עדי כהן
עדי כהן

ימים ספורים לפני מועד פינויים המתוכנן של תושבי אבו כביר מבתיהם, עותרים 19 תושבי השכונה הנותרים לבג"ץ. הם מבקשים להקפיא את צווי הפינוי ולחייב את המדינה ועיריית תל אביב בפיצויים כדיירי המקום - ולא כפולשים.

בעתירתם, דורשים התושבים התאמה של הסדר הפיצויים לפסק הדין שניתן בשבוע שעבר באשר לגבעת עמל. לפי הסדר זה, המדינה מכירה בזכויות התושבים המפונים מהקרקע, ומפצה כל משק בית מפונה בכ-3 מיליון שקל.

מפגש התושבים לקראת פינוי שכונת אבו כביר
מפגש התושבים לקראת פינוי שכונת אבו כבירצילום: מגד גוזני

לצד התושבים חתומים על העתירה גם שורת חברי כנסת המזוהים עם המאבק, בהם עופר כסיף (הרשימה המשותפת), מיכאל ביטון ויעל גרמן (כחול לבן), אילן גילאון וניצן הורוביץ (מרצ), אורלי לוי-אבקסיס (עבודה-גשר), וכן חברת מועצת העיר תל אביב, שולה קשת.

מדובר בחטיבת קרקע של 20 דונם, המשתרעת בין הרחובות דרך בן צבי ופנחס לבון שבדרום תל אביב - שעל גביה מקדמת עיריית תל אביב תוכנית להרחבת פארק חורשות הסמוך. לפי מתווה הפיצויים הנוכחי, שנחשף לאחרונה ב-TheMarker, כשני שלישים לפחות ממשקי הבית הנדרשים להתפנות יקבלו פיצוי של 100 אלף שקל בלבד - בטענה שהמחזיקים בקרקע אינם מתגוררים בשטחה כיום, או כי הגיעו אליה בשנת 2000 ואילך. רק שליש מהמשפחות יקבלו פיצוי בסך 1.2 מיליון שקל עבור פינוי הנכס.

לאחר שפירסמה העירייה את תוכנית הרחבת הפארק ב-2010, ועמה צווי פינוי ליושבי המקום, החלה מסכת תביעות משפטיות בין העירייה למחזיקים בקרקע, הנמשכת עד היום. לעמדתה של העירייה, מרבית התושבים הם "פולשים" – ועל כן אינם נהנים מכל זכות בעלות או נגזרותיה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בכתב העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יוסף תמיר ועופר לוי ממשרד תמיר ושות', נכתב: "לא יעלה על הדעת כי רשות ציבורית תפעל לנישול תושבים מזכויותיהם בלי לשקול פתרון חלופי. המדינה ועיריית תל אביב מנסות 'להדביק' לעותרים הפרטיים דימוי של פולשים, תוך התעלמות מהרקע ההיסטורי ליישובם של המתיישבים המקוריים, והציעו לעותרים פיצויים זניחים בגין פינוי נכסיהם. [...] מתווה זה הוא בבחינת לעג לרש ואינו יכול לאפשר להם להשיג קורת גג חלופית, ולו הצנועה ביותר".

אבו כביר
צילום:

בהתייחס לפסק הדין שניתן באשר לגבעת עמל בשבוע האחרון, מוזכר בכתב העתירה כי הפיצוי שהוגדר הנו בשווי של דירת שיכון קטנה בתל אביב, בגודל של 75-67 מ"ר – שאותו אמד בית המשפט המחוזי בכשלושה מיליון שקל. בנוסף התייחסה העתירה להכרת בית המשפט בפסק דין זה "כי אין מדובר בפולשים אלא במתיישבים", וכי "צאצאי המתיישבים זכאים לפיצוי בגין הפינוי, בזכות ולא בחסד".

היסטוריית ההתיישבות של שנות ה-50

בדומה לשכונות נוספות, ובהן גבעת עמל ושכונת הארגזים, סיפורה של אבו כביר גולל בתוכו את היסטוריית ההתיישבות של שנות ה-50, אז יישבה המדינה יהודים, מרביתם בני עדות המזרח, בבתי ערבים שעזבו במלחמת העצמאות לבלי שוב. עד 2010, אז עברה שכונת אבו כביר לניהולה של עיריית תל אביב, היתה הקרקע בבעלות המדינה, ונוהלה על ידי חברת עמידר. ואולם, מעמדם וזכויותיהם בקרקע של המתיישבים באבו כביר וצאצאיהם – מעולם לא הוסדרו.

לפי עמדתה של עיריית תל אביב, "מדובר בפארק ציבורי שהעירייה נאבקת על מנת להחזירו לציבור ולהרחיב את הריאה הירוקה בדרום העיר, לטובת התושבים. המדינה ביצעה פינויים במקום בשנות ה-70, והמתגוררים בו כיום אינם הדיירים משנות ה-50. יש רק ארבעה דיירים מוגנים, בעלי חוזה, שהעירייה מפצה בהתאם לחוק, והשאר הם בני משפחה ואחרים שהגיעו לאורך השנים, כולל בשנות ה-2000 המאוחרות. בית המשפט לא מצא אימות לטענותיהם על זכויות בקרקע וקבע כי עליהם לפנות את השטח באופן מיידי - וללא כל פיצוי.

שכונת אבו כביר בדרום תל אביב
שכונת אבו כביר בדרום תל אביבצילום: מוטי מילרוד

"למרות זאת, יצאה העירייה מגדרה והציעה פיצוי לכל אחד מהם כמחווה של רצון טוב וכדי לסייע להם בהתחלת חייהם החדשים. למרבית המחזיקים נעדרי הזכויות הוצעו פיצויים בשווי של מאות אלפי שקלים לכל אחד, בהתאם לתקופת מגוריהם בנכס".

ח"כ כסיף התבטא בסוגייה ואמר כי "בשנים האחרונות תושבי שכונת אבו כביר הולכים לישון בפחד שמא העירייה תגיע לפנות אותם בלילה. זוהי אחריותינו כנציגי ציבור לעמוד לצד המוחלשים, שנרמסים בשעה זו על ידי עירייה שמוכנה לזרוק אותם לרחוב בשביל לשתול גינה ציבורית". 

לדברי ח"כ גילאון, "לאור העובדה שהמדינה והעירייה שמות קצוץ על התושבים, ומוכנות לשלוח ילדים, נכים וקשישים להירקב ברחוב ללא קורת גג ולא כל פיצוי הולם, אין מנוס מלהגיש את הבג"ץ הזה. העוול וחוסר הסבירות של המהלך הנפשע הזה זועק לשמים, ואני מקווה שבג"ץ ימצא לנכון לעצור את הפינוי הזה".

ח"כ לוי-אבקסיס הוסיפה כי "בשכונת אבו כביר, כמו בגבעת עמל, לא מדובר בפולשים - אלא במשפחות שיושבות על הקרקע משנות הקמת המדינה בשליחות מוסדות המדינה או בהסכמתן. רק בשבוע שעבר שמענו על פסק הדין הדרמטי שמכיר בזכויות ההיסטוריות של תושבי גבעת עמל. לאורך כל השנים, רמ"י ועיריית תל אביב מפנות עורף למשפחות האלה, ועכשיו הן אלה שמוציאות לפועל את גירוש תושבי אבו כביר ונישולם - באמצעות הליך הפקעה דרקוני".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker