דו"ח המבקר

המבקר על הדיור: חוסר תיאום בין גופי התכנון, פערים קיצוניים לרעת המיעוטים

סמכויות התכנון נותרו בידיה של ר"מי למרות שבדו"ח קודם קראו להעבירן לרשויות המקומיות ולמשרד השיכון ■ רמ"י ומשרד השיכון לא מתואמים ביניהם, ואין ראייה כוללת שתוביל תכנון ראוי של קרקעות למגורים ■ הנפגעים העיקריים: ערבים, חרדים, דרוזים ובדואים - שזוכים לפירורי אישורים לבנייה

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
בנייה חדשה בעכו
בנייה חדשה בעכוצילום: רמי שלוש

חוסר סנכרון בין הגופים האמונים על תכנון הקרקעות למגורים בישראל, העדר הקפדה על איכות תכנון ופערים של מאות אחוזים בהיקפי יחידות הדיור המתוכננות למגזרים השונים - אלו הליקויים העיקריים שעליהם מצביע דו"ח מבקר המדינה. הוא בחן את פועלן של רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון לתכנון קרקעות למטרת מגורים.

מהדו"ח עולה כי הגופים עמדו ביעדי התכנון שהגדירה הממשלה לשנים 2018-2016, העומדים על 170 אלף יחידות דיור - ואף עקפו אותם. בין השנים האלו, עלה התקציב לפעולות תכנון אלה מ-174 מיליון שקל ל-380 מיליון. ואולם, על פי הדו"ח, בשנים שנבחנו נמצאו ליקויים מהותיים במעקב והבקרה של שני הגורמים על ביצוע עבודות התכנון. כמו כן צוינו אי עמידה בזמני התכנון המוגדרים ואי קביעת סטנדרטים ודרישות שיבטיחו תכנון איכותי.

בדו"ח נכתב על חסרונה של ראייה כוללת שתוביל את התכנון למגורים על קרקעות המדינה, המצטרף לחוסר סנכרון בפועלם של שני הגורמים, המתבטא בעיקר בהעדר מאגר מידע משותף.

חרדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה
חרדים בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה צילום: אמיל סלמן

בדו"ח נטען כי "לליקויים אלה עלולות להיות השלכות על איכות מרחב המחיה המתוכנן ועל המלאי התכנוני הזמין של יחידות הדיור, ומכאן בסופו של דבר גם על מחירי הדיור ועל היכולת של המדינה לספק פתרונות לדיור נאות לכלל האוכלוסייה".

באשר להיקפי התכנון במגזרים השונים, חושף הדו"ח פערים מהותיים של מאות אחוזים בין היקפי התכנון שמקדמת ומאשרת המדינה על אדמותיה עבור הציבור הכללי בישראל - לעומת היקפי התכנון למגזרים השונים. על פי נתוני הדו״ח, בין השנים 2019-2017, כ-263 אלף יחידות דיור אושרו עבור הציבור הכללי בישראל על קרקעות המדינה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

לעומת זאת, באותן השנים, כ-58 אלף דירות בלבד אושרו על קרקעות המדינה למגזר הערבי, כ-5,450 לחברה החרדית, כ-16 אלף לחברה הדרוזית וכ-10,000 לחברה הבדואית. בתגובה לפערים המוצגים בדו"ח ציינו במשרד הבינוי והשיכון כי "בוחנים את היצע יחידות הדיור המתוכננות אל מול הצרכים של המגזרים השונים", וכי הם פועלים בכפוף להחלטות ממשלה הנוגעות לפיתוח המגזר החרדי, הערבי, הבדואי והדרוזי.

תחנת אוטובוס ברהט. הנגישות בתחבורה ציבורית למקומות תעסוקה נמוכה במיוחד בפריפריה - ובמיוחד ביישובים לא-יהודיים
צילום: תומר אפלבאום

אלא שמתוך הפער הקיים, ונוכח מצוקת הדיור החריפה לה נתונים החברה החרדית, הערבית והמגזרים הבדואים והדרוזים - קורא מבקר המדינה למשרד הבינוי ולמינהל התכנון לבחינה מחודשת של יעדי התכנון הקיימים, בהתאם לצרכים המשתנים של החברות השונות. לצורך העניין, על פי דו״ח מבקר המדינה לשנת 2019, מאז 2008 נוצר ביישובים הערביים בישראל מחסור של 4,000-5,000 יחידות דיור. ברקע מצוקת הדיור של החברה הערבית בישראל, ביקורת חריפה מצד בכירים במגזר הערבי על מחסור במשאב קרקע זמין לפיתוח והיעדר הקצאה של קרקעות מדינה להרחבת ופיתוח היישובים הערביים הקיימים. לאור הביקורת הזו, מתחדדת הקריאה של מבקר המדינה לבחון מחדש את יעדי התכנון המוגדרים למגזרים השונים.

סוגייה נוספת העולה מהדו"ח נוגעת להחלטת ממשלה מ-2009 שקראה לביזור הסמכויות על התכנון בקרקעות מדינה, באופן שיעביר מידיה של רמ"י את פעולות התכנון - למשרד הבינוי ולרשויות המקומיות.

ואולם, על פי הדו"ח, החלטת הממשלה לא יושמה - ורשות מקרקעי ישראל נותרה הגורם המרכזי שמבצע את פעולות התכנון בפועל; בין השנים 2018-2016 תכננה רמ"י כ-53% מכלל יחידות הדיור שאת תכנונן יזמו גופים ממשלתיים. למעשה גם לא נקטו כלל פעולות ליישום ההחלטה.

בתגובה לטענה זו, מסרה רמ"י למשרד מבקר המדינה כי היא רואה בפעילות התכנון במקרקעי ישראל אחד מתפקידי הליבה שלה וכי "גורמים ממשלתיים אחרים העוסקים בתחום התכנון אינם יכולים לספק את הנדרש".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker