דו"ח המבקר

מחסור בחומרי בנייה יקשה על עמידה בתוכנית האסטרטגית לבניית 1.5 מיליון דירות

הדו"ח מתייחס גם לפערים מהותיים בדיווחים של מפעילי מחצבות לרשות מקרקעי ישראל על היקפי תפוקתם, המביאים להפחתה בתמלוגים שמשלמים המפעילים לאוצר המדינה בגינם ■ משמעות הפערים שנמצאו: מיליוני שקלים הנגרעים מדי שנה מקופת המדינה

עדי כהן
עדי כהן
מנופים באתר בנייה בראשון לציון
עדי כהן
עדי כהן

האם ניהול כושל של תחום הכרייה והחציבה בישראל יביא למחסור בחומרי בנייה שיפגע בשוק הדיור? דו"ח חדש של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מוצא כי התשובה לכך חיובית וכי על פי הערכות, מחסור במשאבים המרכזיים של ענף הבנייה צפוי גם בטווח הקצר וגם בטווח הרחוק.

על פי הדו"ח, המחסור עשוי להוות חסם משמעותי להשלמת יעדי התוכנית האסטרטגית לדיור, שלפיה עד 2040 יש להקים 1.5 מיליון דירות חדשות בישראל. מהדו"ח עולה כי בשנת היעד של התוכנית צפוי המחסור בחומרי בנייה וחציבה לעמוד על כ-371 מיליון טונה, ובטווח הקצר צופה המבקר מחסור בלתי-מבוטל של כ-139 מיליון טונה כבר ב-2025.

ברקע הפער האמור מצביע המבקר על חוסר הלימה וחוסר עדכניות של יעדי התפוקה לענף הכרייה והחציבה המאוגדים בתוכנית המתאר הארצית - המבוססים על סקר ביקושים שהתקיים לפני יותר מעשור. תוכנית המתאר, שאושרה בהחלטת ממשלה במארס 2018, מתבססת על סקרי ביקושים מ-2007 ו-2009, שלא עודכנו מאז. זאת, אף שתחזית ביקושים עדכנית נערכה במשרד האנרגיה ב-2017 - אך עדיין לא סונכרנה עם יעדי התוכנית.

כמו כן, לצד התחזיות על חוסרים בחומרי בנייה, מתייחס הדו"ח גם לפערים מהותיים בדיווחים של מפעילי מחצבות לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) על היקפי תפוקתם, המביאים להפחתה בתמלוגים שמשלמים המפעילים לאוצר המדינה בגינם. משמעות הפערים שנמצאו: מיליוני שקלים הנגרעים מדי שנה מקופת המדינה.

ככלל, מפעילי מחצבות נדרשים לדווח לרמ"י אחת לשנה על תפוקת חומרי הגלם במחצבה, על פי טונות - לשם חישוב התמלוגים שיידרשו לשלם לאוצר המדינה בגין הפקת החומרים. במקביל, המפעילים מחויבים בדיווח שנתי גם לאגף המכרות.

פועלים באתר בנייה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה.
פועלים באתר בנייה בירושלים. למצולמים אין קשר לכתבה.צילום: אמיל סלמן
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בבדיקה שערך המבקר בנוגע לדיווחי המפעילים לשני הגופים השונים ב-2017-2015 עולה פער של כ-7.5 מיליון טונה שלא דווחו לרמ"י, ובגינם לא שולמו תמלוגים כנדרש. על פי הדו"ח, הסיבה לפערים נובעת לרוב מכך שבדיווחים לרמ"י מפעילים מפחיתים רכישת חומרים מגורמי חוץ, הכנסת עודפי בטון למחצבה ופחת.

יצוין כי תופעה זו אינה חדשה וזו אף זכתה לביקורת נרחבת מצד המבקר גם ב-2016. ואולם חרף טענות רמ"י על הגברת האכיפה מאז על הנושא - מצביע המבקר על כך שעדיין לא הוסדרה התופעה ולא יושם פתרון לה.

ביקורת חריפה נמתחה בדו"ח גם על פועלה של רמ"י באשר לשיווקם של אתרי מחצבות ייעודיים חדשים - שמטרתם להגדיל את אספקת חומרי הבנייה הנדרשת ולצמצם את הפערים האמורים - הנתונים לעיכובים משמעותיים.

המבקר מציין כי בדצמבר 2015 פנה המפקח על המכרות לאגף שיווק ומכרזים ברמ"י בבקשה לשווק רשימה של 18 מחצבות ייעודיות חדשות. אלא שמאז ועד היום, בחלוף חמש שנים - רק שבע מתוך 18 המחצבות שווקו, ומתוכן רק ארבע החלו לפעול. לצד רשימה זו, מוסיף המבקר כי ב-2005-2000, הושבו לרמ"י 11 מחצבות נוספות, ובהן עתודות חומר גלם בהיקף של 290 מיליון טונות - שגם הן עד למועד סיום הביקורת טרם שווקו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker