השופט קבע: רמ"י התעלמה מעיריית רהט - ונכשלה בשיווק קרקעות לבדואים

בית המשפט דחה את העתירה של עיריית רהט נגד רשות מקרקעי ישראל, אך מתח ביקורת על התנהלותה של הרשות בפרשת כישלון השיווק של מתחמי הדיור ברהט: "לא סביר שהסדרת יישובם של הבדואים בנגב תיעשה מעל לראשם"

הדר חורש
הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רהט
רהטצילום: יעל אנגלהרט

בית המשפט המחוזי בבאר שבע מתח ביקורת על התנהלות רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) בפרשת כישלון השיווק של מתחמי דיור ברהט. שופט בית הדין המינהלי שלמה פרידלנדר קבע כי על הרשות היה לשתף את תושבי רהט בהליכי המכרז לשיווק המתחמים: "לא סביר בעיני שהסדרת ישובם של הבדואים בנגב תיעשה מעל לראשם", כתב פרידלנדר.

העתירה, שהוגשה על ידי עיריית רהט נגד רמ"י והמדינה, דרשה להפוך את החלטתן לבטל את המכרזים. למרות הביקורת שהשמיע השופט, הוא דחה את העתירה, בנימוק שהחלטת רמ"י התקבלה כדין.

ב-2017 ניסתה רמ"י לקדם שיווק של מתחם ענק הכולל 1,355 דירות על שטח של כ-550 דונם בדרום העיר רהט שבנגב, הסובלת ממצוקת קרקעות. תוכניות הבנייה במתחם אושרו בוועדות המיוחדות למתחמי דיור (וד"ל). במסגרת התוכנית הציעה הרשות 350 מגרשים עבור 900 יחידות דיור בבנייה נמוכה.

לנוכח הביקוש העצום, הודיעה הרשות כי הבחירה בזוכים תיעשה על פי החלטת מועצת רמ"י. המועמדים ייבחרו על ידי רמ"י, ומתוכם תבחר ועדת האכלוס בזוכים. מחיר המגרש נקבע ל-75 אלף שקל.

ברמ"י חששו שהעירייה רק תגביר את העימותים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"שיווק מגרשים בסדר גודל של רהט, שבה מתגורר שליש מאוכלוסיית הבדואים בנגב, אינו פשוט כלל", נכתב בעתירה נגד רמ"י."קידומו כרוך בשיקולים מורכבים, ומחייב היכרות עמוקה ובלתי אמצעית עם המארג החברתי הייחודי בעיר ועם המתיחויות בחיי התושבים - המשתנות באופן תדיר". עיריית רהט ציינה כי בהתאם לגישה זו נחתם חוזה פיתוח לשטח, ובו נכתב בפירוש כי רמ"י, רשות הבדואים והחברה המנהלת יפעלו בתיאום עם העירייה.

רהט ב-2017
רהט ב-2017צילום: אליהו הרשקוביץ

ואולם בניגוד להסכם, נטען, העירייה לא שותפה בהליך, בנימוק שהשיווק בוצע בתקופת בחירות לרשות המקומיות. תחילת השיווק והתחרות על המגרשים המעטים יצרה מהומות בעיר, ואף הובילה לתקריות שכללו אלימות פיזית. לטענת העירייה, היא התגייסה כדי להרגיע את הרוחות ולסייע בהליך השיווק, אולם רמ"י לא שינתה את מדיניותה ולא עירבה אותה.

עם זאת, גורמים המעורבים בהליך הסבירו כי העימותים בכפר פרצו על רקע יריבות בין משפחות. העירייה מזוהה עם אחד הפלגים, והיה חשש שמעורבותה תגביר את העימותים ואת תחושת הקיפוח של של חלק מהתושבים. טענה זו מתיישבת עם טענת העירייה שרמ"י סירבה לשתף אותה בהליכי השיווק גם לאחר הבחירות לרשות המקומית – עובדה הסותרת, לדעתה, את האמירה שהדרתה היתה קשורה לבחירות.

משפחות מסוכסכות שובצו בשכנות

מחלוקת נוספת נסובה סביב החלטת רמ"י שלא לאפשר לזוכים לבחור במגרש. גורמים הקשורים לפרשה מדגישים כי גישה זו נוגדת למסורת ולאורח החיים של התושבים, שבמסגרתו קרובי משפחה נוהגים לגור בסמיכות זה לזה. במקרה זה מדובר בבעיה חריפה אף יותר, שכן חלקים מאוכלוסיית העיר שרויים בסכסוך אלים המאיים לעתים על חיי המעורבים ובני משפחותיהם.

"הזכאים הועמדו במצב של 'קח או עזוב', שמשמעותו עלולה להיות איבוד הזכאות לקבלת המגרש", נכתב בעתירה. לטענת העירייה, התוצאה גבלה באבסורד. כך למשל, שני פלגים של אותה משפחה, המצויים בסכסוך אלים, שובצו זה לצד זה; ואם חד-הורית ממשפחה אחת שובצה בבניין בבנייה רוויה בין יחידות שהוקצו למשפחה אחרת".

השופט: "החלטה לא סבירה"

כתוצאה מהמחלוקות בעיר, בוטל שיווק המגרשים. נציגי רמ"י הסבירו בבית המשפט כי בנסיבות שנוצרו, לא ניתן היה להמשיך בשיווק, והוחלט לבטל את המהלך כדי לחזור ולשווק את המגרשים בשיטה טובה יותר.

בהחלטתו קרא השופט פרידלנדר לרמ"י להתייעץ עם פעילים ארגוניים ונציגי קבוצות באוכלוסייה במהלך שיווק המגרשים, ובמקרה של חשש שארגונים אלה אינם מייצגים את כלל האוכלוסיה - לא לוותר על השימוע אלא להאזין לצדדים נוספים. "החלטת רמ"י להפסיק את השיתוף המייעץ של עיריית רהט לא היתה סבירה" קבע פרידלנדר.

ראש העיר רהט, פאיז אבו סהיבן, אמר: "עיריית רהט הגישה את העתירה נוכח הפגיעה המתמשכת באינטרסים של תושבי העיר. אני מברך את בית המשפט, אשר הבהיר כי אכלוס בשטח העיר רהט יתקיים אך ורק בכפוף לשיתוף הרשות המקומית".

עו"ד דן שווץ ממשרד גדעון פישר ושות', שייצג את עיריית רהט, אמר: "טוב היה אילו הדברים היו מופנמים מלכתחילה, ובכך היתה נמנעת הגשת העתירה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker