גלגל הצלה לשוכרי הדירות? המדינה מקדמת הקלות במענקי הסיוע לשכר דירה

בימים אלו מנסים משרדי האוצר והשיכון להגיע להסכמות בנוגע לתקציב, שיאפשרו את הגמשת הפרמטרים לקבלת סיוע בקרב שוכרי דירות שמתקשים בתשלום דמי השכירות

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים21
מעבר דירה בתל אביב
מעבר דירה בתל אביבצילום: מוטי מילרוד

במשרדי האוצר והבינוי והשיכון שוקלים בימים אלו דרכים שיאפשרו הקלה משמעותית בפרמטרים הקובעים מי זכאי למענקי סיוע בשכר הדירה. כך התברר בדיון של ועדת הכלכלה שנערך היום (ג') בראשות ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), בנושא משבר שוכרי הדירות שנפגעו כתוצאה מהקורונה.

בשלב זה מנסים במשרדי הממשלה להגיע להסכמות והבנות בנוגע לגובה התקציב שיאפשר מענק וקביעת הפרמטרים שיוגמשו, כאשר במשרד הבינוי והשיכון מבקשים לאפשר הקלה משמעותית להגדלת מספר הזכאים לקבלת הסיוע. ועדת הכלכלה תמכה במהלך וקוראת למשרדי הבינוי והשיכון והאוצר לאפשר את הגמשת הקריטריונים והגדלת היקפי המענקים.

הדיון נסוב בעיקר סביב מצבם של צעירים וסטודנטים שנפגעו מבחינה תעסוקתית, בעוד שרבים מהנתמכים כיום במענקי סיוע ממשרד הבינוי והשיכון הם דווקא משפחות ומבוגרים, שלא הצליחו לרכוש דירה בבעלות ושלא מגיעים לרמת הכנסה מספקת לשכור דירה בתנאים נאותים. מהדיון עלה כי כ-28% משוק הדיור בישראל נשען על שוכרי דירות.

לפי נתוני משרד הבינוי והשיכון, ב-2018 כ-172 אלף משקי בית קיבלו סיוע השתתפות בשכר דירה חודשי, לעומת 164 אלף משקי בית ב-2017. סכום הסיוע הכולל עמד ב-2018 על 1.96 מיליארד שקל.

גודל הקצבה נקבע על פי מספר הנפשות למשק בית, רמת ההכנסה, הישוב בו מתגוררת המשפחה, מיצוי יכולת ההשתכרות, תנאי רקע (כמו נשים מוכות או אסירים משוחררים) ועוד. סכום התמיכה כיום נע בין מאות שקלים ועד לכ-1,700 שקל לזכאי במשק בית.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לפי נתוני מרכז אדווה, 62.5% מכלל מקבלי הסיוע הן נשים ו-41% מתוכן הן אמהות חד-הוריות ויחידניות, ולהערכתם ב-2019 הסיוע החודשי הממוצע שקיבלו משקי הבית הזכאים היה כ-953 שקל.

בוועדה הציגו גם נציגי משרד המשפטים את עמדתם המקצועית לפיה השוכרים קיבלו את התמורה החוזית מהמשכירים בהסכם שהתקיים בניהם, ולכן מבחינה חוזית אין מקום להתערבות המדינה. כמו כן הבהירה נציגת המשרד כי בין אמצע מארס לאמצע מאי לא היה ניתן לפנות שוכרים בגלל הסגר, וכי גם במקרי מבחן מהעולם ניכר כי מרבית ההתערבות של הממשלות היתה רק במקרים בהם היה חשש לפינוי שוכרים שישארו ללא קורת גג.  

"דחיית המשכנתאות היא אשליה תזרימית"

במהלך הדיון עלו הצעות שונות שייצרו הקלות נוספות על שוכרי הדירות, בהן הקלות בארנונה מצד הרשות המקומית ובאישור משרד הפנים. אסף אפשטיין, ארגון מתווכי המקרקעין בישראל, אמר: "הרבה דירות עומדות ריקות ברחבי הארץ. רשויות מקומיות שיכולות לייצר הקלות בארנונה לסטודנטים כדאי שיתנדבו. גם בנייני משרדים ריקים יכולים לשמש מגורים לצעירים, והמדינה צריכה להתגייס להקלות".

ח"כ יוראי להב הרצנו (יש עתיד), מיוזמי הדיון, הביע צער על כך שלא ניתן מענה לשוכרי הדירות הצעירים. לדבריו, "ממשלת ישראל מתעלמת משוכרי הדירות בישראל ומצוקתם. אני מסתכל ימינה ושמאלה, ורואה את חברים שלי קורסים ונאלצים לחזור להורים.

"לא ייתכן שהמדיניות המוצהרת של המדינה תהיה אפס סיוע לצעירים ושוכרי דירות. אין כרגע מי שזועק את זעקם של שוכרי הדירות בישראל, שהם אחד מכל שלושה ישראלים. אני מתכוון לקדם הצעת חוק בנושא שתספק פתרון ראוי למצוקתם בעזרת הקלות בארנונה ופריסת תשלומים". 

יפתח עשהאל, מאגף התקציבים במשרד באוצר, הבהיר: "עד כה הסיוע שהתמקדנו בו היה סיוע ומענקים בצד ההכנסות, ליוצאים לחל"ת ולמפוטרים, וגם מענקים לעצמאים. אנחנו בוחנים ומקדמים בימים אלו יחד עם משרד הבינוי והשיכון ליצירת הקלות בפרמטרים לתקנות לסיוע לשכר דירה".

צחי קווטינסקי, יו"ר ארגון בעלי הדירות להשכרה, הזהיר: "הדחייה הנוכחית של תשלומי המשכנתאות היא אשליה תזרימית בלבד, שמייקרת את המשכנתא. המדינה צריכה להכריח את הבנקים לעזור לאנשים לעבור את התקופה הזאת, לא להקשות. גם בעלי הדירות צריכים לעבור את התקופה הזאת".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker