מונד אותה הוא מתכוון לרכוש ב-51 מיליון שקל ■ לעצמו הוא רוצה לקנות בית דווקא בגבעת שמואל

גיא ליברמן
גיא ליברמן

כשאברהם שאער פוסע לצדכם, הדבר האחרון שתוכלו להעלות על דעתכם הוא שהאיש החייכן הזה, הלבוש בצניעות ומנסה שלא להתבלט, מחזיק בעשרות מיליוני דולרים. שאער מתרחק כמו מאש מכל ניסיון לדבר על הונו האישי, וחוזר ומצהיר: "אני לא יודע כמה כסף יש לי בבנק, ואין לי מושג מה השווי הכולל של נכסי".

אלא שעם רכישת פרויקט המגורים היוקרתי בצפון תל אביב, סיטי וילג', אור הזרקורים החל לחפש וגם למצוא אותו. בשיחה עם מוסף הנדל"ן של TheMarker, החליט שאער לחשוף בריאיון ראשון לתקשורת משהו מעסקי הנדל"ן שלו בישראל ומהשקפת עולמו.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

"את כל מה שאני יודע בנדל"ן למדתי מחיים כצמן, הבעלים של חברת גזית גלוב. הוא לימד אותי מה זה נדל"ן, ולא פחות חשוב מזה - איך ללכת על חבל דק אבל להרגיש בטוח", מספר שאער.

את כצמן, כך הוא מספר, הכיר לפני שנים רבות דרך שותף עסקי: "עד היום אני מחזיק במניות של גזית גלוב", מציין שאער. כצמן הוא לא איש העסקים הבכיר היחידי ששאער מכיר. עם בעל השליטה בחברת אפריקה ישראל, לב לבייב, הוא עשה עסקים, כאשר מכר לו את מותג היהלומים שהקים, Vivid Collection, תמורת עשרות מיליוני דולרים, אי שם בתחילת העשור. אלא ששאער מודה כי הוא לא מכיר את לבייב באופן אישי: "זה היה רק עסקים, והמגעים לא התנהלו ישירות מולו", הוא מספר.

למרות קשריו עם אנשי עסקים נוספים בישראל, שמו של שאער כמעט שאינו מוכר לציבור הרחב, מפני שהוא אף פעם לא שם עצמו בחזית. כך למשל, כחלק מהסיור שנערך לצורך כתבה זו בפרויקט סיטי וילג', העדיף שאער לעלות בגפו ברגל לדירת התצוגה בעוד שותפיו העסקיים ואנשי יחסי הציבור של הפרויקט מילאו את המעלית עד אפס מקום.

הוא נולד בפרס ב-1945, ובשנת 1951 עלתה משפחתו לישראל: "התגוררנו אני ושני אחיי והורי בדירה קטנה בדרום תל אביב באזור פלורנטין", מספר שאער, שהבין מהר מאוד כי הוא לא מתכוון להישאר בישראל. "אבא שלי היה סוחר בפרס, ולכן הוא עלה עם כסף לישראל, אבל מהר מאוד הכסף נגמר כי הוא לא הצליח למצוא עבודה מסודרת. מיד אחרי שהשתחררתי משירות בחיל הספקה ב-1965, נסעתי לאמריקה".

שאער הגיע לניו יורק, שם חיפש עבודה: "היתה לי כתובת אחת של מכרים של המשפחה שלי. אבי המשפחה שהגעתי אליה עסק במכירת יהלומים ואבנים צבעוניות. אחרי שהצגתי לו את עצמי, הוא אמר שהוא יכול לתת לי עבודה בתור פועל במשכורת של 50 עד 60 דולר בשבוע, אבל לי היו תוכניות אחרות".

שאער מספר כי הוא ביקש להיות סוחר ולא פועל, ועד מהרה קיבל את ההזדמנות: "קיבלתי ארבע מעטפות עם אבנים צבעוניות והלכתי למכור אותן. את המעטפה הראשונה מכרתי ב-60 דולר מעל המחיר שלה - וכך מכרתי את שאר המעטפות. בכוונה ביקשתי 60 דולר יותר, בגלל אותם 60 דולר שהייתי אמור לקבל אחת לשבוע כפועל.

"כבר בגיל 22 הייתי עצמאי בביזנס של הגדולים. זה לא היה פשוט, אבל היתה לי נחישות ואת העין הנכונה לאבנים וליהלומים", הוא מספר. בשנת 1967 הגיע שאער לישראל ורכש את הנכס הראשון שלו: "זו היתה חנות בפרויקט לונדון מיניסטור שליד רחוב אבן גבירול בתל אביב. באותם ימים הפרויקט היה רק בהתהוות, אבל חשבתי שזו יכולה להיות השקעה טובה". כיום פועלת במקום חנות המוזיקה "מוזיקה נטו".

שאער מחזיק בחנות עד היום. יש מי שיקראו לו סנטימנטלי - הוא מעדיף לומר כי הוא פשוט לא מוכר נכסים בישראל: "יש לי שני כללים - הראשון הוא שאני קונה נדל"ן רק בישראל, וזה ממניעים ציוניים. גם הבית שיש לי בלונג איילנד לא רשום על שמי. הכלל השני הוא שאני לא מוכר אף נכס שיש לי. אם יש לי הזדמנות עסקית, אני מוכן להחליף אותו בנכס אחר".

מאז ועד היום צבר שאער בגיחותיו לישראל עוד כמה נכסים, ובהם חנויות ומגרשים. חיבתו היא בעיקר לאזור הקרוב לים: "בכל פעם שטסתי לישראל, הייתי רואה כיצד הפיתוח מתקרב כל הזמן לחוף הים, ולכן הבנתי שאת עיקר ההשקעות שלי כדאי לעשות בתל אביב וקרוב לים".

היכרות עם הסיטי וילג'

למרות שהחל לצבור נכסים בישראל, את עיקר כספו עשה שאער מעסקי היהלומים שלו בחו"ל שהלכו והתרחבו. לפני כשלוש שנים החליט שאער לראשונה להזרים כסף גדול יותר להשקעות נדל"ן בישראל. ההתחלה לא היתה קלה, והמו"מ על הנכס הראשון שביקש לרכוש - בניין משרדים גדול בירושלים - נמשך תקופה ארוכה ולא הבשיל. אבל בשלהי מו"מ זה פגש שאער את אורי רוט, קבלן ויזם עצמאי, שבבעלותו היתה חברה קטנה בשם מילרגו. "רוט שמע שאני מחפש להשקיע בנדל"ן, וסיפר לי על פרויקט ייחודי אותו ניתן לקנות במחיר מציאה".

רוט התכוון לאחד מהפרויקטים היותר שנויים במחלוקת שנבנו באותם ימים: הסיטי וילג', מבנה גדול ומרשים שתיכנן חתן פרס ישראל רם כרמי עבור חברת א.מ.י משגב לבניין והשקעות, ובו תוכננו כ-30 דירות יוקרה. אלא שהחברה נקלעה לקשיים, ובעקבות חובות של עשרות מיליוני שקלים, מינה לה בית המשפט כונס נכסים.

"כשנכנסתי לבניין הוא נראה כמו יהלום לא מלוטש, והפעלתי את המומחיות שלי כמו ביהלומים - חשבתי מה יקרה אם בריכות הדגים יתמלאו, אם המעליות יעבדו, אם נשתול צמחייה, ואם מים יירדו במפל הגדול והמרשים. בלבי כבר היה ברור לי שאני קונה את הפרויקט בכל מחיר".

ואכן, שאער נכנס בעובי הקורה ואחרי מו"מ רכש יחד עם מילרגו את הפרויקט ב-15 מיליון דולר, בידיעה כי סכום דומה יושקע בשיפוץ והשבחת הפרויקט.

לדברי שותפו לפרויקט, אורי רוט, המכירות עד כה מוצלחות: "מכרנו עד כה 15 דירות במחיר ממוצע של 28 אלף שקל למ"ר, ויש מספר גדול של חוזים לקראת סיום. מתחילת השנה מכרנו 6 דירות, כך שהקצב מבחינתנו הוא טוב".

רוט מספר כי מרבית הרוכשים הם ישראלים, ובניגוד למגדלים, בהם לדבריו אין מקום למשפחות, פרויקט הסיטי וילג' מתאים למשפחות מכיוון שהוא נמצא בלב שכונת מגורים.

יוצאים לתל מונד

בעקבות הצלחת הפרויקט, החל שאער לפזול לפרויקטים נוספים. לפני כמה חודשים חשף TheMarker כי הוא מקיים משא ומתן על מגרש ברחוב אבן גבירול בתל אביב, עליו ניתן לבנות מגדל מגורים של 25 קומות, אלא שנכון לעכשיו המו"מ תקוע.

במקביל נבחנה האפשרות לרכוש את אחוזת הדר (אחוזת הלורד זיו) - אחוזה היסטורית בגודל 36 דונם ביישוב תל מונד, שעומדת למכירה זה יותר משנתיים. המו"מ עם בעלי האחוזה, משפחת סבה מאנגליה, עומד לפני סיום.

שאער ישלם בעבור האחוזה כ-51 מיליון שקל. הוא לא מתרגש מהעובדה שהאחוזה נמצאת מחוץ למעגל יישובי היוקרה, דבר שמנע את מכירתה עד היום. "אני מאמין במותג מילרגו - זה מותג שהוכיח את עצמו בפרויקט הסיטי וילג', ויוכיח את עצמו גם בתל מונד שנהפכה לאטרקטיווית בשנים האחרונות", הוא אומר.

האחוזה הוקמה לפני 70 שנה על ידי ליידי רבקה זיו, מייסדת ארגון ויצ"ו ואשתו של הלורד זיו, ממייסדי מרקס אנד ספנסר. בית הדר שבמרכזה נבנה על ידי אדריכל הבאוהאוס הגרמני המפורסם ריכרד קאופמן, והוא נמצא בלב חלק אחד של האחוזה בגודל 11.5 דונם. בחלק הנוסף של האחוזה ניתן להקים בתים צמודי קרקע, והתשתית לבנייתם כבר קיימת.

לפי שאער, החברה מתכוונת לנצל את כל זכויות הבנייה ולהקים כ-32 בתים בסגנון הבאוהאוס, וכן למכור את בית הדר עצמו, "במכירה פומבית בבית המכירות סות'ביס".

שאער טוען כי רכישת האחוזה תואמת את ההיגיון העסקי שלו ושל שותפיו, שאינם מתכוונים להשקיע בתל אביב. "אני מעריך שלא רק אנחנו חושבים ככה - יזמים נוספים שאנחנו בקשר איתם אומרים שהם מתכוונים להמתין עם בניית פרויקטים".

שאער מוסיף כי "לא נכון לומר כי יוקרה היא עניין שמוגבל לתל אביב ולמספר בודד של יישובים כמו כפר שמריהו - יש ביקוש ליוקרה בראשון לציון ובפתח תקוה, ויכול להיות ששם תמצאו אותנו בשנים הקרובות. זו גם הסיבה שאנחנו חושבים שנצליח בתל מונד".

אם נדמה לכם ששאער אינו רציני, כדאי שתשאלו אותו היכן הוא מתכוון לרכוש את הבית שהוא מחפש כיום בישראל. התשובה, גבעת שמואל, תואמת את התזה שלו כיזם.

עם זאת, לחברה יש גם עסקים בעיר הגדולה. במילרגו בוחנים בימים אלה את צעדיהם לגבי בית כלל הישן, שם רכשו לפני כשנתיים 10 קומות תמורת 4.5 מיליון דולר. מדובר במבנה ישן שבחברה מבקשים להסב את הייעוד שלו ממשרדים למגורים.

שותפיו של שאער, רוט ועדי אל, טוענים כי הם נמצאים בהליכי שינוי ייעוד עם עיריית תל אביב. אם הבקשה תאושר, תוכל החברה לבנות דירות רבות במקום, אלא שהעבודה תהיה כרוכה בשיפוץ יקר, כך שייתכן אף שעדיף יהיה להרוס את הבניין הקיים ולהקים תחתיו אחד חדש. כך או כך, בחברה מוכנים למכור את חלקם במבנה כבר כיום, תמורת כ-10 מיליון דולר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?