החלטה דרמטית: תושבי גבעת עמל ניצחו את יצחק תשובה ויקבלו עוד מיליוני שקלים

ניצחון ל-14 המשפחות שנותרו בגבעת עמל, בביהמ"ש המחוזי ■ התושבים המפונים יקבלו פיצוי של כ-42 מיליון שקל ■ הפיצוי שתבע תשובה על שימושם בקרקע, בסך מיליוני שקלים – נדחה. פסק הדין: "מדובר במתיישבים שנשלחו מטעמים ביטחוניים בימי טרום המדינה"

עדי כהן
עדי כהן
תושבים ופעילים מפגינים נגד פינוי גבעת עמל
תושבים ופעילים מפגינים נגד פינוי גבעת עמלצילום: תומר אפלבאום

שנים של מחלוקת על אחת מעתודות הקרקע היקרות בתל אביב התנקזו היום (ב') לכדי הכרעה גורלית אחת שניתנה בבית המשפט המחוזי בעיר, על פיה תושבי גבעת עמל המפונים זכאים לפיצוי נוסף - בדמות שווי בעלות על דירה חלופית לשארית חייהם, בשווי של כ-3 מיליון שקל. בהחלטתו, חיזק בית המשפט את ההכרה בזכותם ההיסטורית של תושבי גבעת עמל על הקרקע, עליה ייושבו בקום המדינה - והגדיל את מתווה הפיצויים הנוכחי מ-27.5 מיליון שקל ל-42 מיליון, לכל המשפחות.

כמו כן, בית המשפט בפסיקתו דחה כליל דרישות פיצויים בסך מיליוני שקלים שתבעה החברה היזמית, אלעד מגורים של יצחק תשובה, מתושבי השכונה – בעבור דמי שימוש בקרקע לאורך השנים.

פסק הדין גם קובע באופן תקדימי את המשמעות המשפטית של הזכות לדיור אקוויוולנטי (חלופי) – כפיצוי בשווי זכות קניינית המוענקת למשפחה גרעינית לדורותיה, גם אם לא התקיים רצף מגורים של בעל הנכס הזכאי במקום, וגם אם אופיו והיקפיו של המבנה השתנו לרבות השנים. על פי פסק הדין, "החזקת התושבים במקרקעי השכונה הינה רשות בלתי 'הדירה' והם זכאים לפיצוי כתנאי לפינוי בהתאם להתחייבויות שניתנו במשך השנים. אי מתן פיצוי (בפינוי) יפגע בשלטון החוק, אמון הציבור ומערכת המשפט, כאשר גם הרחבת המבנים המקוריים ובניה ללא היתר לא מאיינת את הזכאות לפיצויים".

יצחק וחיה תשובה
יצחק וחיה תשובה צילום: אוליבייה פיטוסי

ההכרעה הנוכחית ניתנה באשר ל-14 משקי הבית שנותרו בגבעת עמל, בהם כ-60 משפחות, שמהוות את השארית שנותרה מעשרות רבות של בתי אב שיושבו במקום על ידי המדינה ועיריית תל אביב בסוף שנות ה-40. מעמדן וזכויותיהן של אותן משפחות בקרקע מעולם לא הוסדרו. נזכיר כי בראשית שנות ה-60 נמכרה הקרקע בגבעת עמל על ידי מינהל מקרקעי ישראל (כיום רשות מקרקעי ישראל) בהסכם שבמסגרתו האחריות לפינוי התושבים הועברה ליזם, לרבות האחריות למציאת פתרונות מגורים הולמים עבורם.

בחלוף השנים, בעוד שדורות חדשים התווספו לשכונה, נמכרה הקרקע מיזם ליזם - אך הבטחת המדינה לתושבי השכונה לדיור אקוויוולנטי - דיור חלופי שווה ערך - מעולם לא מומשה. בקרקע המדוברת, מקדמת אלעד מגורים של תשובה את בנייתם של ארבעה מגדלי מגורים ובהם כ-900 יחידות דיור – כאשר אחד מתוכם כבר אוכלס, ובנייתו של השני החלה באחרונה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

הדיון הנוכחי הכריע עשרות דיונים שהתקיימו בסוגייה מאז חודש יולי האחרון - אז שורה ארוכה של ערעורים ותביעות הונחה על שולחן בית המשפט המחוזי, בפני השופטים יהושע שנלר, קובי ורדי ועינת רביד. בבסיס הערעורים עמדה הכרעתו של השופט מנחם (מריו) קליין, שניתנה בבית משפט השלום בתל אביב ביוני 2018 – על פיה נקבע כי המשפחות בגבעת עמל אינן פולשות, אך דינן להתפנות, ועבור כך יפוצו בסכום כולל של 34 מיליון שקל. על פי קליין, זכאותם של התושבים על בסיסה חושב הפיצוי הינה לשכירות לשארית חייהם ולא לבעלות על דירה.

הסיפור של גבעת עמל

מן העבר האחד, עירערו תושבי גבעת עמל על קביעתו של קליין, בטענה כי זכויותיהם בקרקע נאמדות בכ-180 מיליון שקל לכל הפחות – לעומת סכום הפיצוי שנקבע על כשישית מכך. מן העבר השני, חברת הנדל"ן אלעד מגורים מקבוצת תשובה, טענה כי תושבי האזור חבים בתשלום דמי שימוש בקרקע – ותבעה מכל אחד ממשקי הבית במתחם 2.5 מיליון שקל. במסכת התביעות ההדדיות, תבעו התושבים בנוסף גם את סילוק התביעות מצדה של חברת הנדל"ן נגדם. בחודשים שחלפו הגיעו הצדדים להסכם פשרה באשר לארבעה משקי בית – אז הצטמצם מספר התיקים הנדון מ-18 ל-14 בלבד.

פסק הדין הנוכחי מכריע בשתי סוגיות עקרוניות שעמדו בבסיס המחלוקת על גבעת עמל: הפרשנות החוקתית וההגדרה המשפטית לדיור אקוויוולנטי, והמחלוקת באם זכויות שהובטחו לתושבים הינן אישיות – או שמא אלו ניתנות להעברה מדור לדור.  

בית המשפט פסק עתה באופן תקדימי כי הפיצוי של דיור אקוויוולנטי הוא פיצוי שווי זכות קניינית שניתנת למשפחה גרעינית, על דורותיה, כל עוד זאת נמצאת זכאית לפיצוי. במקרה זה, מדובר במשפחות שהתגוררו בגבעת עמל בשנת 1961 – אז נחתם הסכם המכר על הקרקע בין המדינה ליזמים. בתוך פסיקה זו, מכריע בית המשפט כי זכות זו איננה נגרעת גם אם לא התקיים רצף מגורים של בעל הנכס הזכאי במקום, וגם אם אופיו והיקפיו של המבנה השתנו לרבות השנים. במקרה הנוכחי, בית המשפט מצא כי הרוב המוחלט של משקי הבית שנותרו בשכונה זכאים לפיצוי בשווי של יחידת דיור אקוויוולנטי אחת למשפחה.

פינוי גבעת עמל
פינוי גבעת עמלצילום: עופר וקנין

על פי פסק הדין, השווי הכלכלי של הזכות לדיור אקוויוולנטי לתושבי גבעת עמל, אותה העריך בית המשפט בכ-3 מיליון שקל בממוצע - התבסס על תחשיב שמאי של דירות בגודל של 67-75 מ"ר בשכונות סמוכות בצפון תל אביב.       

כאמור, בקביעתו, התייחס בית המשפט לזכות ההיסטורית לה טענו תושבי גבעת עמל על הקרקע – עליה יושבו משפחותיהם על ידי המדינה בשנותיה הראשונות. "יש להדגיש כי בניגוד לתיקים רבים אחרים בהם עוסקים בתי המשפט בפלישות למקרקעי ציבור, אין מדובר במקרה דנן כלל וכלל במקור (במשפחה הגרעינית המקורית) בפולשים אלא ברוב המקרים במתיישבים שנשלחו מטעמים ביטחוניים/ ציבוריים בימי טרום המדינה והיווסדותה לג'מוסין שלימים נודעה כגבעת עמל ב', והועברו מאזורי הקרבות למקום החדש וזאת בהחלטת הממשלה משנת 1949".

בדבריו של השופט ורדי בפסק הדין נטען כי מנגנון הפיצוי החדש "אינו תלוי במספר המבנים המוחזקים כיום על ידי המשפחות בשטח ו/או בגודלם אלא בזכות ההיסטורית לפיצוי של המשפחה הגרעינית".

עו"ד יאיר פרלה ממשרד פרלה-אוסטרמן, המייצג תושבים בגבעת עמל אמר בשיחה עם TheMarker כי "מחד, פסק הדין עושה צדק, ולו חלקי, עם מי שלאורך שנים ארוכות מדי הוצגו כפולשים. מנגד, אי אפשר להתעלם מכך שמבחינה מעשית, פסק הדין יאלץ חלק מהמשפחות לפנות את ביתן כנגד פיצוי שלא יאפשר להן לדאוג לקורת גג חלופית".

בונים בצל הסכסוך

לדבריו של פרלה, "אחרי עשרות שנים בהן נטען שהתושבים פולשים וחסרי זכויות – פסק הדין הנוכחי מהווה למעשה הכרה נוספת וחד משמעית בזכות של התושבים לדיור אקוויוולנטי וכן דחייה מוחלטת של דרישות הסף המוגזמות שהציבו היזמים בפני התושבים לקבלת הזכויות האלה".

מוועד הפעולה בגבעת עמל נמסר: "בית המשפט המחוזי שב ואישרר שהתושבים נשלחו למקום במצוות הרשויות, כי אינם 'פולשים' וכי מדינת ישראל הפקירה אותם בכך שהתעלמה במשך שישה עשורים מהפרה גסה של החוזה שחתמה עם היזמים, הפרה שאין עליה התיישנות.

"בית המשפט המחוזי מנסה להחזיר את הגלגל לאחור ומחייב את היזמים לקיים את לשון החוזה מ-1961 בינם לבין המדינה. בעשותו כך הוא מתעלם מעשרות השנים בהן הופר החוזה והסכום שקבע רחוק מלכמת את הנזק הכלכלי וההוני וכן הנזק שנגרם לשמם הטוב של התושבים במשך כל השנים הללו. הקביעות בפסק הדין הזה יהוו נדבך חשוב בהמשך המאבק המשפטי שלנו להבטיח הסכם פינוי-פיצוי הוגן והולם כנגד כל הגורמים ובראשם עיריית תל אביב ורמ"י שפגעו בנו וממשיכים לפגוע בנו באופן יומיומי".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker