מרחב המטרו: התוכנית שתקבע איך ייראו הרחובות - ותעלים את הרכב הפרטי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה הורתה על הכנת תוכנית מתאר ארצית למרחב המטרו בגוש דן ■ המערכת תפעל ב-23 ערים ותשתרע על 145 ק"מ ■ מנכ"לית מינהל התכנון: "אנחנו רוצים אינטנסיביות גדולה יותר במקומות שהפיתוח טרם הגיע אליהם - המטרו יאפשר זאת"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דגם של הרכבת הקלה בתל אביב
דגם של הרכבת הקלה בתל אביבצילום: אייל טואג

כך ייראה גוש דן ב-2040? המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') פה אחד הכנת תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) למרחב המטרו במרכז הארץ, שיגדיר את הבינוי והשטחים סביב התחנות שיקומו בעוד עשור או שניים מהיום. מערכת המטרו היא מערכת ההיסעים הגדולה והמשמעותית המתוכננת בישראל. המערכת אמורה לחלוש על 23 ערים במרכז הארץ ולהשתרע על 145 ק"מ בין רחובות לרעננה.

צוות המתכננים יידרש לעבוד בחודשים הקרובים על תוכנית שתקח בחשבון לא רק את שלושת קווי המטרו, אלא גם את הממשקים של המטרו עם תחנות הרכבת הקלה, הרכבת הכבדה, קווי האוטובוסים ונתיבי התחבורה הציבורית. מתוך הבנה של היקפי התנועה שיגדלו באיזורים אלה, יגזור צוות התכנון את זכויות הבנייה שיהיו סביב תחנות המטרו העתידיות, בתוכנית מתאר ארצית: תמ"א 70.

מדובר בתכנון והעצמת הבנייה סביב ה"האבים" התחבורתיים הבאים שיקומו במדינת ישראל. בהליכי התכנון משולבת בחינה של מקרים בעולם, בהם מתרכזים באיזורים מסוימים אוסף של כלי הסעת המונים, כמו בלונדון למשל, שם גם התפתחו באיזורים אלו מרכזי עסקים משמעותיים. הציפייה היא שהתחנות לאורך קווי המערכת, יהפכו למשאב נדל"ני יקר, בעלות פוטנציאל להפוך למוקדים של פעילות שיעבו את המרקם העירוני הקיים.

נוסעים בתחנת מטרו מרכזית בבריסל
תחנת מטרו בבריסל. בקרוב אצלנו?צילום: רויטרס

הסיבה לכך שהתכנון מצוי בידי מינהל התכנון ולא בידי הרשויות המקומיות שבשטחיהן עוברים הקווים, נובע מכך שגופי התכנון רוצים לקשר בין הקמת קווי המטרו לתכנון אורבני מסיבי שאמור ללוות אותו. במינהל התכנון מעריכים שהבינוי סביב תחנות המטרו יהיה פי 4 מהבינוי המתוכנן כיום ליד תוואי הרכבת הקלה. כלומר, באזורים אלה תהיה בנייה רבה לגובה, עם זכויות מסחריות ותעסוקה. בנוסף, במינהל התכנון שואפים שתוכנית המתאר תגדיר אזורים שייתרו לחלוטין את השימוש ברכב הפרטי ויובילו להעלמת אזורי חניה.

עוד מטרה חשובה של התמ"א היא להבטיח שחברות פרטיות, ראשי ערים וחברות ממשלתיות – יתיישרו למתווה אחיד, מבלי לשים רגליים לפרויקט. במשרדי האוצר והתחבורה ובמינהל התכנון מקווים שבממשלה הקרובה יאושר חוק המטרו - שיספק לממשלה שורה של כלים ודרכי מימון שיאפשרו את מימוש הפרויקט עד 2035 והתגייסות כלל הגופים אליו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מכוח התוכנית המתארית, שלפי ההערכות תאושר במקרה הטוב לאחר הליכי שיתוף ציבור רק בעוד שנה וחצי, יוכלו הוועדות המקומיות להוציא תוכניות מפורטות והתייחסויות למאפיינים הייחודיים בכל אזור.

הרכבת הקלה
הרכבת הקלהצילום: עופר וקנין

העוגנים המרכזיים של מטרופולין תל אביב

קווי המטרו, שיהיו נדבך מרכזי במערכת הסעת ההמונים המטרופולינית, מתוכננים על בסיס התוכנית האסטרטגית לפיתוח מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים בגוש דן, ועל החלטת ממשלת ישראל, שהתבססה עליה. הקווים מקודמים במסגרת תוכניות לתשתית לאומית.

מערכת המטרו תכלול שלושה קווים וכ-100 תחנות. קו M1 יהיה באורך כולל של 76 ק"מ, יהיו בו 59 תחנות, ויחלוף ב-12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, הוד השרון, תל אביב, חולון, ראשון לציון, נס ציונה, רחובות, באר יעקב, רמלה ולוד. הקו יורכב מגזע מרכזי העובר בלב המטרופולין, משתי שלוחות לכיוון כפר סבא ורעננה בצפון, ושתי שלוחות לכיוון לוד ורחובות בדרום.

מערכת התחבורה הציבורית העתידית במטרופולין תל אביב
מערכת התחבורה הציבורית העתידית במטרופולין תל אביבצילום: נת"ע

קו M2 מתוכנן להיות באורך כולל של 23 ק"מ ולאורכו 23 תחנות. תחילתו בצומת וולפסון בחולון וסופו בפתח תקווה. הקו ישרת 7 רשויות: חולון, ת"א, גבעתיים, רמת גן, בני ברק, גבעת שמואל ופתח תקווה.

קו M3 מתוכנן להיות באורך של כ-40 ק"מ ולאורכו 24 תחנות. תחילתו בהרצליה בצפון, סופו בבת ים בדרום והוא עובר דרך הטבעת השניה של המטרופולין. הקו ישרת 12 רשויות: הרצליה, רמת השרון, תל אביב, גבעת שמואל, פתח תקווה, קרית אונו, רמת גן, אור יהודה, אזור, חולון, בת ים. בנוסף, מתפצלת ממנו שלוחה לנתב"ג בתחום רשות שדות התעופה.

מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר מסרה כי: "ההתרחשות האורבנית בגוש דן הולכת לקרות סביב המטרו. התחנות בהן יהיו הקישוריות בין מספר מערכות הסעת המונים - רכבת קלה, מטרו, רכבת כבדה, אוטובוסים, יהיו העוגנים המרכזיים של מטרופולין תל אביב.

ראשת מינהל התכנון באוצר, דלית זילבר
ראשת מינהל התכנון באוצר, דלית זילברצילום: ניב קנטור

"כבר כיום אנו מזהים את המקומות שבליבת ההתרחשות העירונית והמטרו יעצים זאת עוד יותר. בנוסף, אנו מזהים מקומות שהפיתוח טרם הגיע אליהם, שם אנחנו רוצים אינטנסיביות גדולה יותר ועירוב של שימושים - מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור שיגיעו עם המטרו. התמ"א תקבע את עוצמות הפיתוח ולא ניתן יהיה לקבל את האינטנסיביות של זכויות הבנייה ללא קשר למטרו".

עו"ד צבי שוב, מסביר כי "היתרון והחיסרון של צוות המתכננים מהוות"ל הוא שמדובר בערכאה אחת שבה הכל נולד וגם מאושר, אין היררכיה של ועדות. הדבר דומה לדיון בבית המשפט העליון, ללא שנבחן קודם בערכאות הנמוכות יותר. מכאן,  שניהול הליך מעין זה במועצה הארצית לא מאפשר התנגדויות ובחינת התכנית יחסית להיקף כזה גדול אינו מאפשר בירור נקודתי ברמת החלקה.

"בעיה נוספת שנוגעת גם לרכבת הקלה בשנים האחרונות, היא שאין חובה לתת הודעות אישיות לבעלי הזכויות, כך שיש בעלי זכויות רבים שאינם מודעים לכך שהמטרו צפוי לעבור על או מתחת לחלקותיהם, ועלולים לאחר את המועדים להגשת בקשה לתביעת פיצויים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker