כהונת כחלון: יותר ישראלים מחזיקים בשתי דירות ומעלה - ומי הנפגע העיקרי ממשבר הדיור?

נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלים כי הנפגע העיקרי ממשבר הדיור הוא מעמד הביניים ■ עליית מחירי הדירות שיפרה באופן מפתיע את מצבם של בעלי הדירות הזולות – יותר משהשפיעה על בעלי הדירות היקרות

הדר חורש
הדר חורש
משה כחלון, באפריל
משה כחלון, באפרילצילום: מוטי מילרוד

חרף מאמציו של שר האוצר היוצא, משה כחלון, להביא לירידה בשיעור המשקיעים בדירות בארבע השנים האחרונות, נראה כי דווקא בסיכום התקופה מגיע שיעורם של בעלי שתי דירות ויותר – לשיא. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (ג') עולה כי בסיכום 2018 הגיע שיעורם של בעלי שתי דירות ויותר ל-10.1% ממשקי הבית בישראל, בהשוואה ל-9.1% בסיכום 2014.

מנתוני הלשכה עולה כי מגמת העלייה בריבוי דירות התחזקה ב-2008. הסיבה לשינוי היא ככל הנראה המשברים בשוק ההון, שהביאו לאובדן האמון בהשקעות בו, לצד ירידה חדה בריבית על השקעות סולידיות יחסית. משקיעים וחוסכים רבים פנו לשוק הנדל"ן, הנתפש כהשקעה בטוחה יחסית, הנושאת תשואה גבוהה ביחס למרבית האפיקים האחרים. תופעה זו ליבתה גם את עליית מחירי הדירות שעלו בתקופה זו בשיעור של כ-60%.

למה כחלון פורש - ומה עלול לקרות אם תשתפו פוסט של יאיר נתניהו - האזינו לאינטרסנטים

0:00
0:00

בשנים האחרונות, עם החמרת צעדי המיסוי נגד המשקיעים, עברו ככל הנראה משקיעים רבים לרכישת דירות בחו"ל – ולכן, אף שמספר הדירות בבעלותם ירד, הרי ששיעורם באוכלוסייה לא ירד.

מהסקירה עולה ממצא מעניין נוסף: עיקר הירידה בבעלות על דירה בקרב תושבי המדינה היתה בקרב מעמד הביניים; וככלל, ישראל מצויה בפער בסוגיית הבעלות על דירה ביחס למדינות האיחוד האירופי. על פי הנתונים, בעוד בישראל רק כ-66.5% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה בבעלותם, הרי שהממוצע באיחוד האירופי הוא כ-69.3% – וישראל מדורגת בנושא זה נמוך בהשוואה לרוב מדינות האיחוד.

שיעור משקי הבית שבבעלותם שתי דירות ויותר

מהניתוח עולה שדווקא בעשירון התחתון חלה עלייה בבעלות על דירות בין השנים 2018-1997. עם זאת, ייתכן כי הנתון מושפע גם ממבצעי המכירה של דירות עמידר לזכאי הדיור הציבורי. בעשירון העליון נרשמה בסוגיית הבעלות על דירה יציבות יחסית.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

נכון לסוף 2018, שיעור הבעלות על דירות בישראל הוא 66.5% (עם כ-28% שמתגוררים בדירות שכורות), לעומת 70.2% שהחזיקו בבעלות על דירות בתחילת העשור. נתונים אלה כוללים גם משקי בית שבבעלותם גם דירות להשקעה בחו"ל.

ב-2018, ל-718 אלף משקי בית, שהם 27.5% מסך כל משקי הבית, לא היתה בעלות על דירה כלל; לכ-1.6 מיליון משקי בית, שהם 62.4% מסך כל משקי הבית, היתה בעלות על דירה אחת בלבד; ול-210.9 אלף משקי בית, שהם 8.1% מסך כל משקי הבית, היתה בעלות על שתי דירות. כמו כן, 53.4 אלף משקי בית (2.0% מסך אוכלוסיית משקי הבית) היו בעלי שלוש דירות או יותר.

בכל הנוגע לשווי הנכסים שבהם החזיקו העשירונים, הסקירה מעלה כי עליית מחירי הדירות שיפרה באופן מפתיע את מצבם של בעלי הדירות הזולות, יותר משהשפיעה על בעלי הדירות היקרות. כך למשל, בשנים 1987-1986 היה שווי דירה ממוצע בעשירון העליון פי 3.7 משווייה בעשירון התחתון; ואילו ב-2018 ירד הפער לפי 2.9. כלומר, שיעור העלייה בשווי הדירה הממוצע בעשירון התחתון היה משמעותי יותר מאשר בעשירון העליון.

דירת עמידר בקרית שמונה, במאי
דירת עמידר בקרית שמונה, במאיצילום: מירב מורן

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker