השוכרים נגד וויוורק: "99% מהעסקים אינם מגיעים - וממשיכים לשלם שכירות כרגיל"

תחת משבר קורונה, חללי המשרדים של וויוורק בישראל נותרים ריקים כמעט לחלוטין - אך הנהלת החברה מסרבת להקפיא את דמי השכירות ■ שוכר: "הפעילויות בוטלו, אין אנשים - ואפילו מנהלי הקהילות לא נמצאים"

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מתחם עבודה של WeWork. "הקורונה פגעה דבר ראשון בחללי העבודה השיתופיים"
מתחם עבודה של WeWork. "הקורונה פגעה דבר ראשון בחללי העבודה השיתופיים"צילום: איל מרילוס

בצל משבר קורונה ועל רקע החמרת ההנחיות המרחביות מטעם משרד הבריאות, התאגדו בתחילת השבוע רבים משוכרי וויוורק אל מול הנהלת החברה. "קחו אחריות על המצב ועשו מאמץ לבוא לקראתנו, כדי לשמר אותנו כלקוחות", כתבו החברים במכתב נוקב ששלחו למנכ"ל החברה בישראל, בנג׳י זינגר.

במכתב טענו כי בעוד שהנחיות משרד הבריאות אינן מאפשרות את המשך השימוש במתחמי העבודה, ואף ששירותי החברה לשוכרים צומצמו משמעותית - ההנהלה מסרבת להקפיא לחבריה את דמי השכירות. 

"נוכח ההנחיות המרחביות של משרד הבריאות יש בעייתיות בכל הקונספט של מתחמי עבודה – שמייצר קהילתיות במרחב משותף אחד. הדבר נוגד את כל הכללים ואת הרצון להימנע מהדבקה", כתבו חברי הרשת במכתב שהגיע לידי TheMarker. "על כן, 99% מהעסקים הפסיקו להגיע, המקום שומם יותר מביום כיפור ויש פחות מעשרה אנשים בכל המתחם הענק. אנחנו משלמים על מקום בלי יכולת ליהנות ממנו גם במהלך מארס וגם על אפריל - הרי גם אם אנו עוזבים, עלינו לספוג חודש נוסף". 

בנג'י זינגר. " היום 30% מ–1,000 החברות הגדולות ביותר בעולם משתמשות ב–WeWork "
מנכ"ל וויוורק ישראל, בנג'י זינגרצילום: מגד גוזני

במכתבם, השוו החברים את רשת חללי העבודה המשותפים לחדרי הכושר והמכונים - שנסגרו בצל ההנחיות. אלה מקפיאים ברובם המוחלט את המנויים של לקוחותיהם באופן אוטומטי. "אנחנו מאוכזבים מהמדיניות הקרירה והאטומה שנוקטת החברה, שערכיה המרכזיים הם קהילתיות ואיכפתיות, אך דווקא ברגעי המשבר, היא זונחת אותנו".

בתגובה לדברים הקשים שהטיחו השוכרים בהנהלת החברה, השיב זינגר כי לצערו, בשעה זו אין בידו האפשרות להשיב בחיוב לבקשתם להנחה או הקפאה של דמי השכירות, וכי החברה ממשיכה להתעדכן בהנחיות משרד הבריאות והנחיות ארגוני הבריאות הגדולים בעולם. יש להניח כי כחברה גלובלית - צעדים הנוגעים למדיניות השכירות של החברים בה דורשים אישור גורף מטעם ההנהלה המרכזית, שטרם נתנה אישורה. עוד בתגובתו, הפנה זינגר את החברים למדיניות וויוורק העולמית, כפי שמופיעה באתר החברה - שבה מפורטים צעדי הניקיון והחיטוי שנוקטת החברה, והנהלים המופעלים אם נמצא חולה קורונה באחד ממתחמיה. 

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

חללי העבודה נותרים פתוחים

כיום וויוורק מפעילה בישראל יותר מעשרה חללי משרדים משותפים - בתל אביב, בהרצליה, בבאר שבע, בחיפה ובירושלים. בעולם, יש לחברה כ-425 מתחמים ב-27 מדינות וב-100 ערים, והיא מעסיקה יותר מ-9,000 עובדים. בכפוף להנחיות ההנהלה הראשית של החברה בארה"ב, חללי העבודה נותרים פתוחים גם בימים אלה, וצוות העובדים ממשיך בעבודתו מרחוק. אלא שכאמור, בישראל, הגעה של העובדים למתחם היא הפרה בוטה של הנחיות משרד הבריאות - האוסרת על התקהלות של יותר מעשרה אנשים בחלל סגור אחד, ודורשת מרווח של כשני מטרים לפחות בין אדם לאדם.

משרדי וויוורק
משרדי וויוורקצילום: AFP

"מאז תחילת המשבר המשרד שומם כמו מקום רפאים", מספר ירון (שם בדוי), מנהל חברת דיגיטל עצמאית, החבר באחד מסניפי וויוורק בהרצליה. עבורו ועבור שלושת העובדים שלו - משלם ירון 5,800 שקל בחודש, לפני מע"מ. "הפעילויות כולן בוטלו, אין אנשים, ואפילו מנהלי הקהילות שמתפעלים את המקום בשוטף לא נמצאים שם. גם שירותים שמקבלים כחלק מהשכירות כאן, כמו ברז בירה, מים פירותיים ואחרים - חסרים. למעשה, אם נגיע כולנו למשרד - זו עבירה ברורה על הנחיות משרד הבריאות, כך שאני כמעסיק לא יכול לדרוש את זה מהעובדים שלי".

בדבריו, מוסיף ירון לתהות כי "אם העיריות באות לקראת החברה בתשלום הארנונה - למה לא באים לקראתנו, השוכרים? בסופו של דבר הערכים של וויוורק וחלק ממה שהביא אותנו לכאן זה הקהילה והקהילתיות. בימים האלה - התחושה היא שההנהלה מתנערת מהקהילה הזו לחלוטין". 

בשונה ממודל המשרדים המסורתי - בוויוורק, כמו בחללי עבודה משותפים אחרים - מתנהלים מרבית השוכרים בחוזים קצרי טווח אל מול הנהלת החברה, מה שמאפשר להם לעזוב בכל רגע נתון, לכאורה. בתקופה הנוכחית - יעידו רבים כי מדובר ביתרון לא מבוטל. לפי המודל הכלכלי של החברה ונהליה, טווחי השכירות נעים בין חודש לרבעון, לחציון ואפילו עד שנה.

כששוכר מבקש לבטל את החוזה עמם מבעוד מועד - הוא יידרש בפדיון פיקדון שהפקיד עם הצטרפותו לחלל העבודה המשותף. פיקדון זה - שווה ערך לרוב לכחודש וחצי של שכירות במתחם, כפי שמספרים שוכרים עמם שוחחנו. "משום שאנחנו ארבעה עובדים ששוכרים במתחם - הפיקדון שהתבקשתי לשלם הוא של 9,000 שקל. שוכרים יחידים במתחם סיפרו לי שעל הביטול נגבו מהם 3,000 שקל וגם יותר מזה. חשוב להבין שלעצמאים זה סכום משמעותי מאוד, וזו מכה קשה בבטן - בטח בתקופה כזו". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker