"הפסקת אש" לשנתיים: תצומצם האכיפה נגד בנייה בלתי חוקית

לאחר דיונים עם המגזר החקלאי ונציגי החברה הערבית והדרוזית, הוחלט על שורת הקלות במדיניות האכיפה של חוק קמיניץ, לצד האצה בתכנון וההסדרה של הבנייה

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית שנהרס בלוד בשל בנייה בלתי חוקית
בית שנהרס בלוד בשל בנייה בלתי חוקיתצילום: יובל טבול

בתום מסכת דיונים סוערת של חודשים סביב "חוק קמיניץ" בין משרד המשפטים, רשות מקרקעי ישראל ונציגי החברה הערבית והדרוזית והמגזר החקלאי – גובשה פשרה ראשונה בין הצדדים. משרד המשפטים הודיע היום (ה') כי החוק, שמאגד את מדיניות האכיפה על בנייה בלתי חוקית בישראל, לא יבוטל או יוקפא, כפי שקיוו במגזר הערבי והחקלאי – שמאופיינים בריבוי עבירות תכנון ובנייה. במקום זאת, נקבע כי יחולו שורת הקלות במדיניות האכיפה שבמסגרת החוק. 

כך למשל, הוחלט להקפיא למשך שנתיים את האכיפה על בנייה קיימת למגורים בגין עבירות תכנון ובנייה שבוצעו ביישובים הערביים והדרוזיים, יחד עם הקפאת האכיפה על בנייה בת הסדרה ביישובים החקלאיים. במשרד המשפטים הסבירו כי במקביל לצמצום האכיפה, המדינה תפעל להאצה משמעותית של פעולות התכנון וההסדרה של הבנייה ביישובים אלה.

חוק קמיניץ (תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה) נחקק באפריל 2017, בהובלתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), ארז קמיניץ. חוק זה נועד להסדיר ולהגביר את האכיפה והענישה על בנייה לא חוקית, והוא מאפשר, בין השאר, להטיל קנסות מינהליים של מאות אלפי שקלים על עבירות תכנון ובנייה – ללא צורך בניהול הליך פלילי. כמו כן, החוק מגדיר ומייעל את הכלים המנהליים המאפשרים הריסה של בנייה בלתי חוקית - החל בשיפור הליך הוצאת הצווים, ועד הענקת סמכויות לרשויות האכיפה לביצועם. חוק קמיניץ נוגע אמנם לעבירות בנייה בקרב הציבור הישראלי כולו – אך הוא הפך למעין סמל למאבק בבנייה הפיראטית, בעיקר ביישובי המגזר הערבי.

חוק קמיניץ הואר בזרקור מיוחד סביב הבחירות האחרונות, בעקבות לחצים כבדים שהפעילו החקלאים והמגזר הערבי להקפאתו ואף לביטולו. הרשימה המשותפת אף הציבה את ביטול החוק כתנאי להמלצתה על יו"ר כחול לבן, בני גנץ, להרכבת הממשלה. על רקע הלחצים האמורים, במסגרת ההסכמים הקואליציוניים הוחלט על הקמת ועדה מקצועית שתדון בעדכונו של החוק. המתווה הנוכחי לעדכון המדיניות גובש על ידי קמיניץ לבקשת שר המשפטים, אבי ניסנקורן, ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ארז קמיניץצילום: אוליבייה פיטוסי

על פי המדיניות החדשה, לא יינתנו קנסות ולא יבוצעו הריסות ביישובים הערביים והדרוזיים מכוח החוק עד 31 בדצמבר 2022 - כל עוד מדובר במבנה קיים המיועד למגורים, שאינו מצוי על קרקע מוגנת ולא מתנהלים לגביו הליכי אכיפה אחרים. בנוגע למגזר החקלאי, תיבחן אפשרות לאשר הקמת מבנים בשטחים חקלאיים לצורך פעילות שאינה חקלאית, אם היא בעלת זיקה לפעילות החקלאית והמרקם הכפרי, ובהתאם לרשימת שימושים שתיקבע על ידי רשות מקרקעי ישראל ונהליה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מטעם משרד המשפטים נמסר כי גם באשר למגזר הבדואי מתקיים זה כמה שבועות שיח בין נציגי המגזר, ניסנקורן ושר הכלכלה עמיר פרץ, לגיבוש פתרון מותאם, לטובת האצת צעדי תכנון והסדרה.

שר המשפטים, אבי ניסנקורןצילום: אוהד צויגנברג

עם פרסום המתווה המעודכן אמר ניסנקורן: "המצב הקיים יצר חוסר התאמה בין מדיניות הקנסות והריסת בתי המגורים, לבין המצב התכנוני החסר ומצוקת הדיור הממשית בחברה הערבית והדרוזית. גם בעניין השטחים החקלאיים נוצרה בעיה דומה. מדובר בסוגיה מורכבת שדרשה פתרון מאוזן ואחראי". לדבריו, "אנו מבשרים היום על הקלה במדיניות האכיפה תוך האצת פעולות התכנון וההסדרה ארוכות הטווח, כדי להבטיח שהן היישובים והן המגזר החקלאי יוכלו להתפתח כראוי וכחלק ממדיניות התכנון הלאומית".

יו"ר תנועת המושבים, עו"ד עמית יפרח, ויו"ר מרכז המועצות האזוריות, שי חג'ג', אמרו: "ההקפאה למשך שנתיים בתיקון 116 תאפשר הסדרה ותמנע עוגמת נפש מיותרת. אנו מודים לשר ניסנקורן ולצוותו המקצועי על כך שקיבלו את מרבית דרישותינו, שכללו בין השאר מתן הקלות לחברי המרחב הכפרי לגבי האופק התכנוני להסדרת הפעילות הלא מוסדרת בחלקות המגורים, ומתן פרק זמן להשלמתם. אנו מאמינים כי ההקלות יאפשרו הסדרה של השימושים והתשלומים בתנאים טובים יותר מאשר אלו הקיימים היום.

שי חג'ג'צילום: ללא קרדיט
עו"ד עמית יפרחצילום: ללא קרדיט

"עם זאת, אנו ממשיכים לדבוק בעמדתנו כי יש להקפיא לאלתר את תיקון 116 לחמש שנים לפחות, ולא לשנתיים כפי שמוצע, ובתוך פרק הזמן של חמש שנים יוקם צוות משותף למגזר החקלאי, משרד המשפטים ורמ"י, שבו תיקבע מדיניות מאפשרת יותר לחברי המגזר החקלאי בכל הקשור לפעילות הלא חקלאית במרחב הכפרי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker