תקנות מיושנות של משרד החינוך תוקעות בניית אלפי דירות בהתחדשות עירונית

המחסור בשטחים להקמת מבני ציבור הוביל רשויות מקומיות לאשר תוכניות בנייה שבהן מוסדות החינוך הם חלק אינטגרלי ממתחם המגורים ■ ואולם משרד החינוך לא משתתף במימון מוסדות שלא נבנו על קרקע המיועדת למבני ציבור ■ "בלי גן ילדים, לא נוכל לקדם את תוכניות הבנייה"

הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גן ילדים של עיריית תל אביב בתוך מתחם השוק הסיטוני בעיר. במקרה הזה, העירייה והיזמים הסתדרו לבד
גן ילדים של עיריית תל אביב בתוך מתחם השוק הסיטוני בעיר. במקרה הזה, העירייה והיזמים הסתדרו לבדצילום: דודי מוסקוביץ
הדר חורש

רשויות מקומיות רבות עוצרות בתקופה האחרונה פרויקטים של התחדשות עירונית, עקב מחסור בתקציבים הנדרשים לטובת חידוש ותוספת התשתיות הנדרשות נוכח הגידול הצפוי באוכלוסייה.

כשראשי ערים מדברים על תשתיות שהמדינה חייבת לממן, או לפחות להשתתף בשיעור ניכר מעלויותיהן, הם מתכוונים בעיקר לתחום החינוך — גני ילדים ובתי ספר. בדרך כלל, המדינה מכירה בחובתה לממן את רוב ההשקעה במוסדות החינוך, ועיקר התלונות הן על עיכובים בהגעת התקציב ועל העול המוטל על העיריות בשל כך כשהן נדרשות להכשיר את מוסדות החינוך לפעילות, בעוד המימון מהמדינה מבושש להגיע. מקרים אלה התרבו על רקע אי־העברת תקציב מדינה מאז 2018 וההתבססות על תקציב המשכי.

ואולם באחרונה נתקלות הרשויות המקומיות במכשול חדש לקידום תוכניות התחדשות עירונית: משרד החינוך, האחראי להעברת התקציבים לתשתיות בתחום החינוך, מתקשה להסתגל לתוכניות החדשות — המחייבות כיום את העיריות לרכוש או לקבל הקצאות למוסדות חינוך בשטחים בנויים (למשל, שילוב של גני ילדים בתוכנית של מבנה קיים, במקום בניית גנים בשטח נפרד שיועד לצורכי ציבור).

זאת, משום שעל פי כללי התקצוב של משרד החינוך, ההשתתפות הממשלתית במימון ניתנת רק למוסדות חינוך הנבנים על ידי העיריות בשטחים שנועדו לשימושים ציבוריים — ולא למוסדות שהוקמו בשטחים שרכשו או קיבלו העיריות במסגרת עסקות שטחים ציבוריים עם יזמים.

נציגי הרשויות שיגרו באחרונה מכתב תקיף למנכ"ל משרד החינוך, עמית אדרי, בניסיון להגיע להסדר שיפתור את הבעיה. במכתב — שעליו חתמו שלמה דולברג, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי; איתן אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים בעלות איתנות פיננסית; וצחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי הערים — התריעו החותמים על הנזק הכבד שגורמת מדיניות משרד החינוך, והציעו לקיים פגישה בין אנשי הרשויות המקומיות למנכ"ל המשרד. ואולם הפנייה לא זכתה למענה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

החלטת משרד החינוך הופכת קריטית נוכח המחסור בשטחי ציבור במיזמי ההתחדשות העירונית ובפרויקטים חדשים לבנייה צפופה. בפרויקטים מסוג זה אין די שטחים פנויים שעליהם ניתן להקים את מבני הציבור הנדרשים לצורכי האוכלוסייה. הבעיה צפויה רק להחריף בבנייה לאוכלוסייה חרדית, שבה הביקוש למבני ציבור גבוה יותר.

בתל אביב הסתדרו — אבל מה עם השאר?

אחת הדוגמאות הראשונות לשילוב של מוסדות חינוך בתוך מתחם מגורים נמצאת בתל אביב: במתחם TLV (השוק הסיטוני), בין הרחובות קרליבך והחשמונאים, העירייה חייבה את היזמים לבנות בית ספר יסודי ואשכול גנים כחלק מההסכמים להקמת המתחם.

תל אביב־יפו היא עירייה עשירה מאוד המחזיקה בקרקעות יקרות ומבוקשות, ולכן היא יכלה להרשות לעצמה להקים את מוסדות החינוך במתחם ללא השתתפות תקציבית ממשרד החינוך — אך מדובר במקרה חריג, משום שרוב הרשויות המקומיות בארץ אינן יכולות לוותר על המימון.

"הכנסת גני ילדים לתוך מבני ציבור היא קריטית", אומר בן מיוסט, מנכ"ל החברה הכלכלית לוד, המקדמת את מיזמי ההתחדשות העירונית בעיר. "אנחנו חיים בעיר צפופה ומבקשים לחדש את השכונות הישנות, שאין בהן כמעט שטחים פתוחים להקמת מבני ציבור. הדרך היחידה היא להכניס את השירותים העירוניים — שבעבר ניתנו במבנים נפרדים — לתוך מבני ומתחמי המגורים.

"ללא גני ילדים, לא נוכל לספק לתושבים את השירותים הנדרשים — ולא נקדם את התוכנית. אם משרד החינוך ימשיך להתעקש (על מימון למוסדות חינוך שנבנו בשטחים המיועדים למבני ציבור בלבד; ה"ק), כל התוכניות שלנו ייעצרו", מוסיף מיוסט.

לדבריו, "במשרד החינוך חושבים שאולי ההנחיה הזו תאלץ את הרשויות המקומיות לבנות את מוסדות החינוך על חשבונן, כדי למנוע עצירה של תוכניות בנייה — אבל לנו אין כסף. אם הבעיה לא תיפתר, הבנייה תיעצר".

בתוך כך, בעיריית בת ים כבר מקדמים תוכניות בנייה חדשות שבהן גני ילדים הם חלק ממתחמי מגורים. מאיר שמחה, סמנכ"ל תכנון והנדסה בחברת אזורים, אומר כי על פי דרישת העירייה, החברה מתכננת לשלב ארבע כיתות גן גם בתוך פרויקט "מומנט", מתחם התחדשות עירונית שבו יוקמו יותר מ–700 דירות חדשות מעל קומת מסחר ומשרדים. "במקום גינת משחקים בגן, תהיה לילדים מרפסת משחקים", אומר שמחה.

מתחם השוק הסיטוני בתל אביבצילום: אביבה עין-גיל

לא צפופים מספיק

אף שיש יתרונות רבים בקרבה בין מוסדות החינוך למתחמי מגורים, בעיקר להורים ולילדים, לא כל רוכשי הדירות יהיו מרוצים מהמחשבה על מגורים מעל גן ילדים או בית ספר הומה. "ייתכן שיש רוכשים שיירתעו, אבל בעיר מודרנית, אנשים יצטרכו להבין שזה חלק מהחיים. ממילא הפרויקט כולו בנוי מעל מרכז מסחרי, והדיירים מקבלים את כל השירותים במקום אחד — כולל בתי קפה, מסעדות וחנויות מתחת לבית", אומר שמחה.

למרות תחושת הצפיפות בלב הערים הגדולות, ישראל עדיין רחוקה מאוד מרמת הציפוף הנהוגה במרבית הערים בעולם, שבהן אין קרקע פנויה לבניית בתי ספר וגנים המוקפים בחצרות משחקים רחבות ידיים. בערים בעולם יש בתי ספר המוקמים במגדלי מגורים, ושטח הגג המגודר היטב משמש רחבת משחקים ושיעורי ספורט. בישראל, הסנוניות הראשונות הן מתחם TLV ובית ספר נוסף המתוכנן בתוך מתחם מגורים בהרצליה.

"אנחנו מדברים בעיקר על גני הילדים, אבל בעתיד כל מבני הציבור ישולבו במבני ומתחמי מגורים", אומר צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ערים ומהנדס עיריית מודיעין־מכבים־רעות. "מוסדות הציבור הם חלק ממגמת עירוב השימושים שאליה פונה התכנון העירוני — מסחר, משרדים, מגורים ושירותי קהילה באותו מתחם, ולעתים גם באותו בניין".

אף שמודיעין היא עיר חדשה יחסית והתכנון בה מודרני, גם בה מתחילים לחוש במחסור בשטחי ציבור לפרויקטים חדשים. "יש לנו שלושה פרויקטים שבהם החלטנו לשלב את גני הילדים במתחם המגורים", אומר כץ. "מה יותר טבעי משילוב גן ילדים בפרויקט דיור להשכרה, שמיועד למשפחות צעירות שרוצות לשלוח את הילד לגן השכן, בלי להסיע אותו לקצה השני של העיר? אם אצליח להרחיב את השילוב של גני ילדים ובתי ספר במתחמי המגורים נוכל לצמצם שליש מנפח התנועה בעיר בשעות הבוקר ואחר הצהריים", אומר כץ.

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד מכיר בחשיבותה של התחדשות עירונית, ובכלל זה בהתאמות שיש לבצע במבנים קיימים לשם צרכים חינוכיים. לאור זאת, המשרד פועל מזה חודשים כדי לבחון ולהסדיר יחד עם כל הגורמים הרלוונטיים את הנהלים להשתתפות המשרד ברכישתם של מבנים על ידי רשויות והסבתם למבני חינוך. במשרד מבהירים כי על המבנה לעמוד בדרישות של מבנה חינוך, שכולל בין היתר הנגשה מותאמת לתלמידים עם צרכים מיוחדים ובטיחות ללומדים במבנה. יודגש כי לרכישת המבנים יש משמעות תקציבית ומשפטית, והמשרד בוחן אותם בימים אלו על מנת להציג צרכים למשרד האוצר".

אשר למכתב של פורום ה-15, המשרד מסר כי הוא מגבש מענה וישיב להם באופן מסודר, וכן כי המשרד יצר עמם קשר כדי ליצור עבודה משותפת. במשרד מוסיפים כי עד כה בקשות רבות שהוגשו לשם הסבת מבנים קיימים לצורכי חינוך לא עמדו בדרישות הסף הנדרשות למבנים של חינוך.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker