היום הראשון של ליצמן כשר הבינוי: ראש עיריית יבנה דורש "למנוע מתן קרקעות לציבור החרדי"

ראש עיריית יבנה שלח מכתב לשר ליצמן, ובו התנגדות מוחלטת להקצאת דירות ושכונות חדשות לחרדים: "נשתמש בכל האמצעים כדי למנוע שינוי דרמטי בצביונה של יבנה" ■ אחת ממטרותיו של ליצמן בתפקידו החדש היא מתן מענה למצוקת הדיור בחברה החרדית

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
ליצמן בטקס חילופי שרים במשרד הבינוי והשיכון, אתמול
ליצמן בטקס חילופי שרים במשרד הבינוי והשיכון, אתמולצילום: אמיל סלמן

שר הבינוי והשיכון החדש, יעקב ליצמן, עוד לא הספיק למקם את תמונת האדמו"ר מגור על שולחן עבודתו - וכבר נקרא להתמודד עם הסוגיות שצפויות לאפיין את הקדנציה הקרובה שלו: מצוקת הדיור החרדי.

הבוקר (ג') שלח ראש עיריית יבנה, צבי גוב ארי, מכתב לשר הנכנס ולמנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שומרון, ובו דרישה להימנע מהקצאת קרקעות או מתן כל התחייבות ציבורית בנוגע לייעוד שכונות המגורים שעתידות לקום ביבנה לטובת הציבור החרדי, במסגרת השכונות החדשות בהסכם הגג. הסכם זה, שעליו חתמה יבנה ב-2016, צפוי להכפיל את אוכלוסיית העיר ולהוסיף לה 12 אלף דירות חדשות בשכונות במזרח העיר.

גוב ארי כתב: "נודע לנו כי נשקלת האפשרות לייעד או להקצות את הקרקעות בשכונות המגורים המתוכננות במזרח יבנה לציבור החרדי. תנאי מהותי לחתימה על הסכם הגג היה שמירה על ציביון העיר, ודרישה כי הקצאת הקרקעות במסגרת ההסכם תקבע על פי שיקול הדעת של רמ"י בתיאום עם העירייה". 

צבי גוב ארי, ראש עיריית יבנה
צבי גוב ארי, ראש עיריית יבנהצילום: עופר וקנין

ראש העיר אמר כי הוא רואה בהקצאת קרקעות לציבור מסויים ולא באופן חופשי מהלך בלתי חוקי ולא מתואם עם העירייה, שמפר את התחייבויות המדינה, ולכן דורש מהממשלה לא להקצות קרקעות לטובת הציבור החרדי או לכל קבוצה עם מאפיין מסוים אחר. "עיריית יבנה תעשה שימוש בכל האמצעים השלטוניים והמשפטיים כדי לקיים את מעמדה וזכויותיה וכדי למנוע את מימושו של מהלך חד-צדדי שישנה דרמטית את צביונה של העיר, עליו הקפדנו עשרות שנים".

בשיחה עם TheMarker הבהיר גוב ארי כי כבר היום מתגוררות ביבנה משפחות חרדיות וכי אין בדבריו משום דחייה של הציבור החרדי, אלא התנגדות לשכונות מסוגרות המשווקות לקבוצות ייעודיות מסוימות ופגיעה בציביון הנוכחי. "אברך על כך תושב שרוצה להגיע ליבנה, ולא מעניין אותי איזה סוג כובע או כיפה הוא חובש", אמר. "אני רק רוצה לוודא שאין שכונה ייעודית רק לאוכלוסיה מסוג אחד ושהתמהיל ההטרוגני נשמר. כדי למנוע כל שינוי עתידי של אופייה של העיר, פניתי לשר". עוד הסביר: "מגיעות אלי שמועות לגבי כוונות השיווקים וזהו צעד אזהרה. זה עניין ייהרג ובל יעבור".

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

אחת ממטרותיו המובהקות של ליצמן בתפקידו החדש היא לסייע למצוקת הדיור החרדי ולתת מענה לגידול באוכלוסיה החרדית שלא מוצא מענה הולם בבינוי הקיים. זאת, בעיקר על רקע יוקר הדיור אל מול התקציבים המוגבלים של קבוצות רבות בציבור החרדי, שלא מצליחות לגייס הון לרכישת דירה ששוויה עולה על 700-600 אלף שקל.

לפני כארבע שנים פורסמה התוכנית האסטרטגית לדיור לאוכלוסייה החרדית, ובה יעד של הוספת כ–190 אלף יחידות דיור לחברה החרדית עד 2035. הערכת מצב עדכנית של משרד הבינוי והשיכון מפברואר חושפת פער בין התחזית לבין הביקוש הצפוי בפועל — כ–100 אלף יחידות דיור יותר מאשר באומדן הראשוני. מהדו"ח עולה כי למדינה, שהיתה אחראית לייזום 123 אלף יחידות דיור חדשות לחרדים, אין סיכוי לתכנן, לשווק ולאכלס אפילו מחצית ממספר הדירות הנדרש עד 2040.

לא היחידי

נתיבות
נתיבותצילום: אליהו הרשקוביץ

קריאתו של גוב מצטרפת לאמירות של ראשי ערים נוספים, שחוששים מציבור החרדים שיעמיס על ההוצאות של הרשויות המקומיות. בקרב משפחות רבות ישנו מפרנס יחיד וריבוי ילדים. בחודש מארס אמר ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר, כי הוא משתמש במדיניות התכנון בעירו כדי לצמצם כניסת אוכלוסייה חרדית, המהווה כבר כיום שיעור משמעותי מתושביה.

זוהר אמר אז: "קלטנו אלפי חרדים והיינו בדרך להיות בית שמש. צריך לחשוב על עתיד העיר, והחלטנו להשתמש בתכנון באופן פוליטי. החלטנו שלא תהיה בנייה נמוכה - אלא רק עשר קומות ומעלה. לא קראנו לזה 'אין כניסה לחרדים', אלא בנייה גבוהה. משפחות חרדיות רוכשות בדרך כלל את הדירות בקומה הראשונה או השנייה, ושאר הדירות נרכשות על ידי הציבור הלא חרדי. קלטנו לאורך השנים אלפי תושבים חרדים, ואנחנו מדורגים באשכול סוציו-אקונומי 3 (מתוך 10). הדאגה שלי היא איך לשנות את תמהיל התושבים ולהביא אוכלוסייה חזקה יותר. עיר שרוצה להתפתח צריכה לעשות מעשה תכנוני לצד המעשה הכלכלי. ילדיי חיים בעיר וצריך לדאוג לדור הבא".

עוד לפני כניסתו של ליצמן למשרד, פורסם ב-TheMarker כי במשרד השיכון שוקלים אמצעים מרחיקי לכת כדי לעודד קליטת חרדים ביישובים שאינם חרדיים — ובהם תמרוץ רשויות מקומיות בתשלום תמורת כל משפחה חרדית שתיקלט בשטחה.  ההצעה תאפשר מתן תמריצים לרשויות מקומיות שיסכימו לקלוט משפחות חרדיות לשטחן, בעיקר במסגרת הסכמי הגג העתידיים שייחתמו ובחלק תיקונים להסכמי גג קיימים. במסמכים שהוצגו במשרד הוצע כי רשויות מקומיות שיציגו תב"עות (תוכניות בניין עיר) חדשות או מתוקנות שבהן תהיה התאמה לאוכלוסייה חרדית — למשל, בנייה עד 7–8 קומות או ריבוי מוסדות חינוך וציבור כמו ישיבות, בתי כנסת, מקוואות וכדומה — יזכו להטבות בסך אלפי שקלים, עד ל–20 אלף שקל לכל משפחה חרדית שתיקלט.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker