הדר חורש
הדר חורש

שר הכלכלה, עמיר פרץ, החליט להעלות את שיעור היטל היבוא על מלט מיוון וטורקיה בשיעור המגיע ל-17.25%. ההחלטה היא פשרה בין המלצת הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה להעלות את ההיטל ב-29.95% והמלצת הוועדה המייעצת לשר להימנע כלל מהעלאת ההיטל. ההחלטה התקבלה למרות התנגדות משרד האוצר, שהוביל את ההחלטה להימנע מהעלאת ההיטל, הנחשב היום סמלי - בשיעור 0.25% בלבד.

שר האוצר ישראל כ"ץ מיהר להגיב היום בציוץ בטוויטר: "שר הכלכלה עמיר פרץ הודיע לי היום שהוא ממליץ להעלות את ההיטלים על המלט המיובא ובכך להעלות את מחירו. דבר זה מנוגד לחלוטין להשקפת עולמי, שדוגלת בתחרות נגד מונופולים ובהוזלת יוקר המחיה. לכן, מתוקף סמכותי בכוונתי לדחות המלצה זאת על הסף".

השר פרץ ציין כי "המלט המיובא לישראל במחירי היצף, הביא בשנים האחרונות לירידת מחירי המלט שלא גולגלה לצרכן ומלבד פגיעה בענף היצרני המקומי, ירידת המחירים לא הביאה להפחתה של מחיר הבטון או להפחתה במחירי הדיור. מחירי הדיור בשנים האחרונות לא רק שלא ירדו, אלא האמירו. לכן, ברור שמחירי הדירות אינם מושפעים ממחירי המלט, וזאת מכיוון שתשומות המלט זניחות במחיר הדירה לצרכן".

מחיר המלט שנמכר כיום נמוך משמעותית מהמחיר על פי התחייבותה של נשר למדינה לשימור התחרות כתנאי להמשך הסרת המלט מפיקוח על המחיר, בסך 346 שקל לטון. עם זאת, מציין השר בהחלטתו כי חברת נשר התחייבה בכתב למדינה, שלא להעלות את מחירי המלט בכל התקופה בה יעמוד ההיטל בתוקף.

מפעל המלט של נשר, סמוך לרמלה
מפעל המלט של נשר, סמוך לרמלהצילום: עופר וקנין

פרץ הוסיף כי "קיים חשש ממשי כי המשך הפגיעה בענף היצרני המקומי תביא לצמצום פעילות הייצור המקומי ובמקרה כזה, עליית מחירי המלט בטווח הארוך, תביא לייקור מחירי היבוא ולפגיעה כלכלית במשק. לכן, הגנה על התעשייה המקומית מפני יבוא במחירי היצף, היא שיקול רב חשיבות בשמירת טובת המשק לטווח הארוך".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"היצע המלט ממקורות יבוא, יישאר מגוון"

פרץ סבור שאין חשש שנשר תחזור לשלוט ב-90% משוק המלט כבעבר: "קיים יבוא נרחב של מלט לישראל במחירים תחרותיים ללא היצף, בעוד ששיעור המלט המיובא במחירי היצף מסך כל היבוא, עומד על 44% בלבד, כך שאיני מוצא ממש בטענות רשות התחרות לפיה הטלת היטל היצף עלולה להביא להפסקת היבוא מאותן מדינות. בשנים האחרונות, הוקם מפעל לטחינת קלינקר (שלב ביניים בייצור המלט; ה"ח) בישראל, כך שאין ספק כי היצע המלט ממקורות יבוא, יישאר מגוון והתחרות תישמר גם בהינתן היטל היצף על המפעלים הזרים המשתמשים בפרקטיקות של סחר לא הוגן".

בהתאם לכך, ולאור העובדה שהחל לפעול בישראל מפעל נוסף לטחינת קלינקר שאינו בבעלות חברת נשר, החליט השר, במקביל להעלאת ההיטל על יבוא צמנט לישראל, לזמן בימים הקרובים את חברת נשר לשימוע כחלק מכוונתו לשקול את ביטול הרישיון שניתן לה ליבוא קלינקר, וזאת בהתאם לסמכותו לפי פקודת היבוא והיצוא.

בהודעתו של פרץ הוסבר כי "הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה, דני טל, שבדק את מצב התחרות בשוק המלט, מצא כי יצרנים מיוון וטורקיה משווקים בישראל מלט במחירי היצף, הנמוכים ממחיר המלט בארצות המוצא. טל טען שהיבוא בהיצף גרם לפגיעה קשה במונופול המלט הישראלי, נשר, צימצם את נתח השוק שלו לפחות מ-50% וכן פגע ברווחיו. על פי המלצתו של טל, יש צורך בהיטל היצף של 29.95% על על היבוא מיוון, והיטל כללי של 17.25% על יבוא מלט מטורקיה. חמישה יצרנים טורקיים הוחרגו לשיעור היטל נמוכים יותר, את אחד מהם הומלץ לפטור מהיטל".

מנגד, הוועדה המייעצת לשר הכלכלה טענה כי טל לא הוכיח שהפגיעה במונופול נשר נגרמה כתוצאה מהיבוא בהיצף, שדווקא הצטמצם בשנה האחרונה, וייתכן מאד שנשר אינה מצליחה להתחרות ביצרנים יעילים ותחרותיים ממנה. באוצר סבורים שאם משרד הכלכלה סבור שיש לסייע לנשר, על הממשלה לבחון תמיכה ישירה בחברה, מבלי לפגוע במתחרים שהביאו להוזלת מחירי המלט ב-30% ולחיסכון של כ-100 מיליון דולר לשנה במחירי הבניה והתשתיות.

החלטתו של שר הכלכלה כפופה לאישור שר האוצר, שמתנגד להעלאת ההיטל, וכן לאישור ועדת הכספים.

מטעם התאחדות התעשיינים נמסר בתגובה: "במציאות של מיליון מחוסרי עבודה, המשימה העיקרית של ממשלת ישראל היא להגן על מי שמייצר מקומות תעסוקה בישראל מפני פעילות שמטרתה הרס ענפי כלכלה ותשתית. אנו מברכים את השר עמיר פרץ על החלטתו. אנו מצפים משרי הממשלה להבין זאת ולהתגייס בכל הכוח להגן על מקומות העבודה כמו גם על יכולת הייצור העצמאית של המשק, בעיקר בכל הקשור לייצור עבור פיתוח התשתיות בישראל".

מטעם יבואנית המלט סימנט נמסר בתגובה כי "החלטת השר פרץ מבקשת להחזיר את ישראל לשלטון המונופולים והוועדים. ההחלטה עשויה בתפרים גסים ומתעלמת לחלוטין ממסקנות הוועדה המקצועית להיטלי סחר שהחליטה שאין מקום להגדיל ההיטל. הניסיון להחזיר את ישראל לימי השלטון הכלכלי של מפא"י שהציף את הארץ במונופולים, ריכוזיות ויוקר מחיה - ייכשל".

עוד נמסר מטעם סימנט: "בהחלטתו השר פרץ מטיל למעשה 'מס מונופולים' שיעלה לציבור רוכשי הדירות כ-100 אלף שקל וייקר במאות מיליוני שקלים את הוצאות המדינה על תשתיות. השלכות החלטה זו הן הרס התחרות בתחום הבנייה והתשתיות והחזרת המשק לידי מונופול נשר. בזכות התחרות הצלחנו לפתח תעשיית מלט ובטון חדשה בישראל המעסיקה אלפי עובדים ולהביא לירידת מחירים של כ-30%. עצוב, ולא מפתיע, לראות שהשר מעדיף את טובתה של קבוצה קטנה וכוחנית של כ-120 מנהלים במונופול נשר על פני עשרות אלפי עובדים בתעשיית הבטון, המלט והבנייה בישראל כשהוא מסווה זאת בטיעון פופוליסטי של 'צורך להגן על מקור פרנסתם של ישראלים'. אנו סמוכים ובטוחים ששר האוצר, שנושא התשתיות יקר לליבו וששם על דגלו לקדם תחרות ולהוריד את יוקר המחיה בישראל, ימנע מצב שבו הציבור הוא זה שישלם את המחיר".

מטעם מונופול המלט נשר נמסר: "אנחנו מוקירים את ההחלטה, אשר מדגישה את חשיבות התעשייה הישראלית ומרכזיותה במשק הישראלי. אנו נפעל בהגינות ובשקיפות הן לבניין הארץ ותשתיותיה והן מתוך ההכרה בחשיבות יוקר המחייה בישראל. נעשה כל שביכולתנו להוכיח כי אנו ראויים לאמון בתעשייה הישראלית ובעובדיה ולכן גם התחייבנו בהחלטה משמעותית: לא להעלות את מחירי המלט בישראל".

שר המודיעין, אלי כהן, ששימש עד לאחרונה כשר הכלכלה והתעשייה, מסר בתגובה: "להגיד שהטלת היצף לא תשפיע על מחירי הדיור זה כמו להגיד שמחיר החלב לא ישפיע על מחיר הגבינה. לנופף בסיסמה ריקה מתוכן של כלכלה אנושית אבל מנגד להיכנע למונופולים ולקבוצות לחץ, פוגע ברוכשי דירות ובעיקר בזוגות הצעירים. שוק חופשי עם רגישות חברתית, פתיחת השוק, הגברת התחרות, היא טובה למשק, טובה לאזרחים, והיא מה שהצעיד קדימה את הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות. המילה האחרונה עוד לא נאמרה, לא ניתן שיחזירו את המשק לאחור!".

מטעם התנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה כי "שר הכלכלה מעלה את יוקר המחייה בעשרות אחוזים. פרץ בוחר במקושרים ובבעלי הקומבינות ולכן הוא זרק לפח את המלצות הוועדה הציבורית, ומחליט להעלות את ההיטל על היבוא ליותר מ-17%. הפראיירים שישלמו את המחיר הם שוב פעם הציבור הרחב".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker