עמי מור: "אף אחד לא רוצה לגור בשכונת המשתלה בתל אביב - זו לא באמת הצלחה, אנחנו מרמים את עצמנו"

במשרד יסקי מור סיון חשובים אחרת משאר האדריכלים ■ חוק ראשון ביסודות ההצלחה הוא לא לכפות את טעמם של האדריכלים על רוכשי הדירות בכדי לתרום לרווחיות היזמים &#9632 בלא מעט מקרים הם אפילו נלחמים ביזם; כתבה אחרונה בסדרה על האדריכלים הישראלים הגדולים

שני שילה
שני שילה

מחלון חדרו של האדריכל עמי מור, שותף במשרד יסקי מור סיון אדריכלים, נשקף נוף מרשים. רואים את פארק הירקון, את הים וגם דוגמאות רבות של האדריכלות הישראלית. אדריכלות שלמשרד יש חלק משמעותי בעיצובה.

מור משקיף על הנוף מהחלון, וטוען כי הוא לא מבין למה כל כך הרבה ביקורת מכוונת לאדריכלות העכשווית הישראלית בשירות היזמים. "המראה של האדריכלות הישראלית הוא לא כל כך נורא", טוען מור.

טירוף הנדל"ן בתל אביב ובחיפה. האינטרסנטים והנדל"ניסטיות בשיחה פתוחה

לדבריו, "האדריכלים אמנם אוהבים מאוד את שכונת המשתלה בתל אביב, כי יש בה חזית עירונית, רחובות, ותחושה של שכונה. אבל אף אחד לא רוצה לגור שם. אז אפשר לקרוא לזה הצלחה? אנחנו מרמים את עצמנו. אלו לא הקבלנים שקובעים, אלא זה מר ישראלי שקובע וזו התרבות שקובעת. הדברים לא נסגרים במעגל של המבקרים והאליטה של המקצוע, אלא אצל הישראלי הממוצע עם ה-2.3 ילדים שלו. אנחנו יכולים לנסות למכור את הגישה שלנו, אבל זה קורה במנות קטנות. זה לא קורה במסות. קל להתקיף את האדריכלות הישראלית. החוכמה היא למצוא את הטוב במה שיש ולשפר אותו".

למרות הטענה של מור שמר ישראלי הוא שקובע, המשרד היה שותף בפרויקט שהצליח ליצור שינוי תפישתי ביחס לאדריכלות. מדובר בפרויקט YOO, שהעלה את הפופלריות של מגדלים בישראל.

מור מסכים: "אם היו אומרים לפני כמה שנים לכתבים של TheMarker שהם מקבלים דירה חינם מהמערכת בין דרך נמיר, לאיילון ומעל הרכבת - הם היו עוברים למתחרים. חבס היה צריך לחשוב על דרך אחרת לשווק את המקום. למרות שהיה דם רע בינינו על המיתוג (חבס שיווק את YOO, שיסקי מור סיון תיכננו, כעיצוב של פיליפ סטרק - על אף שסטרק עיצב רק חלק מן הפנים, ש"ש). אני יכול להגיד שבפועל, כל אחד מן היזמים במתחם הזה חייב לחבס אחוזים מהפרויקט שלו, כי עד אליו אף אחד לא רצה לגור שם - והיום זה אחד ממתחמי היוקרה של תל אביב".

YOO אינו המגדל היחיד שתיכננו במשרד יסקי מור סיון, שחתום גם על מגדלי אקירוב ברחוב פנקס. נגד מגדלים אלה נשמעה הטענה כי הם הורסים את חוויית הרחוב העירוני ומתעלמים מהעיר והולכי הרגל.

מור דוחה את הביקורת: "כשמתכננים מגדל, ההסתכלות היא מעבר לתפישה הרומנטית של הליכה ברחוב. מדובר בבלוק עירוני שצומח לגובה. צריך לבדוק איך נכנסים כל כך הרבה אנשים, איך הם יוצאים. מהי ההתנהלות. בסופו של דבר, מי כבר הולך ברחוב ליד מתחם צמרת? זה הרי כביש ראשי".

ותיקים בחו"ל

בנוסף למגדלי היוקרה, ביסקי מור סיון מתכננים גם בחו"ל. למור חשוב לציין שהמשרד כבר עובד שנים רבות בחו"ל, ולא רק כחלק מהגל הנוכחי. "בשיתוף עם אדריכל קנדי, תיכננתי קניונים בכל רחבי אירופה, אפריקה, קנדה וארצות הברית. כשהתחילה תנועת הישראלים החוצה, בהרבה מקרים כבר היינו מבוססים בשטח, הכרנו את הנהלים ואת דרכי העבודה. לכן גם כיום רוב העבודה שלנו בחו"ל היא עם חברות זרות, לא חברות בנות של חברות ישראליות, אלא חברות זרות לגמרי".

מור מעריך כי משרדו הוא "המשרד הגדול ביותר שמתכנן במזרח אירופה מבחינת היקף עבודה, ובוודאות המשרד הגדול ביותר באוקראינה ובסרביה".

לדבריו, "הבנו שנצטרך לפתוח בסיס בחו"ל. בשונה מאדריכלים רבים שרואים בעשייה הזו הזדמנות חד-פעמית, אופי הפרויקטים שאנחנו עוסקים בו מורכב יותר, מכיוון שאלו פרויקטים שמשנים ערים. כמו שמרכז עזריאלי הפך ללנד מרק (נקודת ציון בנוף), אנחנו מתכננים עכשיו שישה או שבעה פרויקטים מהסוג הזה ברחבי אירופה. כשהפרויקטים האלו ייבנו, הם יהוו עוגן לא רק לפרויקט של שכונת מגורים בפרברים, אלא מעבר לכך. אלה פרויקטים מהסוג שכולם מכירים ומזדהים אתם".

מכיוון שליסקי מור סיון יש אינטרס להיכנס לשווקים האלו לא כגורם זר, הם יוצרים שיתופי פעולה מקומיים לטווח ארוך, ואף פתחו משרד בהודו עם שותף מקומי. "השלוחה בחו"ל נותנת מענה ליזם הישראלי שיכול להיכנס למשרד בארץ, לשבת עם אנשים שהוא מכיר ולדעת שהעבודה בחו"ל מטופלת. המשרדים בחו"ל מבוססים על אנשים שלנו שעברו לשם עם המשפחות. אנחנו משקיעים בזה המון", מסביר מור.

הסיבה לפריחה האדריכלית הישראלית במזרח אירופה טמונה לדעת מור בקריסת מערכות התכנון במזרח אירופה. "רומניה התאחדה עם אירופה והמשכורות עלו פי 4 בשנה, ורוב העובדים הטובים עזבו למדינות מערב אירופה. בפועל, ברוסיה, אוקראינה ורומניה קרסה המערכת. הם לא מסוגלים לספק את התוצר והמחירים גבוהים. ברוסיה שכר התכנון כפול מזה שבארץ: בין 90 ל-100 דולר למ"ר תכנון".

עמיר אנג'ל, סמנכ"ל במשרד, סבור כי "היזמים הישראלים פועלים בחו"ל אחרת ממה שהם פועלים בישראל. רמת המחירים עבור התכנון בישראל אינה מאפשרת מרחב פעולה גדול. היזמים מנסים במרחב פעולה מצומצם לייצר את המוצר הטוב ביותר. בחו"ל המרווחים גדולים יותר, ורמת התכנון היא בהתאם. בכל מקרה, אם יש לנו הרגשה שלא נוכל לעמוד מאחורי האדריכלות, אנחנו נסוגים מהפרויקט. בטווח הארוך אתה חייב להיות מסוגל לעמוד מאחורי כל בניין שתיכננת. הרי טעות אדריכלית נשארת להמון זמן".

מור מוסיף ש"יש לא מעט מקרים שאנחנו נלחמים ביזם. יש לנו מוניטין של מומחים בתחום ואנחנו מתערבים בתמהיל. אבא שלי (האדריכל יצחק מור, ש"ש) לימד אותי שקליינט שמפסיד לא יחזור".

לגישה הזו, המתייחסת לרווח של היזם כחלק מרכזי במשוואה, מצטרף גם אנג'ל. "אנחנו לא רק מתכננים אדריכלות. אנחנו רוצים גם שהקליינטים ירוויחו. לדוגמה, אנחנו מתכננים פרויקט בבוקרשט של מיליון מ"ר מסחרי, והיה רגע שמישהו רצה לקחת שטח עצום, שווה בגודלו לקניון רמת אביב, ולהפוך אותו לחנות אחת. אנחנו נעמדנו על הרגליים האחוריות כי זה יהרוג את החנויות האחרות ואת הפרויקט".

לדעת מור ואנג'ל, מי שצריך לקחת אחריות על המראה של הרחוב והעיר הן הרשויות ולא המתכננים. מור גורס שחלק מן העושר שמתבטא בעלויות של 15 אלף דולר למ"ר צריך גם לחזור ולהיות מושקע ברחוב. "צריך לקבוע חקיקה שמחייבת לשמור על מראה בניין. כמו בפאריס, שם כאשר משפצים את הפנים חייבים גם להשקיע בצד החיצוני של הבניין. אסתטיקה היא תוצר של חינוך וחקיקה. זה לא יבוא אחרת".

אנג'ל סבור שיש ליצור מדיניות תכנונית אורבנית ברורה: "בארצות הברית, יזם שרוצה לשנות תב"ע או מבקש הקלה, יודע שעשייה שכזו תעכב את הבנייה בשנים עד שיאושרו התוכניות החדשות. אין תב"ע נקודתית. בישראל, לעומת זאת, האדריכלים הם כלי בידי היזמים. אין כמעט פרויקט בארץ שלא מגדילים בו את הזכויות מעבר למה שנקבע בתב"ע המקורית".

מור מחדד: "אנחנו אשפי כיפוף המערכת. אבל רק בגלל שהיא מאפשרת את זה. כמו בשיר 'כשאת אומרת לא למה את מתכוונת'. סנט פטרבורג מתוכננת לגובה מסוים והגיעו האדריכלים הישראלים והתחילו לברר איך מגדילים את הגובה של הבניינים. רשויות התכנון לא הבינו מה זה השאלה הזו בכלל. מה זאת אומרת גובה אחר? זה הגובה של העיר, והוא אינו נושא לדיון פרטני. אנחנו כאדריכלים מתפקדים כמשרתיהם של הלקוחות, ולכן אנחנו כל הזמן מחפשים פרצות בתב"ע, וכך נעשה כל עוד המערכת מאפשרת את זה. אי אפשר להגיד ללקוח לא. הוא קנה את המגרש וחישב את הרווח אחרי מקסום הזכויות. והוא רוצה קודם כל להחזיר את הכסף שהשקיע".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"