פסק דין תקדימי: עיריית ת"א גבתה עשרות מיליוני שקלים בהיטלי השבחה - בניגוד לחוק

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי העירייה גבתה היטלי השבחה בשני העשורים האחרונים, בהתבסס על תיקון לתוכנית מימי המנדט הבריטי - אף על פי שאישורה של התוכנית מעולם לא פורסם ולכן היא אינה בתוקף

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שכונת יד אליהו
שכונת יד אליהו בדרום תל אביבצילום: תומר אפלבאום

היטלי השבחה בסך משוער של עשרות מיליוני שקלים נגבו על ידי עיריית תל אביב בניגוד לחוק - כך קבע אתמול (ראשון) בית המשפט המחוזי בתל אביב בפסק דין תקדימי.

עיריית תל אביב גבתה את ההיטלים בשני העשורים האחרונים, במזרח ובדרום העיר, וביססה את דרישותיה לתשלום על תיקון לתוכנית מימי המנדט הבריטי. אלא שאישורה של תוכנית זו מעולם לא פורסם בציבור - ועל כן היא נעדרת תוקף סטטוטורי.

התוכנית המנדטורית (תוכנית E) מ-1943 מקיפה שטח של כ-1,000 דונם במזרח ודרום תל אביב. היא גובלת בשכונת מונטיפיורי בצפון, נחל איילון במזרח, שדרות ההגנה בדרום ודרך בגין ומתחם חסן עראפה במערב. במסגרת התוכנית האמורה נקבעו הגבלות המונעות שימושים מסחריים בקרקע באזורים אלה.

ואולם, ב-2001, גיבשה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב תוכנית חדשה לאזור זה - במסגרתה הסירה את ההגבלות והתירה שימוש מסחרי בקרקע. על בסיס התיקון, גבתה העירייה בשני העשורים האחרונים שורה ארוכה של היטלי השבחה מבעלי קרקעות במתחם - שעל פי הערכות, הצטברו לעשרות מיליוני שקלים לפחות.

לפסק הדין משמעויות כלכליות דרמטיות עבור עיריית תל אביב, שכן הוא עשוי להשפיע על עסקות עתידיות באזור - וכן על מי שכבר שילמו היטלי השבחה במרוצת 19 השנים האחרונות.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

פסק הדין ניתן על ידי השופט חגי ברנר, בעניינו של ערעור מינהלי שהגישה חברת מונטיפיורי ביח"ר לקרח ומחסני קירור. האחרונה היא חברה בפירוק מרצון, שהחזיקה בבעלותה קרקע של 468 מ"ר ובה מבנה תעשייתי ברחוב ישראל ב"ק שבשכונת מונטיפיורי בתל אביב. בתהליך מכירת הקרקע על ידי החברה, שהחל ב-2015, דרשה העירייה מהחברה תשלום היטל השבחה בסך של כ-200 אלף שקל.

לטענת העירייה, שהתקבלה על ידי ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה בתל אביב וכן השמאי המכריע אייל יצחקי - בבסיס ההשבחה עומדת התוכנית שגיבשה העירייה ב-2001, שהסירה כאמור את הגבלות שימושי המסחר וכך הביאה להשבחת הקרקע.

השופט ברנר קבע כי "יש לבטל את החלטתה של ועדת הערר ולהחזיר את הדיון אליה לצורך בחינתו של העניין מחדש. על מנת שתוכנית תיכנס לתוקף, כמו כל חיקוק אחר, היא טעונה פרסום כדין. פרסום שכזה לא התקיים בענייננו, וממילא יש לקבוע כי תיקון 1943 לא נכנס לתוקף. הנפקות של היעדר התוקף החוקי לתיקון 1943 היא שאין לבסס עליו חיוב בהיטל השבחה".

ועדת הערר טענה מצדה כי גם אם הפרסום הנדרש לא נמצא ברשומות - יש להניח שהתיקון אושר וקיבל תוקף מחייב, ועל בסיס כך ניתן לגבות היטלי השבחה. השופט ברנר השיב כי אין בידו לקבל טענה זו, ואף הוסיף כי מדובר "בטעות הולכת ונמשכת של הרשות, בתפיסתה תוכנית מופקדת כתוכנית מאושרת, מבלי שהדברים נבדקו אי פעם. אין בכוחו של נוהג להכשיר פירוש מוטעה של חוק".

את הערעור על החלטת הוועדה הגישו עו"ד בועז אדלשטיין ועו"ד אוהד גביש מפירמת GEE - גולדמן, ארליך, אדלשטיין, אביגד ושות'. הערעור אוחד עם הליך דומה של בעלת קרקע אחרת, שיוצגה על ידי עו"ד בתיה שהינו עברי ועו"ד שמואל בורסי.

עו"ד אדלשטיין, העומד בראש מחלקת הליטיגציה ב-GEE: "לפסק הדין תוצאות דרמטיות, שכן התוכנית שמכוחה מחייבת העירייה בהיטל השבחה משתרעת על שטח עצום. פסק הדין עשוי להשפיע על עסקות שתבוצענה מכאן ואילך, כמו גם על היתרי בנייה שיוצאו בשטח התוכנית.

"בנוסף, פסק הדין עשוי גם להיות רלוונטי ביחס למי שכבר נישומו ושילמו היטלי השבחה לעירייה – מדובר להערכתנו בסכומים ניכרים ביותר. מסתבר כי עסקות שבוצעו במרוצת 19 השנים האחרונות חויבו בהיטלי השבחה שגויים, המבוססים על תוכנית חסרת תוקף. לפסק הדין גם השלכה תכנונית ישירה על אזורים נרחבים בעיר בתחום התוכנית, שעתידים לשמש גם כאזורי תעסוקה מטרופוליניים".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "הוועדה המקומית קיבלה את פסק הדין בימים האחרונים ולומדת אותו. יצוין כי בית המשפט החזיר את הדיון לוועדת הערר לקביעת ההשבחה".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker