נתניהו הצטלם עם ראש העיר ובירך על בניית 19 אלף דירות - אך באוצר מסרבים לחתום

דווקא לאחר שהתהדרו ראש העיר קרית אתא ומנכ"ל רשות מקרקעי ישראל בהסכם גג שכולל גם הקמת בית חולים, המאבק היצרי בין החשב הכללי במשרד האוצר לרמ"י עולה שלב ■ משרד האוצר: "הסכם הגג לא אושר עקב העברת ההסכם על ידי רמ"י במועד שאינו מותיר זמן להתייחסות"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רה"מ נתניהו, שר האוצר כחלון, שר הבריאות ליצמן בהכרזה על הסכם הגג בקרית אתא
רה"מ נתניהו, שר האוצר כחלון, שר הבריאות ליצמן, שרת השיכון שאשא-ביטון וראש העיר קרית אתא יעקב פרץ בקרית אתא

ביום רביעי האחרון הפיצה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) הודעה על חתימת הסכם הגג לבניית 19 אלף דירות בקרית אתא והנחת אבן פינה להקמת מרכז רפואי בעיר. ואולם נציג משרד האוצר, הסגן הבכיר לחשב הכללי (החשכ"ל), ישי בן אלי - שאמור להיות אחת משלוש הצלעות המרכזיות במשולש החתומות על הסכמי הגג – החליט שלא לחתום עליו.

המשמעות: בעוד שראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ ומנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון סללו את הדרך לתמונה וכותרת יפה רגע לפני הבחירות עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר משה כחלון, שר הבריאות יעקב ליצמן ושרת הבינוי והשיכון יפעת שאשא ביטון - הרי שהדרג המקצועי באוצר שאמור לאשר את ההסכם ולהביא למימושו מתנגד להסכם.

חתימה על הסכם גג ימים ספורים לפני הבחירות מסתמנת כהצהרה בלי תוקף מהממשלה, ולעניין זה מתווסף הקשר המוזר שעולה מהודעת משרדי הממשלה ורמ"י בין הקמת בית חולים בקרית אתא להסכם הגג בעיר. עיון בטיוטת הסכם הגג מבהיר: צמד המלים "בית חולים" לא מופיע אפילו פעם אחת. מכאן, שהמדינה אינה מבטיחה או תולה את הקמת בית החולים בכפיפות לקצב השיווקים של 19 אלף יחידות דיור, ולפחות 2,000 דירות בשנה. פניית TheMarker למשרד האוצר בנושא מעלה כי "הסכם הגג לא אושר ולא נחתם על ידי נציגי החשב הכללי עקב העברת ההסכם על ידי רשות מקרקעי ישראל במועד שאינו מותיר זמן להתייחסותנו". 

הדמיית בית החולים החדשצילום: מילול קורן אדריכלים

בכיר ברמ"י מציין כי נציגי החשב הכללי באוצר הוזמנו לישיבות בנושא, אך סירבו לחתום. לדבריו, בחשב הכללי מנסים לנצל את הוואקום השלטוני של תקופת בחירות כדי לשנות סדרי בראשית ולערער על הלגיטימיות של הסכמי הגג.

במכתב בנושא שנשלח מטעם שמרון לבן אלי, והגיע ל-TheMarker, נכתב: "הריני דוחה את ההתנהלות בנוגע להסכם הגג בקרית אתא באמתלה של 'היעדר זמן' הכנה לישיבה. התנהלותכם מבטאת זלזול בוטה בחשיבות מדיניות הממשלה להגדלת היצע יחידות הדיור…. החשכ"ל חורג מסמכויותיו ועושה שימוש לא ענייני ובלתי סביר, בעיקר בשל חוסר קבלתם את סמכותה של רמ"י כמי שאחראית על ניהול מקרקעין הציבור לפי חוק וללא עוררין". עוד ציין שמרון כי הוא דוחה את ניסיונות החשב הכללי להתנגד לבסיס המתודולוגיה של הסכמי הגג שמיושמת בימים אלה והונהגה על ידי שר האוצר, משה כחלון.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

ברמ"י טוענים כי הסכם הגג עם קרית אתא אושר על ידי אגף תקציבים באוצר ונציגי מטה הדיור במסגרת הוות"פ (הוועדה לתכנון ופיתוח, המוסמכת לאשר את ההסכם) – וכי השינוי היחיד שבוצע הוא פרסונלי, שכן ויקטור וייס, ששימש במשך מרבית כהונת כחלון כסגן החשב מונה לראש אגף כספים במשרד הביטחון, ובן אלי נכנס לנעליו.

התנגדות משרד החשב הכללי באוצר לחתום על הסכם הגג של קרית אתא מבליטה את הכאוס שמחכה בחודשים הקרובים בתחום מדיניות הדיור. הדבר מבטא את הקרע המעמיק בין אגף החשב הכללי באוצר לרשות מקרקעי ישראל, על רקע עזיבתו הקרובה של השר כחלון – שהיה נוהג להשליט סדר ולהכפיף את מאבקי הפקידות וניהול התקציב אל תפישותיו.  

בשבועות האחרונים מקיים החשכ"ל בדיקה מקיפה בעניין חוקיות המנגנון של רמ"י להשתמש בהכנסותיה משיווק הקרקעות לטובת השקעה בתקציבי פיתוח ותכנון, מבלי שיעברו דרך קופת האוצר, אלא בהעברות ישירות מהכנסות הקרקע וכחלק ממבני המכרזים לשיווק הקרקע של רמ"י. עמדתו של מנכ"ל רמ"י, כפי שמובאת בדיונים פנימיים, היא שאין כל צורך במקור תקציבי נוסף או באישור החשכ"ל בכל הקשור לניתוב ההכנסות מהקרקע לעבודות פיתוח על הקרקע, וכי והניסיון להיתלות בסוגיות חשבונאיות של פקידים ולבלרים מופרך מיסודו.

עם זאת, מדובר בצעד חריג, שבו רמ"י מכריזה על חתימת ההסכם בעת שהיא מייתרת את נציגי האוצר, ומתנהלת "מעל התקציב" ברמה ההצהרתית – כשהיא דוחקת חלק מהאחראים על ניהול הקופה וחלוקת המשאבים אל מחוץ למשוואה. אין זו הפעם הראשונה שסוגיית הרישום החשבונאי של תשלומים אלה ממכירת קרקעות מגיעה לשולחנו של החשב הכללי במסגרת בחינת תקציב המדינה וחוק יסודות התקציב המגביל את הוצאות המדינה הרשומות בספרים.

גם הסכם הגג עם עיריית רמת גן, שהוצג כמוצר חתום, נמצא בפועל רק כ"טיוטת הסכם גג", ועדיין לא קיבל את חתימת כל הצדדים הנדרשים. ניכר כי הסכמי הגג נהפכו כלי הצהרתי להתנעת מיזמי דיור, כאשר בפועל, למרבה הצער וחוסר האחריות, רבים מהם נפתחו שוב ושוב לתיקונים ושינויים, והפכו להצהרת כוונות לא מחייבת, שלא ברור אם הממשלה הבאה תראה בהם מחייבים.

ריבוי הסכמי הגג יוצר מצב שבו הממשלה אינה עומדת בהסכמים כדי למלא את המחויבויות להקמת תשתיות ועבודות פיתוח – ומשפחות שעוברות לגור בשכונות החדשות לא מקבלות מענה מספק מבחינת מוסדות חינוך, ציבור ותשתיות. רמ"י מנסה למנוע ביקורת זאת בעזרת הבטחת תקציבים מהכנסות מהקרקעות המשווקות ומתן תקציבים מקדמיים לשיווקי הקרקע.

בתוך כך, אי-אפשר שלא לתהות אם תקבולי רמ"י צריכים להיות מחולקים רק לרשויות מקומיות שהצליחו להניב ערך לקרקע, ומה יעלה בגורלן של ערים שנמצאות גם ככה בפער תשתיות, ואין להם עתיד להסכמי גג? האם ערים שאינן חותמות על הסכמי גג אינן זכאיות לקבל גישה להכנסות המדינה מהקרקע?

מרמ"י נמסר: "אנו בתקופה שלחשב הכללי יש כוח עודף בהתנהלות הממשלה, בשל התקציב ההמשכי. צר לנו שהם לוקחים אותו למקום לא בריא, של חיסולי חשבונות עם גופים ממשלתיים שמעוניינים להמשיך לעבוד גם בתקופה מורכבת זו. הסכם הגג עם קרית אתא, כמו קודמיו, אושר על ידי כל גורמי המקצוע לרבות אגף תקציבים, האוצר ומטה הדיור, ורמ״י תפעל למימושו".

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker