לא רק הבנקים נוטשים: תל אביב מאבדת את מעמדה כמרכז פיננסי

חברות הפיננסים הן מקור להכנסות ארנונה שמנות וסמל תדמיתי, אך ת"א צפויה לאבד את מעמדה ■ כדי לעצור את נטישת החברות, חולדאי ניסה לבקש הטבות עבורן, אך התחרט

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בית ישראכרט בתל אביב
בית ישראכרט בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

חברת ישראכרט מצטרפת לקבוצת החברות הפיננסיות הגדולות הנוטשות את מרכז תל אביב. החברה הודיעה אתמול על חתימת עסקה להעברת משרדיה למגדל סטודיו טאוור בבני ברק. בעלי המגדל הם חברת תדהר וכלל ביטוח (שרכשה בשנה שעברה מחצית מהזכויות בבניין תמורת 120 מיליון שקל). 
מחיר העסקה לא פורסם, אך על פי הערכות בענף, דמי השכירות שתשלם ישראכרט על שטח משרדים של 19 אלף מ"ר יסתכמו בכ–12 מיליון שקל בשנה — מחיר שמשקף תשואה של 5% על שווי השוק של הבניין. החברה צפויה לעבור למשרדים החדשים כבר בשנה הבאה. 

משרדי ישראכרט נמצאים כיום ברחוב העובד בדרום ת"א ומשתרעים על שטח של 22 אלף מ"ר. בעלי הבניין הם ישראכרט וחברת נצבא שבשליטת קובי מימון. המעבר יאפשר לחברה חיסכון ניכר בעלויות השוטפות. 

תל אביב נטישת עסקים

ישראכרט מצטרפת בכך לשורה של חברות פיננסיות, שכדי להפחית עלויות ולשפר את רווחיותן, עברו או נמצאות בשלבי יציאה ממרכז ת"א: בנק דיסקונט חתם על עסקה להעברת משרדי ההנהלה למתחם האלף בראשון לציון; בנק לאומי החליט על מעבר למבנה בבעלותו בלוד; בנק הפועלים החליט על הוצאת משרדיו מת"א ומנהל מגעים על מיקום חלופי; חברת כרטיסי אשראי מקס (לשעבר לאומי קארד) עברה לבני ברק; חברת הביטוח מגדל עברה לקרית אריה בפתח תקווה; בית ההשקעות מיטב ד"ש, עברה לבני ברק. בנק מזרחי העביר את משרדיו לרמת גן כבר ב–2004.

המפקח על הבנקים לוחץ על הבנקים להתייעל, ולכן מעודד אותם להוציא את משרדיהם ממרכז ת"א. הוצאות התפעול והארנונה על החזקת מבנים בשוק התל אביבי, גבוהות משמעותית לעומת מקומות מרוחקים יותר. מסיבה זו, בנק ישראל מעניק הקלות הוניות לבנקים שיוצאים ממרכז ת"א, והם יכולים לפרוש את ההוצאות הכרוכות במעבר על פני תקופה ארוכה יותר.

יציאת החברות הגדולות משפיעה על השוק התל אביבי. כך למשל, בעקבות המעבר ללוד, צפוי בנק לאומי להעמיד למכירה את מרבית הנדל"ן שבבעלותו בת"א — בשווי מאות מיליוני שקלים. בין השאר יועמדו למכירה בנייני ההנהלה — "בית מני" ו"בית לין", הממוקמים ברחוב יהודה הלוי 35–36, וכן קומות ברחוב מונטיפיורי. 

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ראש העיר התחרט

בניסיון לבלום את הנטישה הגדולה, פעלה עיריית ת"א בשנה האחרונה להוזלה ניכרת של הארנונה לגופים פיננסיים. חברות הפיננסים הן מקור להכנסות ארנונה של עשרות מיליוני שקלים בשנה וסמל תדמיתי לעיר — הצפויה לאבד את מעמדה ההיסטורי כמרכז הפיננסי של ישראל. בהתאם למדיניות זו, הגישה העירייה למשרד הפנים בקשה לשינוי תעריפי ארנונה, שבה פורטו הטבות ארנונה בשווי 51 מיליון שקל בשנה, למטות חברות פיננסיות בעיר. 

שדרות רוטשילד בתל אביב
שדרות רוטשילד בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

"בשנים האחרונות קידמה העירייה מהלך להפחתה מסוימת בתעריפי הארנונה של מטות הבנקים. זאת, לאור החשש שכבר החל להתממש, כי מטות אלו יעברו לערים אחרות בגלל יוקר השהות בתל אביב — מהלך שעלול לפגוע באלפי עסקים היקפיים המתפרנסים מנוכחות המטות בעיר", ציינו בעירייה. 


בסופו של דבר החליט ראש העיר, רון חולדאי, למשוך את הבקשה, נוכח משבר הקורונה והחשש מביקורת ציבורית על ההחלטה להיטיב עם הגופים הפיננסיים החזקים במשק. 

ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאיצילום: עופר וקנין

בעירייה ציינו כי "לנוכח המשבר הכלכלי בו שרויה המדינה, בחן ראש העירייה את הנושא בשנית, והחליט כי על אף שבמבט ארוך טווח, היוזמה להפחתת תעריפי הארנונה למטות הבנקים עתידה לתרום לעיר, הרי שבמצב הנוכחי של אי־ודאות ומצוקה כלכלית במשק, נכון להימנע מקידומה בשלב זה. הצעה לבטל את היוזמה תובא לאישור מועצת העיר בישיבת המועצה הקרובה באוגוסט, במטרה להבטיח כי בשלב זה לא ייעשה שינוי בתעריף הארנונה של הבנקים". 

ארז כהן, לשעבר יו"ר לשכת שמאי  המקרקעין, ציין כי עיסקת ישראכרט הגיונית מאוד, גם לנוכח השכירות והארנונה הנמוכים בהרבה בבני ברק, וגם לאור המעבר ממבנה ישן בת"א, למבנה מודרני. "עוד בטרם ימי הקורונה, היתה מגמה של מעבר פירמות גדולות מת"א לערי לווין. מאידך גיסא, קיימת מגמה הפוכה של היי־טקיסטים שמעדיפים להתגורר במגדלים בת"א", אמר ארז. 

"עדיין לא ידוע אם מגמה זו התהפכה בגלל המשבר. בד בבד, לרכבת הקלה, ובמיוחד הקו האדום, עשויה להיות השפעה לשני הכיוונים, גם מעבר לבני ברק ופתח תקווה וגם לכיוון הפוך — דווקא בחזרה לת"א".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker