ראשי ערים מיואשים מהמדינה: "לא נבנה דירות. אין כיסוי להבטחות"

המשתתפים במושב מהתחדשות עירונית ועד הסכמי הגג בוועידת התשתיות של TheMarker, מתלוננים על אוזלת ידה של הממשלה במיזמי תשתית ■ ראש עיריית ראשל"צ: "כואבת לי היד מלדפוק על דלתות משרדי הממשלה"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

תוכניות הדיור הלאומית ל-2040 קבעה תכנון של כ-2.5 מיליון דירות חדשות, ובנייה בפועל של כ-1.5 מיליון דירות עד שנת היעד. רק ששנתיים של שיתוק שלטוני-פוליטי ועשרה חודשים תחת וירוס קורונה מציירים תמונה אחרת: התחלות הבנייה צונחות, ההתחדשות העירונית מדשדשת והסכמי הגג שעליהם חתמה הממשלה הקודמת עם רשויות מקומיות רבות - קורסים בזה אחר זה.

ראשי ערים שהיו מוכנים להתגייס לטובת הגדלת היצע יחידות דיור - בהם ראש עיריית הרצליה, משה פדלון וראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך -  מתנערים מבניית שכונות חדשות נוספות, ומרגישים אובדי עצות מול הבטחות שהפרה.

פאנל ראשי רשויות מקומיות

הדברים נאמרו במסגרת מושב מהתחדשות עירונית ועד הסכמי הגג: השלטון המרכזי איבד אחיזה וראשי הערים תפסו פיקוד על שוק הדיור - בהשתתפות פדלון, קינסטליך, קרן גרין ראש מועצת קדימה-צורן ומודר יונס ראש מועצת ערערה ויו"ר הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות. מדבריהם, בוועידת התשתיות של  TheMarker, עולה כי המדינה מאחרת בהתחייבויותיה, בעיקר בנושאי התשתיות.

"אם הייתי צריך לחתום היום על הסכם גג - לא הייתי חותם, מכיוון שהסכמים עם המדינה זאת המלצה בלבד. על המדינה אי אפשר לסמוך", אמר נחרצות פדלון. "אני מסיים לבנות שכונה של 1,850 דירות בגליל ים - שכונת הדגל של מחיר למשתכן - ואין לי בתי ספר; אין לי גשר שהבטיחו לי על כביש 2; אין ניקוז, אין ביוב ואין איך לקלוט את השפכים מדירות חדשות. אני רץ משר לשר: מהאוצר, לחינוך, לרמ"י, מגלגלים אותי ממשרד למשרד - ולא רואים לנגד עיניהם עוד 4,000 ילדים שלא ברור איך ייקלטו במערכות החינוך תוך שנתיים. הוותמ"ל תכנן בלי כיסוי ואין גוף ממשלתי שמתכלל את הצרכים של התושבים שאמורים להגיע. המדינה בשיתוק וראשי הערים מנהלים גם את משבר הקורונה בלי סיוע מהמדינה".

הפתרון של פדלון עגום: "לא אאשר בנייה של עוד דירה אחת בהרצליה - אם המצב יימשך כפי שהוא. נעצור את כל הבנייה בעיר. המדינה אולי קבעה יעד של 1.5 מיליון יחידות דיור עד 2040 - אבל בלי תשתיות לאומיות לא תהיה בנייה אפילו של 25%".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"למה אני צריך להתחנן למחלף שהובטח?"

ראש עריית הרצליה, משה פדלון

קינסטליך, ראש העיר של העיר הרביעית בגודלה בישראל, המחזיק בקשרים טובים עם שרי הליכוד, לא נשמע אופטימי יותר ביחס להסכם הגג המתמוטט. הוא תיאר את מה שהוא עובר בימים אלה באכלוס שכונות רקפות ונרקיס של מחיר למשתכן. "אני צריך לבנות 100 גני ילדים חדשים, כל גן עולה קרוב ל-1.5 מיליון שקל, אבל אני מקבל ממשרד החינוך רק 800 אלף שקל. המדינה מצפה מאיתנו להכניס יד לכיס, וזה מבלי להזכיר את המעונות, בתי הכנסת, תחבורה ציבורית - שלא מקבלים בכלל מימון", אמר קינסטליך. "אתה רוצה לעזור לזוגות הצעירים - ומוצא את עצמך חנוק. בשכונות שלמות שמתאכלסות אין אפילו קו אוטובוס. אנשים צעירים לא מקבלים גישה להסעת המונים. על הנייר אתה רואה גשר ותשתיות למסילות רכבת, אבל בפועל: אתה רץ ומתחנן בין רכבת ישראל, לנתיבי ישראל, למשרדי הממשלה - שמישהו ייתן לך מה שהבטיח. למה אני צריך להתחנן למחלף שהובטח?".

לדבריו, במצב הנוכחי לא נותרו אלא צעדים קיצוניים. "בלית ברירה, אעכב היתרי בנייה, אבל כך אני פוגע בתושב הפשוט. זה לא שאנחנו לא רוצים לבנות - אנחנו רוצים תושבים חדשים ורוצים לתת שירותים מצוינים. פשוט כבר כואבת לי היד מרוב לדפוק על דלתות משרדי הממשלה. אי אפשר לרוץ לתכנן כמה שיותר מהר - מבלי חשיבה קדימה על פתרונות בסיסיים. החיפזון הוא כישלון".

"אנחנו חושבים על הסכמי רצפה"

ראש עריית ראשון לציון, רז קינסטליך

קרן גרין עצרה את הסכמי הפיתוח לתוכנית המתאר של קדימה-צורן, בשל שורה של בעיות תחבורתיות ומחסור במוקדי תעסוקה עצמאיים. "התושבים שלנו היום בסגר גם בלי קורונה, כי לוקח שעה לצאת מקדימה-צורן ולהגיע לכבישים הראשיים. למרות שיש פתרונות קלים ומציאותיים, תוקעים אותנו בגלל שיקולים זרים, ומסובבים אותנו בהסברים שלא צריך כביש, במקום לוודא שתשתיות התחבורה יהפכו להיות חלק אינטגרלי ממערכת התכנון בישראל. כשקונה רוכש דירה - כדאי שיבדוק באותיות הקטנות. גם אם הבטיחו כביש - לא בטוח שיהיה שם".

ומה קורה ברשויות הערביות? "חשבתי שרק הערבים נדפקים", אומר בחיוך-עצוב מודר יונס. "אתה מדברים על הסכמי גג – ואנחנו חושבים על הסכמי רצפה. המדינה אומנם החלה פיתוח והסדרה בתכנון ביישובים הערביים, אבל אנחנו לא מתחילים מנקודת אפס - אנחנו מתחילים ממינוס, עם מחסור בתכנון ותוכניות מתאר שמונע מאיתנו להוציא הסדרי בנייה בישובים ערביים רבים.

"החלטת הממשלה 922 היא התחלה טובה, אבל אנחנו רחוקים ממימוש החזון ומתשתיות ראויות בפועל, ואין הקמה של איזורי תעסוקה שייצרו הכנסות עצמיות. אנשים בחברה הערבית רוצים להתקדם ומוכנים לממש גם קרקעות פרטיות, אם המדינה תראה קו מחשבה שמבטיח לממש תכנון ולהסדיר בפועל. כמו בהרצליה ובקדימה-צורן - גם הבנים שלנו רוצים לבנות בית ביישוב, אבל יש חסמים שמונעים בנייה. חייבים ממשלה שעושה צעדים בשטח".

קרן גרין, ראש המועצה המקומית קדימה-צורן

ועידת התשתיות של דה מרקר מתקיימת בשיתוף בנק הפועלים, משרד עורכי דין מ.פירון ושות' וסלקום ובחסות סימנס מוביליטי ישראל ובומברדייר ישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker