ירידת מחירי הדירות תחכה: השיתוק הפוליטי מגיע לענף הבנייה

המדינה לא נערכה כראוי, והפלונטר הפוליטי הוביל את אחד ממהלכי הדגל של ענף הבנייה למבוי סתום: הקמת מכוני הבקרה, שאמורים לקצר משמעותית את הביורוקרטיה להוצאת היתרי הבנייה — יידחו שוב עד 2022 ■ מינהל התכנון: "מוכנים לתחילת פעילות כבר מחר בבוקר"

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
הימשכות הליכי הרישוי — בין הסיבות המרכזיות למחירי הדיור הגבוהים
הימשכות הליכי הרישוי — בין הסיבות המרכזיות למחירי הדיור הגבוהיםצילום: אליהו הרשקוביץ

המדינה ממשיכה להקשות על היזמים ולבלבל את הענף: הבוקר (ב') הוחלט בוועדת הכספים לדחות בשנתיים את החלת מכוני הבקרה על ענף הבנייה. בכך תרשום המדינה דחייה שישית במועד פתיחתם הרשמי של המכונים — שהם חלק מרכזי ברפורמה של הליכי הרישוי בענף הבנייה.

המשמעות היא שהחל מ-1 בינואר 2022 יידרשו כל המבנים לקבל היתרים לבנייה ואיכלוס ממכוני הבקרה, אך בינתיים ששת המכונים הפעילים יקבלו מימון של מיליוני שקלים מהמשלה בעקבות העיכוב, בעוד שהם יתנו מענה באופן וולנטרי רק למבנים שגובהם עד 29 מטר.

בבקשת הדחייה שהוגשה לוועדת הכספים מציין שר האוצר, משה כחלון, כי מכוני הבקרה אינם ערוכים לקלוט את כלל סוגי היתרי הבניה, בעדר תקנות, מפרטים, הנחיות, אגרות ועוד, כך שהותרת חובת החוק על כנה, "משמעה יצירת שיתוק וכאוס שלם בתחום הבניה". במהלך הדיון מירי כהן, סמנכ"לית מטה הדיור, כי גם המכונים אינם מוכנים דיה, וכי מראש הם התריעו שהמועד שנקבע אינו תואם את המציאות.

הביורוקרטיה הנוגעת להוצאת היתרי בנייה ומכלול האישורים הנדרשים עד לאכלוס נחשבים מסורבלים במיוחד. המכונים נועדו להפסיק את התופעה ולשמש one stop shop עבור יזמים, כדי שבסופו של דבר הבנייה תואץ ותוזל.

הימשכות הליכי הרישוי נחשבת אחת הסיבות המרכזיות למחירי הדיור הגבוהים בישראל. מלבד אישורי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של כל רשות מקומית, מעורבים בתהליך רשימה ארוכה של גורמים — בהם חברת החשמל, שירותי הכבאות וההצלה, רשויות הגנת העורף, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, תאגיד המים המקומי או חברת מקורות, רשות התברואה והביוב ומשרד הבריאות, שבוחן את חומרי הבנייה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

תהליך הוצאת היתרי בנייה דורש גם תשלום אגרות בנייה והיטלי פיתוח, תיאום עם המפקחים על החניה או אנשי משרד התחבורה, ועם המשרד להגנת הסביבה והאחראי המקומי על העצים. במבנים גבוהים נדרש גם אישור של רשות התעופה האזרחית; באזורים עם זיקה היסטורית נדרש פיקוח של רשות העתיקות; ובשטחים פתוחים יש התערבות של גורמי משרד החקלאות ופיתוח הכפר. במשך שנים, בשל הקושי האינהרנטי בתהליך, התפחתה תעשיית מתווכים, שכללה עורכי דין, יועצים ומאכערים. מכוני הבקרה אמורים להנפיק באמצעות תחנה אחת את האישורים והרישיונות, וכן לייצר סטנדרט בהגשת תוכניות ודרישות הרישוי.

המדינה מתעכבת ביישום הרפורמה שכן היא אינה מצליחה לחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לשתף פעולה עם המהלך, ועד הפעלתם היא נדרשת לשלם פיצויים לששת המכונים שכבר הוקמו. העלות התקציבית של ההיערכות להפעלת המכונים מוערכת עד כה ב–6 מיליון שקל, ואם לא יחול שינוי מהותי במצב ובהתגייסות הגופים המשתתפים בתהליך רישוי הבנייה — המדינה תוסיף ותשלם למכונים עוד 6 מיליון שקל לפחות עד מועד החלתם המחייב (1 בינואר 2022).

משך הזמן להוצאת היתר בנייה, בשנים

לא רק בגלל הבחירות

הצורך במכוני בקרה עלה לאחר שב–2003 הרעיד אסון ורסאי את ישראל, עם מותם של 23 חוגגים בעקבות קריסת רצפת רחבת הריקודים של אולם אירועים, כתוצאה משימוש בשיטת בנייה לקויה. בעקבות האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס ורדימוס זיילר, והתקבלו שורה של המלצות במטרה לשפר את הבטיחות בבנייה ובמבנים. אחת מהן היתה החלטה על הקמת מכוני בקרה, שעוגנה לראשונה ב–2009. 16 שנה אחרי, מועד פתיחת מכוני הבקרה רק מתרחק והולך. זאת, אף שמאז 2014 — אז תוקן תיקון 101 לחוק התכנון והבנייה שחייב את הקמת המכונים — נשפכו מיליוני שקלים על הקמת המערך.

הדחייה הראשונה בהפעלת המערך היתה ב–2016 בעקבות מחלוקת עם מערך הכבאות. אחריה הגיעה דחייה ב–2017 בגין עיכובים באישור האגרות והתאמת התקנות הנדרשות ממשרד הפנים. בינואר 2018 הורה שר האוצר, משה כחלון, על דחייה בגין היעדר מוכנות של כלל הגורמים הנוגעים לדבר, וכך גם באפריל אותה שנה — אז נקבע כי תחילת הפעלת המכונים תהיה וולנטרית במשך תקופת ההיערכות, שנקבעה עד אפריל 2019. בפברואר הוחלט על דחיית מועד פתיחת המכונים ליולי, בבחירות הארציות השניות הוחלט על דחייה עד ינואר 2020, ועתה בשל מערכת בחירות שלישית, הוחלט על דחייה שישית — הפעם בשנתיים.

הסיבה לדחייה בשנתיים נוספות נוגעת להערכות שלפיהן גם אם תקום ממשלה במארס 2020, השרים שיגיעו למשרדי הממשלה יצטרכו לטפל בבעיות חמורות יותר שהצטברו, וביצירת מדיניות, אחרי שנה וחצי של שיתוק. סיבה נוספת לדחייה הארוכה היא שלמשרדי ממשלה רבים שאינם עוסקים באופן ישיר בענף הבנייה לא היה מספיק אכפת עד היום כדי לגייס את הגופים שתחת סמכותם להתגייס להיות חלק ממכוני הבקרה.

רק רשות הכבאות ונציגי הגנת העורף יושבים כיום בששת מכוני הבקרה הפעילים, שיכולים לשמש מבנים רק עד גובה 29 מטר, כי לא הוכשר מספיק כוח אדם לתת מענה לפרויקטים גדולים. שרי האנרגיה, התחבורה והגנת הסביבה יכלו לחייב את הגופים הכפופים אליהם לחשוף ולהנגיש את המידע, ולהקצות משאבים לשם כך מ–2017.

ואולם כשאין סרטים לגזור, או תמורה גדולה, רבים ממקבלי ההחלטות אינם מתעניינים בהקצאת כוח אדם שיזרז את תהליכי הרישוי. כך, מהלכים פשוטים שיכולים להגדיל את ההיצע באזורי הביקוש נתקעים, ורוכשי הדירות הם אלה שמשלמים את המחיר.

"גולם שקם על יוצרו"

דירות שבנייתן החלה, לפי ערים

המהנדס ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות סבור כי מכוני הבקרה איבדו מתוקפם, וכי תהליך הקמתם, שנמשך יותר מעשור, נשאר תקוע גם מחשבתית. לדבריו, "מדובר בגולם שקם על יוצרו. משימות העומדות בראייה הלאומית מאתגרות בהרבה ודורשות בינוי בהיקפים גדולים, בעוד עניין מכוני הבקרה נוגד את החלטות הממשלה להפחתת נטל הרגולציה ולהאצת תהליכי הבנייה, ויגרום להאטה ולעומס ביורוקרטי.

"הגולם שנוצר הוא גולם שיש בו את כל הניגודים שיכולים להיות במערכת רגולטורית וחוטא את החטא הכי גדול שיכול להיות: הפיכתו למוטיב כלכלי, פרטי ואישי של בעלי המכונים. מערכת רגולציה צריכה להישמר אצל שומרי הסף במגזר הציבורי שיש להם נאמנות לציבור, ולא לכיס הפרטי שלהם".

דוד מודאג מגורלם של מחלקות ההנדסה העירוניות ודואג לשכרם של המהנדסים, שאותם הוא מייצג: "מכוני הבקרה ייתרו את עבודת מחלקות ההנדסה של הערים. אני לא רואה מצב שבו יפטרו אלפי עובדים בוועדות בניין־עיר, שלכאורה מכוני הבקרה יכולים להחליף אותם, כך שבפועל העבודה תהיה כפולה".

סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, חיים פייגלין, מסר: "מכוני הבקרה מהווים רגולציה נוספת, מיותרת ומכבידה, שתתווסף לדרך הייסורים העומדת כיום בפני יזמים המבקשים היתרי בנייה, או תעודות גמר לאכלוס פרויקטים שבנייתם הסתיימה. למכוני הבקרה יש מקום, רק באם השימוש בהם יהיה וולונטרי — כפי שמקובל במודל הבריטי. חובת ההוכחה שהמכונים מסוגלים לתפקד ולתרום להקלת נטל הרגולציה הבלתי־נסבל המוטל על ענף הבנייה חל על המכונים. אם וכאשר הם יוכיחו את יכולתם ומקצועיותם, ניתן יהיה לראות בהם מתווה חלופי לרישוי בנייה באמצעות הרשויות המקומיות והוועדות המקומיות, אך לא בנוסף להן".

ממינהל התכנון נמסר: "מכוני הבקרה מוכנים להתחיל את פעילותם באופן מלא כבר מחר בבוקר, וזאת בנוגע למבני מגורים חדשים של עד 29 מטר. מינהל התכנון עשה את מלוא ההיערכות לקראת כניסת מכוני הבקרה כחובה כבר בתחילת השנה הנוכחית. סיימנו הכשרה של מאות בקרים מוסמכים ושישה מכוני בקרה כבר פועלים. המתווה של מכוני הבקרה הוא הדרגתי, כאשר השלב הראשון נוגע רק למגורים. בשל תקופת הבחירות, הוארכה אוטומטית התקופה הוולונטרית וזו תסתיים שלושה חודשים לאחר כינונה של הכנסת ה–23, אז יחייבו מכוני הבקרה את המבנים של עד 29 מטר. הבקשה לוועדת הכספים של כנסת נוגעת למבנים המיועדים לשימושים שאינם מגורים ולמבני מגורים מעל 29 מטר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker