הרפורמה תמשיך לחכות: חיוב השימוש במכוני בקרה בענף הבנייה יידחה בפעם השביעית

הרפורמה, שלפיה מבנים של מתחת ל-29 מ"ר יהיו חייבים לעבור דרך מכוני הבקרה, נועדה לקצר ולשפר את זמן הפקת היתרי הבנייה ■ סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ: "חובת השימוש במכוני הבקרה תיצור כאוס בענף הבנייה"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
אתר בניה בית שמש
אתר בנייה בבית שמשצילום: גיל כהן מגן

הממשלה צפויה לאשר בימים הקרובים דחייה נוספת - שביעית - ברפורמה המחייבת את ענף הבנייה להוציא היתרי בנייה דרך מכוני הבקרה, כך נודע ל-TheMarker. המחיר לציבור: יותר מ-7 מיליון שקל.

"עקב משבר הקורונה וההאטה של משק הבנייה, מינהל התכנון סבור כי יש לדחות בחצי שנה את הפיכת מכוני הבקרה לחובה, כדי שלא ייווצר משבר נוסף בענף הבנייה", אמרו במינהל התכנון. 

לפי הרפורמה, מבנים שגובהם נמוך מ-29 מטר (9 קומות) יהיו חייבים לעבור דרך מכוני הבקרה. הרפורמה נועדה לקצר ולשפר את זמן הפקת היתרי הבנייה, ולשפר את הבקרה על הבנייה במבנים מסוג זה. הדחייה מגיעה עקב פנייתם של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות האדריכלים ואיגוד המהנדסים, למנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר, שנענתה לבקשתם. הצעת הדחייה תגיע, ככל הנראה, לאישור הממשלה בתחילת השבוע הבא.

"במתכונת הנוכחית, אין למכוני הבקרה יכולת מקצועית לקיים את ייעודם והם לא הוכיחו את עצמם בשביל שאפשר יהיה להפנות אליהם עשרות אלפי פרויקטים בצורה מחייבת", אמר חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "חובת השימוש במכוני הבקרה תייצר כאוס בענף הבנייה, ועיכובים נוספים לאלה שכבר קיימים בגלל הקורונה. למכונים במצבם כיום, אין יכולת לסייע לענף".  

חיים פייגלין
חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץצילום: דודו בכר

יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, הוסיף: "מכוני הבקרה מייצרים עודף רגולציה במקום להקטין את הקיימת. אם היה בהתחלה חשש מהמכונים, הפך החשש הזה כבר לוודאות ובמקום שנושא הרישוי יעשה פשוט יותר, הוא רק ילך ויסתבך".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

כשלו ביצירת קורת גג אחת

הצעד שאמור לחייב את הקבלנים להשתמש במכוני הבקרה במסגרת תהליכי הרישוי היה אמור להיכנס לתוקף ב-16 ליוני, לאחר שנדחה כמה פעמים. הדחיות נבעו מהקושי לגייס את כלל הגופים הנוגעים להפקת היתרי הבנייה תחת קורת הגג של ששת מכוני הבקרה שכבר נפתחו. מכוני הבקרה הוקמו בעקבות המלצת דו"ח זיילר לאחר אסון ורסאי ב-2001, במטרה לבצע בקרת תכן ובקרת ביצוע במסגרת הליכי רישוי הבנייה בישראל.

מתוך גורמים רבים שמהווים תפקיד בקבלת ההיתר - בהם חברת החשמל, רשות העתיקות, רשות התעופה האזרחית ותאגידי המים - יושבים כיום במכוני הבקרה פקחים מורשים רק מטעם שני גופים: פיקוד העורף ורשות הכבאות. לפיכך, המכון, שהיה אמור לרכז תחתיו את כלל הגופים ולסייע בקיצור הליכי הפקת ההיתר, הופך להיות עוד תחנה לא יעילה המהווה נטל רגולטורי נוסף על היזמים והקבלנים בענף הבנייה.

בנוסף לכישלון של מינהל התכנון ומשרדי הממשלה להכפיף את כל הגופים תחת קורת הגג של מכוני הבקרה, המדינה משלמת למכונים שכבר נפתחו פיצויים של עד 300 אלף שקל לרבעון כרשת ביטחון, והחלה לעשות זאת עוד לפני שהחוק הפך מחייב ליזמים. המדינה מימנה גם את מענקי ההקמה של המכונים – 150 אלף שקל לכל מכון שנפתח. מאז שקמו המכונים ועד מועד פרסום הכתבה הן עלו לציבור 7 מיליון שקל לפחות, בלי שהביאו כל תועלת או שיפור בבנייה בישראל. בינואר העריכו גורמים באוצר שהתקבלו בקשות ל-20 מבנים בלבד.

במינהל התכנון מדגישים כי "כיום פועלים 6 מכוני בקרה אשר הוסמכו על ידי הגורמים הרלוונטיים ובהם פועלים בקרים מורשים מטעם פיקוד העורף והכבאות, שהם הגורמים החיוניים ביותר להבטחת בטיחות המבנה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker