תושבי גבעת עמל לעליון: דורשים דירה בפרויקט של תשובה

בית המשפט המחוזי פסק בחודש שעבר כי כל משק בית בגבעת עמל יקבל פיצוי של 3 מיליון שקל ■ ואולם, התושבים אינם מרוצים מהפסיקה, עותרים לעליון ודורשים: דירה בפרויקט היוקרה של תשובה או פיצוי כספי בשווי זהה

עדי כהן
עדי כהן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הבנייה החדשה בגבעת עמל
הבנייה החדשה בגבעת עמלצילום: אייל טואג

חודש לאחר שבית המשפט המחוזי פסק על תוספת של 42 מיליון שקל לפיצויי הפינויים של תושבי גבעת עמל – בהחלטה שנתפשה כהפסד מוחץ ליצחק תשובה – פונים התושבים לבית המשפט העליון בבקשה לערער על ההחלטה. בעתירתם הם דורשים: "דיור חלופי בבניינים הנבנים בפארק בבלי שבגבעת עמל" - פרויקט היוקרה של תשובה - או לחלופין, "פיצוי שווה ערך לכך".

לטענת התושבים, כפי שמובאת בערעור שהוגש, דרישתם מבוססת על התחייבות מצד רשות הפיתוח – שניתנה עת מכרה את אדמות גבעת עמל לגופים יזמיים פרטיים ב-1961. על פיו, זכותם של המפונים היא ל"דיור אקויוולנטי בבניינים או השיכונים שיוקמו על הנכס". לחלופין, מוצע בהסכם "זכות לפיצוי לדירה בשיכון בשווי של זכות קניינית" – קרי, פיצוי כספי שערכו דירה בפרויקט היוקרה שנבנה בגבעת עמל.

על פי נתוני אתר הומלנד, מחיר דירה בפרויקט של תשובה בגבעת עמל נע בין 5.2 מיליון שקל לדירת 3 חדרים, דרך 9.2-7.4 מיליון שקל לדירת 4.5 חדרים, ועד 16.5 מיליון שקל לדירת 7 חדרים. זאת, לעומת הפיצוי שקבע בית המשפט המחוזי – לפיו יקבל כל משק בית מפונה, על דורותיו – פיצוי של 3 מיליון שקל.

בפתח העתירה נכתב כי התושבים "מותשים מניהול מאבק של עשרות שנים כנגד גופים רבי עוצמה ועתירי משאבים; חבולים מפסק דין המתנגש חזיתית עם פסיקה של בית המשפט העליון, השולל מהם זכות חוזית מפורשת לקבל דיור אקויוולנטי, כתנאי לסילוק יד (פינוי; ע"כ) מבתים שבהם הם מתגוררים מזה 70 שנה." עוד מוסיפים התושבים לטעון כי "אלמלא התלות שבין הפינוי לבין דיור חלופי בדירות הנבנות בשכונה עצמה, הרי שלא היה צורך להמתין עשרות שנים לשם פינוי התושבים".

תושבים ופעילים מפגינים נגד פינוי גבעת עמל
תושבים ופעילים מפגינים נגד פינוי גבעת עמלצילום: תומר אפלבאום

בתום שנים של מחלוקת על אחת מעתודות הקרקע היקרות בתל אביב, הכריע בסוף דצמבר 2019 בית המשפט המחוזי בעיר כי מפוני גבעת עמל זכאים לפיצוי בדמות שווי בעלות על דירה חלופית לשארית חייהם, שהוערכה בכ-3 מיליון שקל.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בהחלטתו, חיזק בית המשפט את ההכרה בזכותם ההיסטורית של תושבי גבעת עמל על הקרקע שעליה יושבו בקום המדינה - והגדיל את מתווה הפיצויים הקודם מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון לכל המשפחות. כמו כן, בית המשפט בפסיקתו דחה כליל דרישות פיצויים בסך מיליוני שקלים שתבעה החברה היזמית, אלעד מגורים של יצחק תשובה, מתושבי השכונה – בעבור דמי שימוש בקרקע לאורך השנים.

על פי פסק הדין, השווי הכלכלי של הזכות לדיור אקויוולנטי לתושבי גבעת עמל, אותה העריך בית המשפט בכ-3 מיליון שקל בממוצע - התבסס על תחשיב שמאי של דירות בגודל של 75-67 מ"ר בשכונות סמוכות בצפון תל אביב. אלא שלטענת התושבים האמורה, אותה פרשו בעתירתם לבית המשפט העליון – הפיצוי שנקבע סותר את ההסכם שחתמו התושבים עם המדינה ב-1961.

עו"ד יאיר פרלה, ממשרד פרלה-אוסטרמן, המייצג תושבים בשכונה, אמר בשיחה עם TheMarker כי "ההסכם מ-1961 מגדיר את הזכות של התושבים בגבעת עמל לדירה בבניינים שייבנו על הקרקע – וזה מבחינתנו קנה המידה לזכאות ולפיצוי (כפי שנקבע אף בפסיקה של בית המשפט העליון)".

פרלה הוסיף כי "במשך 60 שנה נכפה על התושבים האלה להתגורר בקרקע בתנאים קשים של מחנה פליטים. החזקת הקרקע היתה תנאי לקבלת הפיצוי, מה גם שללא פיצוי לא התאפשר לתושבים לרכוש בית חלופי. היזמים מצדם לא עמדו בהתחייבויות שלהם לפיצוי, האנשים המשיכו להחזיק בקרקע, ובינתיים, מטבע הדברים, התרחבו מרבית משקי הבית - כך שהיום מתגוררים במרביתם כשלושה דורות. משמעות הדבר היא שאותו פיצוי של 3 מיליון שקל מתחלק ברבים מהמקרים גם בין יותר מ-20 איש, שנחשבים על פי פסק הדין כיחידה אחת".

הבטחת המדינה מעולם לא מומשה

פסק הדין בבית המשפט המחוזי קבע באופן תקדימי את המשמעות המשפטית של הזכות לדיור אקויוולנטי (חלופי) - כפיצוי בשווי זכות קניינית המוענקת למשפחה גרעינית לדורותיה, גם אם לא התקיים רצף מגורים של בעל הנכס הזכאי במקום, וגם אם אופיו והיקפיו של המבנה השתנו לרבות השנים.

שכונת בבלי גבעת עמל ב'
שכונת בבלי גבעת עמל ב'צילום: אייל טואג

על פי פסק הדין, "החזקת התושבים במקרקעי השכונה היא רשות בלתי 'הדירה' והם זכאים לפיצוי כתנאי לפינוי בהתאם להתחייבויות שניתנו במשך השנים. אי מתן פיצוי בפינוי יפגע בשלטון החוק, אמון הציבור ומערכת המשפט, כשגם הרחבת המבנים המקוריים ובנייה ללא היתר לא מאיינת את הזכאות לפיצויים". במקרה זה, מדובר ב-14 משקי בית בגבעת עמל ב-1961, כיום כ-60 משפחות. הזכות לדיור, כפי שקבע בית המשפט, ניתנת בעבור כל משק בית, ולא עבור כל משפחה.

נזכיר כי המשפחות האמורות מייצגות את השארית שנותרה מעשרות רבות של בתי אב שיושבו במקום על ידי המדינה ועיריית תל אביב בסוף שנות ה-40. מעמדן וזכויותיהן של אותן משפחות בקרקע מעולם לא הוסדרו. נזכיר כי בראשית שנות ה-60 נמכרה הקרקע בגבעת עמל על ידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) בהסכם שבמסגרתו האחריות לפינוי התושבים הועברה ליזם, לרבות האחריות למציאת פתרונות מגורים הולמים עבורם.

בחלוף השנים, בעוד דורות חדשים התווספו לשכונה, נמכרה הקרקע מיזם ליזם - אך הבטחת המדינה לתושבי השכונה לדיור אקויוולנטי, דיור חלופי שווה ערך, מעולם לא מומשה. בקרקע המדוברת, מקדמת חברת אלעד מגורים של תשובה את בנייתם של ארבעה מגדלי מגורים ובהם כ-900 יחידות דיור – כשאחד מתוכם כבר אוכלס, ובנייתו של השני החלה באחרונה.

מאלעד מגורים נמסר בתגובה: "הטענות המועלות בכתבה שגויות מיסודן ומטעות. קומץ המשפחות שנותרו במתחם ממשיכות לקחת את החוק לידיים ובאי כוחם ממשיכים לזרות חול בעייני הציבור, תוך הפרה של פסיקת בית המשפט אשר שב וקבע כי על המשפחות שנותרו במתחם להתפנות וכי אין להן כל זכות קניינית בקרקע. זאת, בהמשך לשורת פסקי דין, מפי כל הערכאות, ובכללן בית המשפט העליון, אשר קבעו כי עליהם להתפנות וכי אין להם זכות קניינית במקום. ואכן, מ-1961 ועד היום פונו בהסכמה למעלה מ-300 משפחות, תוך קבלת פיצוי הוגן.

"14 המשפחות שנותרו הינן הגרעין הקשה של המפונים שסיכל כל הסדר ואף מנע ומונע בנייה במקרקעין. הפיצויים שנפסקו הינם רק לחלק מהמשפחות וגם אז מדובר במשפחה במובן הרחב בלבד, שכן בית המשפט עצמו קבע מפורשות כי בכל מקרה, אין זכאות מכל סוג שהיא לדורות הבאים.

"לעניין התרחבות המשפחות "מטבע הדברים", מדובר בטענה מקוממת במיוחד: בעוד כל תושב או זוג ישראלי צעיר ששואף לקנות דירה משלו יוצא מבית הוריו, לוקח התחייבויות, משכנתא, רוכש דירה ועובד קשה על מנת להחזיר את ההתחייבויות, בגבעת עמל המציאות אחרת - האדמה היא חינמית והזוג הצעיר פשוט תופס קרקע ובונה דירה, ללא תשלום ארנונה, ללא לקיחת משכנתא, ללא היתר בנייה ובמינימום עלויות - ולאחר מכן עוד מעז לדרוש פיצוי בגין דרישה המעוגנת בדין לפנות את הדירה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker