בית הדין דחה את העתירה נגד מינוי מנכ"ל רמ"י; קוינט יישאר בתפקידו

יאיר מעיין, שדורג במקום השני על ידי ועדת האיתור לתפקיד, דרש לבטל את המינוי בטענה להטיות ■ בית הדין קבע כי אין מקום להתערבות שיפוטית, אך השאיר אפשרות לבחינה של פגמים לכאורה בהליך ■ הוא גם קבע כי מעיין עצמו סובל מ"חוסר ניקיון כפיים"

גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מנהל רשות מקרקעי ישראל, יעקב (ינקי) קוינטצילום: מיכל פתאל
גילי מלניצקי

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה היום (ג') את העתירה של ראש הרשות להתיישבות בדואים בנגב, שביקש לעצור את המינוי של ינקי קוינט לתפקיד מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). בכך צפויה ככל הנראה להגיע לסיומה סאגת המינויים שנמשכה חודשים סביב אחד מהתפקידים הבכירים ביותר בשוק הנדל"ן.

ההליך המשפטי החל בעקבות פנייתו של יאיר מעיין, ראש הרשות להתיישבות בדואים בנגב, ומי שהתמודד בעצמו לתפקיד מנכ"ל רמ"י. ימים לאחר המינוי ניסה מעיין לקבל מבית המשפט סעדים זמניים לעצירת ההליך כדי להדיח את קוינט מתפקידו - בטענה שוועדת האיתור פעלה באופן מוטה לטובת קוינט. מעיין טען כי עבודת ועדת האיתור לתפקיד והחלטתה מוטות על רקע יחסי קרבה לכאורה בין קוינט לשר הממונה על רמ"י, שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן, שתחת משרדו פעלה גם ועדת האיתור. ליצמן גם ניסה לפני מספר חודשים למנות את קוינט לתפקיד ללא ועדת איתור – מהלך שנעצר על ידי התערבות נציבות המדינה, שביקשה למנות ועדת איתור.

בעתירה שהגיש מעיין הוא ניסה להוציא צווים זמניים שיבטלו את המינוי, וידרשו מוועדת האיתור להתכנס מחדש, לאחר שהתברר כי קוינט ומעיין היו המועמדים לתפקיד שדורגו במקומות הגבוהים ביותר. מעיין סבר כי הניקוד שקיבל לא שיקף תהליך קבלת החלטות "נקי" של הוועדה: לטענתו, אף שניהל כ-9,000 עובדים בתפקיד מנכ"ל עיריית ירושלים - לעומת קוינט שניהל כ-70 עובדים ברשות החברות - הוא קיבל בסעיף זה ניקוד של 3.8 מתוך 5, ואילו קוינט קיבל ניקוד של 4.

אחרי שני דיונים בנושא שהתקיימו בשבועיים האחרונים, קבע בית הדין לעבודה  כי לא נמצאו ראיות מספקות ומבוססות דיין שמצדיקות הוצאת צווים זמניים שיקבעו כי תהליך המינוי היה פגום, וכי אין סיבה להוציא צו שקובע כי מעיין הוא בעל הניקוד הגבוה והמתאים ביותר לתפקיד - ובכך דחה את בקשותיו של מעיין. כמו כן, בהתייחסו לטענות של מעיין על קרבה בין ליצמן לקוינט קבע בית הדין כי "השתתפותו של השר בשמחה של קוינט אינה מבססת קיומה של זיקה פוליטית בין השר לבין המשיב, או זיקה אחרת החורגת מקשר מקצועי".

יאיר מעייןצילום: אליהו הרשקוביץ

בית הדין אמנם סבר כי לנוכח פגמים שנפלו לכאורה בהליכי האיתור, יכול להיות שיינתן סיכוי להליך משפטי אחר שיבקש למנות הרכב חדש לוועדת איתור לבחינת מנכ"ל רמ"י, אך למרות זאת קבע כי אין לו מקום להוציא צו וסעדים זמניים לעצירת המינוי. לדברי השופט, דניאל גולדברג, הטענות שהעלה מעיין היו ברובן לא מבוססות מספיק, ועל רקע חשיבות איוש התפקיד בעת הנוכחית של האטה בשיווק קרקעות, יש לדחות את הבקשה.

עם זאת, השופט הבהיר בהחלטתו כי "מתן סעדים זמניים לא נחוץ להבטיח אפשרות של פסילת מינויו של המשיב, אם לאחר בירור ההליך העיקרי ייקבע שנפלו פגמים בהליכי ועדת האיתור ובמינוי המשיב, ושמטעמים של שמירה על שלטון החוק והבטחת ההתנהלות התקינה, השוויונית וההוגנת לא יהיה מנוס מביטול המינוי".

תואר ממוסד לא מהימן

ההליך וההחלטה שהתקבלה חשפו גם את "חוסר ניקיון הכפיים" של המבקש מעיין – שכן במהלך הדיונים וחילופי המסמכים התגלה כי הסתיר מבית הדין ומוועדת האיתור פרטים רלוונטיים לגבי אי-עמידתו בדרישות הסף האקדמיות לתפקיד. את התואר הראשון שלו, בהתכתבות, קיבל מעיין דרך מוסד שנקרא טריני קולג' בארה"ב, שמהימנותו וקיומו כמוסד אקדמי ממשי מוטלים בספק על ידי מוסדות אקדמיים במדינה. "המבקש לא גילה לוועדת האיתור ולבית הדין כי ב-2011 נפסלה מועמדתו לתפקיד מנהל מקרקעי ישראל, בשל היעדרו של תואר אקדמי מוכר, וכי באותו מועד לא עמד לו אישור קבלה ללימודי תואר שני... והסתיר מבית הדין עובדות מעברו האקדמי שעשויות להיות רלוונטיות", נטען.

בתוך כך, בית המשפט הבהיר כי לא ניתן להתעלם מהמצב הנוכחי, שלפיו "קבלת בקשה לסעד זמני תניח את קוינט קירח מכאן ומכאן (בגין סיום תפקידו ברשות החברות; ג"מ)", בדומה לטיעון של עורכי דינו שייצגו את קוינט, עו"ד ירון קוסטליץ ודניאל רוזנבלום ממשרד קוסטליץ ושות'.

ההחלטה התייחסה גם לטענתו של מעיין כי קוינט הסתיר מבית המשפט כי המשנה ליועמ"ש, ארז קמיניץ - שהיה אחד הממליצים עליו - הוא גם בן זוג של עובדת שהיתה כפופה לקוינט בתפקידו האחרון כראש רשות החברות.

בהחלטת בית המשפט נכתב: "מלבד הפגם שבאי-הבאת ידיעת בית המשפט לכפיפותה של בת זוגו של עו"ד קמיניץ כממליץ למשיב לידיעת הוועדה, טענותיו של מעיין מתמקדות בפגמים בוועדת האיתור ואין הם קשורים למשיב קוינט". עם זאת, השופט התייחס למכתב המלצה של קמיניץ על קוינט, שנכתב בעת שזוגתו עבדה תחת קוינט ברשות החברות הממשלתיות כיועצת משפטית, וכתב: "יש ממש בטענה כי נפל פגם בהליך ועדת האיתור, שלא הובאה לידיעת הוועדה כפיפותה של בת-זוגו של עו"ד קמיניץ לקוינט בעבודתם המשותפת ברשות החברות".

בית הדין הבהיר כי לפי תקנות המדינה, לא היתה חובה לנקוט הליך של ועדת איתור לתפקיד, שכן מינוי זה פטור ממכרז. עם זאת, בית הדין אמר כי לאחר שהמדינה הודיעה שתקיים ועדות איתור לאיוש המשרה, יש לכבד את ההתחייבות בתום לב. כמו כן, בית הדין הדגיש את עדותו של צחי דוד, לשעבר מנהל מחוז תל אביב ברשות מקרקעי ישראל וכיום סגן הממונה על התקציבים בנושאי מקרקעין ותכנון במשרד האוצר, ולפיה תפקיד מנהל הרשות הוא אקוטי להתמודדות עם האתגרים העומדים כיום בפני שוק הדיור.

מעיין נדרש לשלם את הוצאות הבקשה בסך 5,000 שקל ומטעמו נמסר כי הוא בוחן אפשרות לערער על ההחלטה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker