הדו"ח המושחר של מקינזי: "פינוי מפעלי מפרץ חיפה יעלה 18 מיליארד שקל - זה יקר מדי"

הדו"ח שהזמין משרד ראש הממשלה התייחס להשלכות הכלכליות של העברת המפעלים מחיפה, מבלי להתייחס לפן הסביבתי ■ האפשרות הגרועה ביותר מבחינה כלכלית תהיה צמצום פעילות בתי הזיקוק מבלי להעביר את המפעלים

הדר חורש
הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בתי הזיקוק בחיפה לאחר קריסת אחת הלבניות
בתי הזיקוק בחיפה לאחר קריסת אחת הלבניותצילום: רמי שלוש

דו"ח מקינזי לבחינת פינוי מפעלי בזן חיפה, שהוזמן לפני שנתיים והושלם לפני כשנה, קובע שאין כדאיות כלכלית להעברת המפעלים לאתר אחר. ואולם, כפי שפורסם אתמול בעקבות עתירה שהגישה עמותת הצלחה בבקשה לפרסם פרטים מהדו"ח, המסקנה הזאת מתבססת בעיקר על אומדן שווי הקרקע - שנמסר לה על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) - ואינה כוללת את שווי ההפחתה בזיהום האוויר.

לפי הדו"ח של חברת הייעוץ הבינלאומית, פינוי מפעלי בזן יביא לשחרור של 2,130 דונמים בשווי הנאמד על ידה ב-20-7 מיליארד שקל, כשההערכה הסבירה היא לשווי של 13.1 מיליארד שקל. זאת, בהתאם להיקף הבנייה שניתן יהיה לאשר על השטח שיתפנה, שלפי החברה מוערך ב-100-50 אלף דירות חדשות.

מבחינת ההוצאות, במקינזי מעריכים כי עלות העברת המתקנים ובנייתם במקום אחר תסתכם ב-18 מיליארד שקל ותארך כעשר שנים. עלות השיקום של האזור התעשייתי נאמדה על ידי החברה ב-3.85-3.15 מיליארד שקל. ואולם סכום זה, לפי מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה היוצא, גיא סמט, אינו כולל עלויות טיהור קרקע בהיקף מוערך של מיליארדי שקלים.

צילום: חברת נמלי ישראל

הדו"ח הוזמן ב-2018 על ידי המועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה. המועצה ביקשה מהחברה לבחון ארבע חלופות: השבתה חלקית של המפעלים, סגירתם המוחלטת, סגירתם והעברתם לאזור שאינו עירוני, או סגירה מדורגת שלהם. לפי הדו"ח, האפשרות הגרועה ביותר מבחינה כלכלית תהיה לצמצם את פעילות בתי הזיקוק מבלי להעביר את המפעלים. להערכת מקינזי, בחלופה זו לא ניתן יהיה לשחרר קרקעות של המפעלים והתועלת היחידה תהיה צמצום הזיהום הנפלט מהם.

להבין בין החלקים המושחרים

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הדו"ח של מקינזי הופץ ב-2019 בין משרדי הממשלה ופרטים מתוכו פורסמו בתקשורת, אך המשרד נמנע מפרסום רשמי שלו. נוכח הסירוב לפרסם את המסמך עתרה אשתקד עמותת הצלחה לבית המשפט המחוזי בירושלים בבקשה שיורה על הפרסום. בית המשפט קיבל את העתירה והורה על פרסומו, בכפוף למגבלות של סודיות ביטחונית וסודיות פרטים עסקיים של החברות המעורבות.

בדו"ח שקיבלה עמותת הצלחה הושחרו חלקים רבים משיקולי ביטחון ויחסי החוץ של המדינה, וכן חיסיון נתונים עסקיים של חברת בתי הזיקוק וחברות אחרות המוזכרות בדו"ח. החלקים המושחרים כוללים הערכות ונתונים הנוגעים לאפשרות הסגירה או השבתה חלקית של בתי הזיקוק - מהלך שיגדיל את התלות של ישראל ביבוא תזקיקי דלקים ויפגע בתעשיות פולימרים ותעשיות כימיות הקשורות בבתי הזיקוק.

מבחינת המתנגדים להמשך פעילות החברה באזור המפרץ, האפשרות לסגירת בתי הזיקוק נחשבת הריאלית ביותר. עלות הפירוק של המפעל ושיקום השטח תעלה להערכת מקינזי כ-3.8 מיליארד שקל לכל היותר. גם אם יתווספו לסכום זה כ-2 מיליארד שקל לטיהור הקרקע המזוהמת, תכוסה ההוצאה בקלות על ידי מכירת הקרקעות. הערכת הבנייה לגבי עלויות המתקנים שתצטרך המדינה להקים לטיפול ביבוא התזקיקים והקמה מחדש של מפעלים הקשורים בבתי הזיקוק, כמו מפעל ביטומן (לייצור אספלט), היא 1.5 מיליארד שקל.

החלקים בדו"ח הדנים באפשרות לסגירה מוחלטת מושחרים ברובם. אף שלישראל שני בתי זיקוק, קובעים במקינזי שבית הזיקוק באשדוד, השייך לחברת פז, לא יוכל לספק את הצריכה המקומית לתזקיקי דלק, פולימרים ביטומן ומוצרים כימיים נוספים המיוצרים על ידי בזן. המשמעות היא תלות ביבוא ניכר של תזקיקים, הקמת מתקני קליטה ואחסנה לתזקיקי דלק, וכמובן הפסקת יצוא תזקיקי דלק, שהלקוחה העיקרית שלהם היא טורקיה. בנוסף, סגירת המפעלים תביא לאובדן של כ-8,000 משרות.

המתקנים ניתנים להקמה בתוך פרק זמן קצר יחסית, הנאמד על ידי מקינזי בארבע שנים. אפשר להעריך שהמחלוקת על מיקומם של המתקנים, קרוב לוודאי במרכז הארץ, עשויה להתמשך זמן רב לא פחות. יבוא התזקיקים יוצר תלות נוספת ביבוא, עם השלכות ביטחוניות ואסטרטגיות מרחיקות לכת. מקינזי מודעת לחלק מהן, אך פרטי הדיון והנתונים הושחרו על ידי הצנזורה הגורפת.

הדו"ח סוקר הערכות שונות לגבי הירידה בביקוש לחלק מהתזקיקים שמייצרת בזן, כמו הירידה בביקוש לבנזין בעקבות חדירת הרכב החשמלי לשווקים, והמקורות האפשריים ליבוא התזקיקים. שוק התזקיקים גדול ומגוון יחסית, אבל לא כל מדינה מייצרת תזקיקי דלק ולא עם כל מדינה יש לישראל את היחסים הנדרשים לסחר הנושא אופי אסטרטגי.

בנוסף, הדו"ח של מקינזי מבוסס על נתונים מ-2017. בשלוש השנים שחלפו מאז חלה ירידה עולמית בביקוש לתזקיקים וגוברות התחזיות לצמצום בצריכת חלקיקי הדלק לתחבורה.

הרשויות מקדמות תוכניות סותרות

הדרישה לפינוי בתי הזיקוק מקודמת על ידי עיריית חיפה המעוניינת בפינוי המפעלים המזהמים ובפינוי קרקע לפיתוח עירוני, וכן על ידי רמ"י - הצפויה להציג הכנסות גבוהות מעליית ערך הקרקעות באזור ומכירת השטחים עצמם. עם זאת, רשויות התכנון מקדמות תוכניות סותרות הכוללות הרחבת המפעלים ותוספת של תחנת כוח גדולה לאזור. על שולחן הממשלה אין כיום כל הצעת החלטה על פינוי המפעלים ובמשרד האוצר אין תוכניות למימון המעבר.

בעקבות הגשת הדו"ח למועצה הלאומית לכלכלה, התקבלו במשרד ראש הממשלה התייחסויות המשרדים הממשלתיים, חברת בזן וגופים מעורבים נוספים. ואולם המשרד נמנע מפרסום הדו"ח בציבור בנימוק רשמי שלפיו עדיין לא הושגו הסכמות על חלק מהנתונים.

בהנחה שהעתקת המפעלים תיפסל מסיבות כלכליות, יהיה הדיון בסגירתם אסטרטגי בעיקרו: אם ישראל מוכנה לוותר על האפשרות לייצר תזקיקים ולהגביר את תלותה ביבוא מוצרים אסטרטגיים. המצדדים בהחלטה טוענים שאין לשאלה זו חשיבות רבה, שכן ייצור התזקיקים ממילא מבוסס על יבוא נפט גולמי.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker