הסוף למתווכי הנדל"ן? הרפורמה שתבטל את רישיון התיווך יוצאת לדרך

משרד המשפטים מקדם הצעה לביטול רישיונם של מתווכי הנדל"ן, והפיקוח על פעילותם יעבור לרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה ■ יוחרגו מהמהלך מתווכים במקרקעין שמבצעים פעולות בנכס פיננסי עבור לקוחותיהם ■ חקיקה נוספת תחיל עליהם משטר איסור הלבנת הון

יעל דראל
הדר חורש
תיווך ונדלן
תיווך נדל"ן צילום: Dreamstime
יעל דראל
הדר חורש

הפלונטר הפוליטי אינו עוצר את רפורמת המתווכים של משרד המשפטים: תזכיר התיקון לחוק המתווכים פורסם לעיון הציבור, ובו מהפכה לביטול רישיונם של מתווכי הנדל"ן בישראל והצעה להעביר את הפיקוח על פעילותם לרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה, במקום משרד המשפטים המפקח על פעילותם כיום. על פי ההצעה שמקדם המשרד, יוחרגו מהמהלך מתווכים במקרקעין שמבצעים פעולות בנכס פיננסי עבור לקוחותיהם - ולגביהם תמשיך לחול חובת רישום במשרד המשפטים וכן צפויה חקיקה נוספת שתחיל עליהם משטר איסור הלבנת הון.

כאמור, הרפורמה צפויה לחול רק על מתווכי נדל"ן שאינם עוסקים בנכסים פיננסיים. על פי הגדרתו בחוק, נכס פיננסי כולל בין השאר מזומן, המחאה, שטר חוב, נייר ערך, פיקדון או מטבע וירטואלי. הצעת החוק אינה פוטרת את מתווכי הדירות לחלוטין מפיקוח, אולם הפיקוח על פעילותם יעבור לידי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה. עם זאת לא ברור אם הפיקוח של משרד הכלכלה יבוצע על פי חוק מיוחד או במסגרת החוקים הצרכניים הקיימים. משרד המשפטים הודיע כי הוא שוקל הגשת שתי הצעות חוק נפרדות, האחת מגדירה את כללי הפיתוח על המתווכים העוסקים בפיננסיים והשניה מגדירה את חובותיהם של המתווכים האחרים, הכפופים לפיקוח הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן במשרד הכלכלה.

כיום, כ-22 אלף מתווכים רשומים בפנקס המתווכים בישראל ומדי שנה מצטרפים למקצוע קרוב ל-3,000 מתווכים חדשים. אלא שבעקבות החלטת ממשלה להפחתת הנטל הרגולטורי ועבודה שבוצעה בעקבותיה במשרד המשפטים בשנה האחרונה, נמצא כי אין כיום הצדקה לרישוי למקצוע זה – בין השאר בשל נגישותו של הציבור למידע על אודות שוק הנדל"ן, שלא התקיים בעבר. "מאז נחקק החוק חלפו 23 שנה ואנו מצויים כיום בעיצומה של מהפכה דיגיטלית שהביאה לכך שהמידע על שוק הנדל"ן נגיש מאוד במגוון פלטפורמות דיגיטליות - ממשלתיות ופרטיות. פלטפורמות אלה מבקשות לספק שירותים שעשויים לייתר או לצמצם את הצורך בתיווך", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.

מבחן הרישוי למתווכים בבנייני האומה בירושלים, בשבוע שעבר
מבחנים לרישיון תיווךצילום: מוטי מילרוד

במשרד המשפטים ציינו כי שינויים אלו, שצמצמו את פערי המידע שהיו קיימים בין מתווכים ללקוחותיהם, הקטינו כתוצאה מכך את משקלו של המתווך כגורם שעלול להביא לסיכון ללקוח בעסקת נדל"ן. נכון להיום ניתן להשיג מידע על מצבו התכנוני או המשפטי של הנכס באופן מקוון באתר לרישום והסדר מקרקעין (טאבו), במרכז למיפוי ישראל ובמקרים רבים גם ברשויות המקומיות. "מידע על סביבת הנכס (למשל, מצב תחבורתי, מעמד סוציו-אקונומי, חינוך, הגנת הסביבה וכיו"ב) ניתן להשיג הן באתרים רשמיים של המדינה והן באתרים עסקיים שבונים מיפוי על פי פילוחים שונים ושאילתות מתוחכמות. פלטפורמות חשובות נוספות בהקשר זה הן הרשתות החברתיות שמאפשרות להשיג מידע בלתי פורמלי על סביבת הנכס. במילים אחרות, קיימים היום אמצעים נוספים להשגת מידע רלוונטי, מלבד מתווך", נכתב בהצעה.

בעקבות הבדיקה שנעשתה, התגבשה המסקנה כי הסיכון ממעורבותו של מתווך בעסקת מכר במקרקעין יד שנייה או בעסקת שכירות אינו מצדיק הגבלת חופש העיסוק באמצעות רישיון – וכי ההגנה על לקוחות בעסקת תיווך צריכה להתבצע בפיקוח הרשות להגנת הצרכן.

בהצעה נכתב עוד כי "מוצע לייחד במסגרת החוק פרק נפרד שעניינו החובות המוטלות על המתווכים במקרקעין". פרק זה יכלול סעיפים הכוללים את חובת ההגינות והזהירות, דרישה להזמנה בכתב וניסוח כללים העוסקים בהסכמה על "בלעדיות" וכן סעיפים העוסקים בחובת גילוי אישי ובאיסור ביצוע פעולות משפטיות על ידי מתווך במקרקעין, לצד סעיף הקובע את התנאים לזכאות לדמי תיווך.

ברנרד ריסקין, מייסד ומנכ"ל רי/מקס ישראל
ברנרד ריסקין, מייסד ומנכ"ל רי/מקס ישראלצילום: אייל טואג

בלשכת מתווכי הנדל"ן הארצית מתחו ביקורת חריפה על המהלך וציינו כי משמעותו תהיה חיסול הפיקוח על תחום תיווך הנדל"ן בישראל ופגיעה בציבור. "לשכת המתווכים פועלת כבר שנים רבות בעבודה סיזיפית וקשה לשינוי תדמית הענף והעוסקים בו, במטרה להחדיר כללי אתיקה ויושרה ולהביא להתמקצעות העוסקים בענף. במשרד המשפטים החליטו להביא לכך שכל עסקת נדל"ן תיעשה על ידי גורמים לא מקצועיים ולא מפוקחים. המשמעות הקשה היא פגיעה בציבור הרחב, בכך שהחוק יעלה את יוקר הדיור לציבור בישראל, ובעיקר לאוכלוסייה החלשה יותר, והכל בשם אובססיה של פקיד במשרד המשפטים. אנו בטוחים שנצליח לשכנע את שר המשפטים להוריד הצעה זו מסדר היום", ציינו.

על פי מחלקת המחקר של לשכת המתווכים, בעולם המערבי קיימת דרישה להגברת הרגולציה במדינות רבות. לטענתם, במדינות בהן הוסר הפיקוח דוגמת פולין, נגרמו השפעות שליליות רבות ובהן גם עלייה במספר ההונאות.

מנכ"ל ומייסד רשת התיווך רי/מקס, ברנרד רסקין, התייחס באחרונה למהלך בראיון ל-TheMarker וציין כי בניגוד לעמדת לשכת המתווכים, המותחים ביקורת על הרפורמה, הוא סבור כי מדובר במהלך נכון. "הרישיון מספק ערך לדימוי העצמי של המתווכים כי באמצעות הרישיון הם מרגישים יותר מכובדים, אבל בפועל מה התרומה שלו? המבחן, שמבצע כיום משרד המשפטים, אינו רלוונטי כלל לעבודת המתווך. המבחן הוא שערורייה. לפחות 50% מהמתווכים שאני מכיר — שיש להם כבר רישיון — לא היו עוברים את מבחן התיווך האחרון. המבחן בודק בעיקר ידע משפטי, בשעה שלמתווך אסור על פי חוק לתת ייעוץ משפטי ללקוח שלו. במבחן האחרון, למשל, היו שאלות על פסקי דין, שגם עורכי דין לא היו יודעים את התשובות עליהן".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ