"עוד יאכטות לבעלי אינטרס פריבילגים? זה מה שחשוב למדינה היום?"

ועדת הפנים דנה בתוכנית להקמת מעגנות חדשות במרינה שמקדם משרד התחבורה ■ נציגת המשרד להגנת הסביבה, המתנגד לתוכנית: "הציבור משלם מאות מיליוני שקלים לתיקון הנזקים בסביבה החופית"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
המרינה בהרצליה
המרינה בהרצליהצילום: טל כהן

דיון סוער נערך הבוקר (ב') בוועדת הפנים והגנת הסביבה. הוועדה, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ (כחול לבן), דנה בתוכנית להקמת מעגנות חדשות בחופי ישראל, המעוררת מחלוקת קשה בין המשרד להגנת הסביבה בראשות השרה גילה גמליאל למשרד התחבורה והשרה מירי רגב.

הוועדה דנה בנושא מכיוון שבשבועות הקרובים צפוי להתקיים דיון פנימי בוועדת המשנה לנושאים תכנוניים עקרוניים, וממנו תצא המלצה לגבי מימוש תוכנית המעגנות שתובא להכרעת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בראשה עומד מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן.

התוכנית שהובאה לידי ועדת הפנים מבקשת לקדם הקמת מעגנות חדשות בנהריה, בנתניה, בגבול המשותף לראשון לציון ובת ים, בבת גלים בחיפה ובחדרה. זאת, בנוסף להרחבה וניצול מקסימלי של המעגנות הקיימות בישראל, לצד השמשת המעגנות ברידינג בתל אביב.

הצוותים המקצועיים במנהל התכנון לא כללו בתחילה את המרינה בראשון לציון-בת ים במסגרת תמ"א 13 (תוכנית המתאר הארצית לסביבה החופית)  ואולם עתה - כנראה בעקבות לחצים פוליטיים - הקמת המרינה באזור מקודמת.

בדיון טען ניר פפאי, נציג החברה להגנת הטבע, כי לפי נתוני מינהל התכנון, רק כ-10% מהשטחים במעגנות החדשות נועדו לתת מענה לחינוך וספורט ימי, בעוד שכ-80% משטח המרינות המתוכננות מיועד לעגינת יאכטות פרטיות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בהתאם, טענה גלית כהן, סמנ"כלית לתכנון אסטרטגי במשרד להגנת הסביבה, כי הקמת המעגנות האחרונות על ידי המדינה בחופי אשקלון והרצליה גבו מחיר סביבתי יקר של פגיעה בחופים ובמצוקים באזור, ומצבם הורע. לדבריה: "הציבור משלם מאות מיליונים על תיקון הנזקים בסביבה החופית, והנהנים הם מתי מעט שרוצים להחנות את היאכטות שלהם. אין בישראל חופים כמו של יוון וטורקיה ואין לנו פריבילגיה להרוס את מעט החופים שצריכים לשמש את הציבור הרחב. זאת שאלה חברתית לא פחות משאלה סביבתית".

מיקי חיימוביץ'
מיקי חיימוביץ'צילום: תומר אפלבאום

מנגד טען רוני זיסו, המרכז את הנושא ברשות הספנות במשרד התחבורה, כי הספורט והחינוך הימי גדלים בקצב של 9% בשנה וכי כבר כיום התוכנית המקודמת לא נותנת מענה מספק לכלל הצרכים עבור תיירות, ספורט ופנאי בים. לדבריו בעוד שהצורך ל-2040 מצביע על כ-13 אלף מקומות עגינה חדשים, התוכניות המקודמות נותנות מענה רק לכ-7,000 מקומות עגינה.

ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג, טענה בדיון כי המעגנה היא הכרח לעיר. "אני לא מכירה עיר תיירות ימית ללא מעגנה", אמרה. "מעגנה תמצב את נתניה כעיר תיירות, תאפשר בה פיתוח מלונאות ומסחר, ותגבה רק כ-700 מטר מתוך 13 ק"מ רצועת חוף לעיר". 

 ח"כ תמר זנדברג הגיבה: "איזה תיירים יגיעו לנתניה בגלל המרינה? בהרצליה יש פריחה תיירותית בגלל המרינה? ממש לא. אתם חיים באיזה חלום שלא יכול להתממש".

בסוף הדיון קראה יו"ר הוועדה חיימוביץ לשר הפנים אריה דרעי לשקול את החלופות המקודמות ולהימנע מפגיעה דרמטית שאין ממנה דרך חזרה בסביבה החופית.

"הדיון מחדד את המחלוקת בתוך משרדי הממשלה, ולא סתם השר דרעי מתלבט עמוקות בנוגע לעמדתו בסוגיית המעגנות. לדעתי הים הוא משאב ציבורי של כל השכבות בישראל – גם של האלפיון העליון וגם של השכבות הנמוכות ביותר, ובנוסף הוא משאב מוגבל ולכן אנחנו מחוייבים לשמור עליו לטובת הדורות הבאים", אמרה חיימוביץ. "הוועדה קוראת לדרעי לא לאפשר הרס חופים בשביל לתת מענה לבעלי אינטרס פריבילגים. זה לא מה שהמדינה צריכה היום. כל עוד יש מחלוקות קשות בין משרדי הממשלה, אין למהר לקבל החלטה ולשקול את מלוא החלופות הקיימות. כל החלטה תהיה דרמטית, ואין לנו ים אחר. המעגנות ישמשו בסופו של דבר מספר מצומצמם של אנשים על חשבון כלל האוכלוסייה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker