חשש: תוכנית פינוי המפרץ תיצור משבר תעסוקתי בצפון

על פי הערכות רמ"י, ניתן יהיה לבנות בשטח כ-100 אלף דירות וכ-2 מיליון מ"ר של משרדים ואזורי תעסוקה ■ אולם במשרדים הכלכליים חוששים ממשבר תעסוקתי וכלכלי כתוצאה ממעבר המפעלים לדרום - משבר שעשוי לשבש את תוכניות הפיתוח באזור

הדר חורש
הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מפרץ חיפה
מפרץ חיפהצילום: רמי שלוש

רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) צפויה להציג מחר (שני) בכנסת את התוכנית לפינוי מפרץ חיפה מבתי הזיקוק והתעשיות הנלוות. התוכנית תוצג בדיון של ועדת הפנים והגנת הסביבה, בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' (כחול לבן), התומכת בפינוי המפעלים.

"הרווח הכספי למדינה מפינוי הקרקעות לא יהיה גדול, אבל לפינוי תהיה תרומה גדולה לפיתוח הצפון שיפור חיי התושבים והפסקת הזיהום התעשייתי", אומר רפי אלמליח, מנהל אגף התכנון ברמ"י, שיציג את התוכנית בוועדה.

ההכנסות הצפויות משיווק הקרקעות ושטחי המסחר נאמדות בכ-13 מיליארד שקל. כמעט כל הסכום יושקע בפיצויים למפעלים שיהיה צורך לסגור, ובראשם בתי הזיקוק, בשיקום הקרקעות ובבניית התשתיות החדשות, בהיקף של מטרופולין חדש.

על פי התוכנית שמקדמת הרשות, בשטחים יפותחו מיזמי מגורים ותעסוקה. על פי הערכות רמ"י, ניתן יהיה לבנות בשטח כ-100 אלף דירות וכ-2 מיליון מ"ר של משרדים ואזורי תעסוקה. הפיתוח עשוי ליצור מטרופולין חדש שישנה את אזור הצפון.

על פי דו"ח שהגישה חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי למועצה הלאומית לכלכלה, אין כדאיות בהעברת המפעלים למיקום אחר, והאופציה העיקרית שיש לבחון היא סגירת המפעלים. אחת התוצאות הצפויות של הסגירה היא תלות של ישראל ביבוא תזקיקי דלק כגון בנזין, סולר, קרוסין (המשמש בעיקר כדלק מטוסים) ושמנים. על פי התוכנית, תוקם חוות מכלים תת-קרקעית, בטיחותית וחסינה מפני הפצצות באזור תל קשיש, ממזרח לכרמל בין יוקנעם וטבעון.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

התוכנית של רמ"י כוללת העברת מפעלים אחרים לדרום, לאזורי התעשייה אורון ורותם. במשרדים הכלכליים הובע חשש ממשבר תעסוקתי וכלכלי כתוצאה ממעבר המפעלים, משבר שעשוי לשבש את תכניות הפיתוח באזור המתפנה.

על אף שהתוכנית טרם קיבלה את אישור הממשלה, רמ"י הודיעה כי היא ממשיכה לקדם אותה במטרה לקצר ככל האפשר את לוח הזמנים, אם תחליט המדינה לאשר אותה.

המשרד להגנת הסביבה הביע תמיכה עקרונית בהצעה לפנות את המפעלים, המהווים את אחד ממוקדי הזיהום הגדולים במדינה, אולם טרם דנו בהיבטים האחרים של התוכנית, ובעיקר בצד האסטרטגי: התלות ביבוא תזקיקים, שעשויה להיות בעלת משמעות ביטחונית ומדינית. מצדדי התוכנית טוענים שישראל ממילא תלויה ביבוא נפט גולמי, שהוא חומר הגלם לייצור התזקיקים. דו"ח מקינזי הצביע על שפע של מקורות זמינים המאפשרים לישראל לייבא תזקיקים מעשרות בתי זיקוק ממדינות ידידותיות.

הדו"ח מצביע גם על מגמה עולמית של ירידה בפעילות בתי הזיקוק, עקב המעבר לכלי רכב חשמליים ומקורות אנרגיה מתחדשת. המגמה בישראל בשנים האחרונות היא גידול מתון בצריכת תזקיקים, כתוצאה מהצמיחה הכלכלית ופיגור במעבר לאנרגיות מתחדשות ולרכב חשמלי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker