הקרב על חופי הים: דווקא עכשיו - מירי רגב דואגת לעשירים

התוכנית להקמת שש מעגנות חדשות ליאכטות עולה לדיון ■ השרה גילה גמליאל: רצועת החוף מחוסלת נוכח הגידול באוכלוסייה ■ רגב: מדובר במנוע צמיחה כלכלי ותיירותי

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שרת התחבורה מירי רגב
שרת התחבורה מירי רגבצילום: מארק ישראל סלם

היום (ג') התקיים דיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) בהקמת שש מעגנות חדשות בחופי מדינת ישראל, רגע לפני דיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה שתכריע בסוגיה.

במהלך הדיון הביעו מספר ראשי ערים את תמיכתם בהקמת מרינות, בהם ראש עיריית נתניה מרים פיירברג, ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, ראש עיריית נהריה רונן מרלי ואחרים שהשתתפו בדיון. לטענתם, מרינות חדשות יוכלו לתרום בשיפור התדמית העירונית ולחזק את הכלכלה והתיירות העירונית. טיעונהם לא מתבססים על עבודה וממצאים ברורים, שכן לא הוצגה במהלך הדיון אף עבודה שבוחנת את ההכנסות לרשות מקומית ממרינה, בהשוואה להכנסות מפיתוח טיילת פעילה ורצועת חוף מתוחזקת, בההתחשב בהוצאות על תחזוקה ותפעול של כל אחד מהשימושים. ברקע הוזכר קניון הארנה בהרצליה, שהוקם ב-2003 בהשקעה של כ-150 מיליון דולר, לצד פיתוח מתחם המרינה, עם הבטחה שיהיה המוצלח במדינה - אך המקום נותר שומם גם לאחר חילופי ידיים ושיפוצים חוזרים ומסומן ככישלון.

במשרד להגנת הסביבה הביעו במהלך הדיון עמדה תקיפה לפיה לא הוצגו מספיק נתונים לגבי היכולת למקסם את השימוש במרינות ובמבנים הימיים הקיימים, לפני שנעשת התערבות גסה בסביבה החופית, שעולה לאזרח הן בעלויות ההקמה והן בתחזוקה ובטיפול בנסיגת החופים ובסיכונים שנגרמים למצוקי הים בעקבות בניית שוברי גלים ומעגנות.

לאחר הדיון הזה בו נשמעו טענות הצדדים, יתקיים דיון פנימי נוסף בוולנת"ע ואחריו תדרש המועצה הארצית לתכנון ובנייה לקבל החלטה בנושא.

המחלוקת בין הצדדים ברורה: הארגונים הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה  מבקשים שלא לייצר בינוי חדש על רצועת החוף, באופן שיפגע בה ובמשאב הימי המצומצם גם כך במדינת ישראל. הם דורשים למקסם את השימוש במעגנות הקיימות ולהבטיח שימוש במבנים קיימים, כמו למשל במעגנה ברידינג ובנמל תל אביב, מבלי להתערב ולהרוס את סביבת החוף והמארגים האקולוגיים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי
המרינה בהרצליה
המרינה בהרצליהצילום: עזרא לוי

מנגד, במשרד התחבורה מצביעים על הביקוש הגובר במקומות עגינה ועל מצוקת השייטים ובעלי הסירות שנאלצים בלית ברירה לעגון בקפריסין, יוון וטורקיה - וטוענים כי המדינה מוותרת על הכנסות מתיירות, מס ומכס. עם זאת, רבים עזבו ביוזמתם בשל "מס העשירים" שהטיל יאיר לפיד בתפקידו כשר האוצר ב-2014 - כשהעלה את המס על יבוא יאכטות בשיעור של כ-15%.  

על רקע הדיון פנו השרות מירי רגב ממשרד התחבורה וגילה גמליאל מהמשרד להגנת הסביבה, לשר אריה דרעי - תחתיו פועלת הוולנת"ע - כדי לשטוח את טענותיהן לפני הדיון.

השרה רגב טענה כי כ-1,500 יאכטות בבעלות אזרחית חונות במעגנות ברחבי הים התיכון בלי אפשרות לעגון בארץ, וכ-13,250 אלף מקומות עגינה חדשים יידרשו עד 2040.

"קצב הגידול במספר כלי השיט הזקוקים לשירותי עגינה עמד על כ-4% עד לפני ארבע שנים, ובשנים האחרונות קצב הגידול במספר כלי שיט קטנים בישראל עומד על 8%", כתבה. "הביקוש קיים וגובר, אולם ישראל - שהיתה יעד פופולרי למאות יאכטות בעולם - נעלמה כמעט לחלוטין מהמפה, ופניות של יאכטות זרות להגיע, נענות בתשובה: 'אנחנו מצטערים אבל אין מקומות עגינה פנויים'".

עוד הסבירה רגב כי המעגנות מהוות בית למגוון רחב של פעילויות ספורט וחינוך ימי, תיירות, דיג, מחקר ופיתוח, וכי אין לבלום את התפתחותן. מאחורי רגב עומדים מאות בעלי סירות ויאכטות, כמו גם מועדוני שיט ומי שמתעסקים בספורט ימי כמנוע תיירותי וכלכלי.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאלצילום: מארק ישראל סלם

מאפייני ישראל מייתרים את התחרות

מנגד, השרה להגנת הסביבה הציגה את התנגדותה החריפה: "חשיבות החופים תלך ותתעצם באופן דרמטי נוכח קצב גידול האוכלוסייה הצפוי ל-13 מיליון תושבים ב-2048, ועל כן התכנון העתידי של חופי ישראל מחויב בזהירות מירבית כדי לשמור על משאב טבעי ותרבותי זה... התוכנית המקודמת במתכונתה הנוכחית תוביל להרס של חופים והפקעתם מידי הציבור הרחב".

השרה גמליאל הציגה את הסכנות הצפויות למצוק ברצועת החוף – שמבקר המדינה התריע בדו"חותיו על ההזנחה והיעדר הטיפול בו שמהווים סכנה לחופים ותושבי רצועת חוף הים התיכון בין אשקלון לנתניה. עוד כתבה גמליאל: "נעדר כל דיון שיטתי אודות הנחות היסוד המלוות את התוכנית, בין היתר: האמנם נדרש להיענות לביקוש למקומות עגינה? האם ישראל מחויבת להתחרות או להשוות את עצמה בענף זה עם מדינות אחרות, נוכח המאפיינים הייחודים של גידול האוכלוסייה וצרכיה? האם הקמת מעגנות בישראל היא אכן לטובת הציבור?".

גמליאל הדגישה כי יש להבטיח את החופים הפתוחים שישמשו את כלל הציבור, ולא את האחוז הבודד של בעלי היאכטות וחובבי הספורט הימי, ומבהירה כי ניתן ואפשר לפתח מעגנות חדשות על התשתיות הקיימות ברידינג ונמל תל אביב, ובעזרת הסתמכות על מתקנים נוספים שאינם מנוצלים כיום. לפי חישוב שערכה החברה להגנת הטבע, בעוד שבימי קום המדינה היו כ-30 ס"מ חוף לתושב, הרי שכיום יש 1.7 ס"מ לתושב.

ללא ספק, ובמיוחד במצבה הנוכחי של הממשלה יש לשקול את הצורך בהקמת תשתית ימית נוספת בעלויות של מאות מיליוני שקלים ותוך סיכון המשאב הציבורי, במקום להישען על התשתיות הקיימות ולמקסם את הניצול שלהן.

ממשרד הפנים נמסר: "הנושא יעלה היום לדיון בוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע), וכלל עמדות הצדדים יוצגו שם. חברי הוועדה, שמורכבת מנציגי משרד הממשלה, השלטון המקומי והגופים המייצגים, יקשיבו ויבחנו את השינויים הנדרשים בתוכנית בהתאם לכך. מדובר על דיון מקדים לדיון שיתקיים במועצה הארצית לתכנון ובנייה, שתכריע בסוגיה".

ממינהל התכנון נמסר: "מינהל התכנון פועל רבות לשימור החופים שהולכים ומתמעטים, וקבע שהם נחלת הכלל, למען הציבור הרחב. כמו בנושא החופים, כך גם בעניין המעגנות. אנו נשמע את כלל הגורמים המעורבים והשיקולים השונים, לרבות טובת הציבור הרחב והשפעת הקמת מעגנות על החברה בישראל, בטרם קבלת החלטה בנושא".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker