גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

בית המשפט העליון החליט לדחות את בקשת מתכננת מחוז ירושלים במינהל התכנון בעתירתה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מטה יהודה ופארק מסחר ותעשייה אשתאול, ולאפשר לאיקאה להמשיך ולפעול.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לחלק מתוך 25 אלף מ"ר שבהם מפעילה חנות רהיטים חברת הענק השוודית איקאה, שלפי טענות הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים, נבנו ללא היתר מתאים ותוך ביצוע עבירות בנייה - שאיפשרה הוועדה המקומית והחברה היזמית שבנתה את הפארק.

מתכננת מחוז ירושלים שירה תלמי הגישה בתחילת החודש שעבר עתירה מנהלית בה נטען כי הוועדות נתנו היתרים למבנה החורג ב-8,500 מ"ר מההוראה בהיתר השנוי במחלוקת, ובנוסף נבנו כ-1,000 מ"ר בניגוד להיתר. העתירה שהגישה המדינה כללה למעשה בקשה לצו ביניים שיורה לאטום מיידית את כל השטחים שנבנו בחריגת בנייה, כך שהמבנה יכלול 17 אלף מ"ר בהתאם להיתר הבנייה, ולא 25 אלף מ"ר שנבנו בפועל, ומשמשים את החנות כבר היום. לצד זאת, המדינה ביקשה לערער על החלטת ועדת הערר ולבחון מחדש את ההיתר.

בתגובה, טענה הוועדה המקומית וחברת אשתאול כי הן קיבלו היתר בנייה וטופס 4 כדין וכי מתכננת המחוז יכלה להביע את התנגדויותיה במהלך הליכי התכנון ובעת הצגת טענותיה לוועדת הערר- אולם היא השתהתה מלעשות כך בזמן אמת - ועתה היא עלולה לגרום לשיתוק העסק הפועל ולפיטורי עובדים באיקאה.

בית המשפט המחוזי דחה אז את צו הביינים בקבעו כי שיקולי מאזן הנוחות מכריעים את הכף, אף שקבע כי מרחף "צל כבד" מעל השטחים במחלוקת - שהיו מיועדים לכאורה לאחסון והוסבו למסחר. לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, פנתה מתכננת מחוז ירושלים לעליון והבהירה כי היא מבקשת לאסור על השימושים החורגים במבנה שנבנה באופן בלתי חוקי, כדי להבטיח שגופי התכנון לא יהיו "חותמת גומי". איקאה - המהווה צד רלוונטי לדיון - טענה מנגד כי איטום של חלק מהמבנה משמעו סגירת החנות כולה וכי החלקים שהשכירה הם חיונים וכי היא קיבלה את כל ההיתרים הנדרשים, ולכן אין סיבה לפגוע בפעילותה כעת.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

שופטת העליון ברק ארז קבעה כי אין סיבה לחלוק על החלטת בית המשפט המחוזי וכי התערבות במצב הנוכחי עלולה לגרום לנזקים כבדים - בהם עובדים וספקים. עם זאת, הוסיפה השופטת, "האופי "המתגלגל" של מתן האישורים לקידומו של הפרויקט ראוי לבחינה". בפסק הדין קבעה כי "ניצבת בפנינו התנגשות חזיתית בין עמדותיהן של רשויות התכנון - הוועדה המקומית מול הוועדה המחוזית. אולם, לכך נוספת המורכבות הנובעת מכך שוועדת הערר, שנקודת המוצא שלה אינה "מקומית", מצדדת דווקא בגישתה של הוועדה המקומית. במצב דברים זה, נקיטת עמדה לגוף הדברים אינה יאה לשלב הנוכחי, וכך נותר מאזן הנוחות כשיקול המכריע".

בתוך כך, האיץ בית המשפט העליון בבית המשפט המחוזי, שלמרות דחיית צו הביינים לסגירת השטחים הלא חוקיים לכאורה, ימשיך ויקיים דיון דחוף בדבר עבירות הבנייה הנטענות, כדי לוודא את השמירה על "האינטרס הציבורי הברור".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker