האישה שתעצור את בריחת המוחות מבאר שבע: רובע החדשנות יוצא לדרך

ג'ולי וגנר, מומחית עולמית למתחמי חדשנות, תתכנן מחדש את רובעים ג' וד' בבירת הנגב ■ בשנה האחרונה הושקעו 2 מיליון שקל בהכנת שלד תכנוני לרובע החדשנות, אך לא ברור מאיפה יגיע המימון העתידי ■ "באר שבע צריכה להפגיש מהנדס, רופא, יזם ומשקיע"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
באר שבע
באר שבעצילום: אליהו הרשקוביץ

"כשאני מסתכלת על סיליקון ואלי, אני רואה איך משלמים לאנשים כדי שיעזבו את בתיהם ויבואו לעבוד משם — מאנשי תוכנה ומהנדסים ועד למורים. זה ממחיש כיצד ערים שמאורגנות נכון ומרכזות בהן איכויות, מצליחות להיות מוקד משיכה", אומרת ג'ולי וגנר, נשיאת המכון הבינלאומי למתחמי חדשנות, שגוייסה על ידי ישראל כדי ללוות את הקמת רובע החדשנות בבירת הנגב. "בבאר שבע יש איכויות פיזיות קיימות שיכולות להניב הרבה יותר תפוקה, אם רק יידעו להשמיש את המרחב למפגשים שיניבו שיתופי פעולה וייצרו ייחוד, במקום לבודד שכונות מגורים חדשות מאזורי תעסוקה".

מחר (ד') בבוקר תוצג לראשונה תוכנית השלד לרובע החדשנות בבאר שבע, פרויקט משותף של משרד הבינוי והשיכון והמועצה הלאומית לכלכלה, בתמיכת רשות מקרקעי ישראל ומשרד הפנים, ובשיתוף עיריית באר שבע. בתוכנית יובאו עקרונות העבודה והחזון המשותף לרובע החדשנות שגיבשו יחד גורמי הממשלה, עיריית באר שבע, הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במינהל התכנון והשותפים מהסקטור הפרטי, בית החולים סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון. מטרת התוכנית היא לייצר תשתית מרחבית ואירגונית שתגרום לכל הגורמים השונים לפעול יחד, ובכך להוביל לצמיחה כלכלית איזורית ולפיתוח משמעותי של המרחב.

צוות מתכננים ייעודי שמקים משרד הבינוי והשיכון יחד עם ועדות התכנון המקומיות והאזוריות, צפוי לערוך בשנה הקרובה שינויי תב"ע שיתמקדו במרחב שבין רובע ג' לרובע ד' בבאר שבע, ויאפשרו קישוריות חזקה ותהליכי התחדשות עירונית, כך שהאזור יעודד חיבור ומפגש בין כלל הגורמים שאותרו במרחב, ויגרמו לגידול של קהילות החדשנות ויחסי הגומלין ביניהן.

ג'ולי ואגנר
ג'ולי וגנרצילום: Myriam Duval

ב–2018 נבחרה באר שבע להיות העיר הראשונה שתוביל את מודל מתחמי החדשנות בישראל, ובשנה האחרונה הושקעו כ–2 מיליון שקל בהכנת תוכנית השלד למתחם.

בעתיד צפויות גם חיפה וירושלים לפתח רובעי חדשנות מקומיים, ומי שאמור להשקיע בפיתוח הרובע בבאר שבע היא לא רק הרשות המקומית אלא גם משרדי הממשלה שאותרו כרלוונטיים. בין אלה, למרבה ההפתעה, נמצאים לא רק משרדי הכלכלה והשיכון, אלא גם משרדי החקלאות, הבריאות והמשרד להגנת הסביבה. עם זאת, עד כה אף משרד לא התחייב לממן את השלמת עבודות התכנון והפיתוח, מה שמעלה חשש שהיוזמות ישארו על המדף. המתכננים מקווים שתקציבים יגיעו גם מהסקטור הפרטי ומהמגזר השלישי.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"להסתכל על העיר בעיניים אחרות לגמרי"

מי שהובילו את התהליך של רובע החדשנות בבאר שבע, הם שני מומחים בינלאומיים בתחום התכנון העירוני והובלת תהליכי מדיניות ואסטרטגיה — וגנר וברוס כץ.

וגנר, עמיתה בכירה בתוכנית לגיבוש מדיניות מטרופולינית במכון ברוקינגס, מכון ללא מטרות רווח שפועל בוושינגטון, ועוסק במחקר וייעוץ בתחומים חברתיים־כלכליים. את עבודתה בישראל ליווה משרד רן וולף לתכנון עירוני וניהול פרויקטים, המתמחה בהובלת תהליכי שינוי עירוניים, ואמור להוביל את פרויקט רובע החדשנות בבאר שבע.

בביקורה של וגנר בישראל לרגל השקת הפרויקט, תפסנו את המומחית שסבורה שבאר שבע יכולה להתפתח לא פחות מעמק הסיליקון, לשיחה על הסיכויים של באר שבע ליהפך למטרופולין משמעותית, ולמרכז חדשנות עולמי.

מתחמי חדשנות נתפשים כגימיק שמשרת חברות מסחריות, ונותן להן גישה לערים ולמידע, באופן שפוגע בפרטיות של האזרחים.

"אנחנו מדברים פה על תפישה אחרת, עמוקה ושונה", אומרת וגנר. "ברור כיום שנושא הפרטיות יחייב ממשלות לקחת צעד קדימה ולקבל החלטות לגבי כמה רחוק יכולות ללכת חברות עסקיות עם המידע שהן אוספות עלינו, ואיפה ראוי שזה ייעצר. באירופה הדיון הציבורי הוביל לרפורמות חשובות. אבל, כשאנחנו מדברים על רובעי חדשנות, אנחנו לא מתכוונים לפעילות של חברות היי־טק באזור מסוים ולהיבטי פרטיות.

פארק גב-ים נגב בבאר שבע
פארק גב-ים נגב בבאר שבע (אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: אליהו הרשקוביץ

"רובע חדשנות, במושגים שלנו, לא נשען על פיצ'רים טכנולוגיים נקודתיים, אלא רשת של שיתופי פעולה והתאגדות של גופים שונים מדיסציפלינות שונות, שפועלים יחד בעיקר בתחומי פיתוח ומחקר, ונשענים על הקרבה והצפיפות הפיזית. במקומות שבהם גופים שונים פועלים באותו מרחב, אפשר לעודד שיתופי פעולה ולהניב יתרונות שיחזקו את הכלכלה המקומית. אגב, חדשנות יכולה להתפתח גם בתחומי לואו־טק, כמו חקלאות ופיתוח חקלאות בת־קיימא. בבאר שבע זיהינו אקו־סיסטם מחקרי מתקדם סביב גידול עגבניות וענבים בתנאי אקלים קיצוניים. אם ישקיעו בפיתוח המחקר, אוכלוסיות שלמות יקבלו אפשרות לאוכל איכותי והעיר תקבל מנוע צמיחה כלכלי".

אז החוזקה של העיר היא המדבר?

"הניתוח שלנו העלה שלושה תחומי מיקוד במרחב הגיאוגרפי: סייבר, שם המדינה כבר משקיעה וצפויה לפתוח את קרית התקשוב של צה"ל, לצד 58 חברות שעוסקות בתחומים האלה; תחום הבריאות הדיגיטלית, שנשען על החוזקות של סורוקה במחקרים אונקולוגיים וסביב מחלת הסרטן, בשיתוף תחום מדעי המחשב והביג־דאטה באוניברסיטת בן גוריון; וכן, התחום השלישי שאפשר להתגאות בו ולבסס סביבו פיתוח כלכלי משמעותיי ויתרון יחסי הוא בהחלט ה–desert tech. למשל פיתוח טכנולוגיות והתמחויות לבנייה ומגורים במדבר, או חקלאות בת־קיימא שיכולה להתפתח באזורים מדבריים.

"לדעתנו, בבאר שבע יכול להתפתח מו"פ בעל השפעה עולמית בהיבטים של שינויי אקלים בעולם. בעידן בו אתגרי האקלים עומדים בפנינו, אנחנו זקוקים ליותר אנשים, ארגונים, ממשלות וחברות שמתכנסים יחד וחושבים כיצד לייצר תועלות ושיתופי פעולה מתובנות חדשות. זהו גם האתגר העולמי הגדול: לצאת מהקופסאות שלנו, ולמצוא פתרונות שישפרו את העולם. פיתוח כלכלי לא יכול להסתפק יותר בנקודת המבט הצרכנית שאנחנו מורגלים בה, כמו איך סטארבקס מצליחה לצמוח ולייצר משרות. פיתוח כלכלי הוא חברות שמשפיעות זו על זו ומפתחות את הסביבה והמרחב".

ולמה זה חייב לקרות בבאר שבע, ולא יכול לקרות מתל אביב?

"כשמסתכלים גלובלית רואים ש–70% מסך ההשקעות של קרנות סיכון בעולם מתרכזות ב–50 ערים בלבד. זהו עיוות משמעותי שמעודד אי־שוויון אדיר ברחבי העולם. המצב מדליק אצל כלכלנים נורת אזהרה, והיא דולקת כבר לא מעט זמן. תל אביב היא אחת מהערים האלו, אבל ריכוז התעסוקה וההשקעות בה — מונע מכשרונות מדהימים ויוזמות חדשות להתקדם בבאר שבע. מדינת ישראל פנתה אלי כי היא מעוניינת בפיזור הזה וביצירת מטרופולין חזקה נוספת, שכבר יש לה נתוני פתיחה טובים".

אוניברסיטת בן גוריון, ב-2017
אוניברסיטת בן גוריון, ב-2017צילום: אילן אסייג

מתי התושבים ירגישו בשינוי?

"הרעיון הוא לייצר קהילת חדשנות שבתכנונה מעורבים גם התושבים. המשמעות היא ליצור מרחבים שבהם אנשים מגוונים יכולים להשתמש ולהיפגש, לפנאי ולעבודה. בשלב ראשון נראה שינויים ראשוניים אבל חשובים — שתילת עצים והתרת שימושים זמניים שיגדילו את התנועה של אנשים במרחב. כך נבין מה עובד ואיפה. בעתיד יתווספו אזורי מסחר וחנויות בשדרות בן גוריון, הציר המרכזי של הרובע המתוכנן, לצד השמשת קומות הקרקע של הבניינים עבור שימושים קהילתיים וציבוריים. אנחנו רוצים שברחובות ייפגשו מהנדס, חוקר, רופא, יזם, משקיע ותושב. בסנט לואיס לפני 15 שנה היו אוניברסיטה ובית חולים, אבל היה מאד קשה לגייס השקעות משמעותיות לפיתוח. גם שם אנשים למדו והוכשרו, אבל רבים עזבו לערים הגדולות".

כמו מה שמתרחש בבאר שבע.

"בסנט לואיס ניסו לעצור את המגמה, ומקבלי ההחלטות והאוניברסיטה החליטו להשקיע ב–1,600 דונם ליד האוניברסיטה, שינתנו בהם תנאים מיטיבים לחברות שיצמחו מתוך מכוני המחקר ויעבדו איתם. עשור אחרי, על אותו שטח אנחנו רואים הכנסות שנתיות של 2.1 מיליארד דולר, מאותן חברות קטנות ובינוניות — לצד חברות בוגרות, סטארט־אפים וחממות. בעזרת תכנון אסטרטגי, השקעות קטנות של הרשות המקומית והממשלה וניהול מרחב נכון — הצליחו לגייס לאזור את הכוחות שכבר היו קיימים בשטח, ולשנות אותו".

אז איתרתם את המרחב של רובעי ג' וד' כבעלי פוטנציאל משמעותי. מה נראה שם מחר בבוקר?

"מדובר בתהליך שלוקח זמן, משהו כמו 20–25 שנה, ודורש מנהיגות ועקביות בתפישה. תוכנית העירייה כוללת בין היתר הקמת בית ספר תיכון לסייבר ולמדעים, הקמת משרדים בשכונות המגורים הסמוכות ויצירת מערך מסודר של דרכים ושבילים להגברת הנגישות. אבל זה תהליך ארוך יותר, שמגייס את תכנון המרחב הפיזי, ודורש מהממשלה ומהאזרחים של ישראל להביט בבאר שבע בעיניים אחרות לגמרי, כמוקד צמיחה לאזור כולו".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker