משכירי הדירות שהעלימו הכנסות - מיליונרים ותושבי חוץ: כך נוהל מבצע הגבייה

נתונים שפירסמה רשות המסים מראים כי העוסקים בענף הנדל"ן מהווים כ-40% מכלל מעלימי המס שעמם מגיעה המדינה להסדר כופר ■ השיאנית בקרב תושבי המדינה - העלימה הכנסות של 2.9 מיליון שקל - ושילמה כופר של 290 אלף שקל

הדר חורש
הדר חורש
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
דירות להשכרה
צילום: אסף עברון

רשות המסים פירסמה היום (ד') את רשימת החלטות הכופר שהתקבלו בשנת 2017: ההחלטות התקבלו בעקבות התדיינויות עם נישומים שנחשדו בהעלמת הכנסות, ובהסכם עם הרשות הוחלט שהם ישלמו כופר כתחליף להעמדה לדין בגין העבירות.

ברשימת מעלימי המס בולט משקלם של העוסקים בענף הנדל"ן: עליות המחירים המסחררות בענף, ריבוי העוסקים בו ומבנה הענף פותחים כר נרחב לעבירות מס: 114 החלטות כופר מתוך 283 ההחלטות התקבלו לגבי העוסקים בענף הנדל"ן, חלק גדול מהם משכירי דירות - השכרת הדירות נחשבת לאחד התחומים הבולטים שבו פועלים מעלימי מס כמעט באין מפריע.

הסיבה לכך היא שבניגוד לתחומי עיסוק אחרים, לא חלה על מרבית משכירי הדירות חובת דיווח למס הכנסה, אם שכר הדירה שהם גובים נמוך מסף המס, שהוא 5,090 שקל. מי שגובה שכר דירה מעבר לסף המס, נדרש לשלם מס של 10% על הכנסתו (בניכוי הוצאות) או 30% מהרווח לאחר הוצאות.

49 מהסכמי הכופר נחתמו עם משכירי שכר דירה. ההסכמים נחתמו לאחר מבצע מיוחד שערכה רשות המסים בקרב משכירי הדירות. שיאן הכופר הוא תושב חוץ, אבי שלנגר, שנחשד בהעלמת הכנסות בהיקף 3.8 מיליון שקל. שלנגר שילם כופר בסך 570 אלף שקל.

סנדרה ומייקל קהן, גם הם תושבי חוץ, נחשדו בהעלמת הכנסות בסך 1.1 מיליון שקל ובסיוע לאדם אחר, ככל הנראה תושב מקומי, להתחמק מהכנסות בסך 3 מיליון שקל נוספים. הם שילמו כופר בסך 465 אלף שקל.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

השיאנית בקרב תושבי המדינה היא ססיל בר, פנסיונרית חביבה שנחשדה בהעלמת 2.9 מיליון שקל, שצברה במהלך השנים 2006-2014. היא שילמה כופר של 290 אלף שקל. בקביעת הכופר התחשבה רשות המסים בגילה ומצבה הבריאותי.

מרבית משכירי הדירות בישראל הם אנשים בעלי הכנסות ממקורות אחרים וההכנסה משכר הדירה נחשבת הכנסה צדדית, קטנה יחסית המשמשת למחיה או כקצבה לתקופת הפרישה. עם זאת נראה שהמופיעים ברשימת הסדרי הכופר לשנת 2017 הם משכירים בעלי הכנסות מהותיות: מכלל 49 מעלימי שכר הדירה נחשדו 13 בהעלמות של יותר ממיליון שקל.

ברשות המסים אומרים כי מרבית המעלימים שנתפסו טענו שפעלו בתום לב, ולא ידעו ששכר דירה חייב בדיווח ובמס. בחלק מהמקרים ניסו בעלי הדירות לפעול בדרכים מתוחכמות יותר, של רישום הדירה על שם בני משפחה. ברשות מדגישים שחובת התשלום אינה על מי שרשום כבעל הדירה אלא על מי שנהנה מפירות ההשכרה.

שר האוצר, משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: מוטי מילרוד

העלמת מסים מדמי השכרת דירה היא אחת מעבירות המס הנפוצות ביותר. עם כניסתו של משה כחלון לתפקיד האוצר, הונהגה מדיניות מיסוי אגרסיווית כלפי משכירי דירות, שגרמה לצמצום ההיצע, הגדלת הביקוש ועלייה חדה במחירי השכירות. כתוצאה מכך נכנסו אלפי דירות באזור המרכז לטווח מחירי השכירות המחייב את בעליהן בדיווח ותשלום מס הכנסה. עליית שכר הדירה הכניסה את בעלי הדירות לדילמה: להסתפק בשכר דירה נמוך שאינו מחייב דיווח - או לגבות את שכר הדירה הריאלי ולדווח כחוק. רבים בוחרים בדרך שלישית, חוקית פחות.

כל מי ששוכר דירה באזור המרכז מכיר את ההצעה שלפעמים קשה לסרב לה: "שלם לי 5,000 שקל לחודש ואת היתר במזומן". הכוונה היא כמובן להעלים משלטונות המס את שכר הדירה המלא, והתרגיל פוטר גם את המשכיר מדיווח כלשהו לשלטונות המס. בעוד שהכנסות אחרות חייבות בדיווח למס הכנסה גם אם הן פטורות ממס, מגישה המדינה למעלימי ההכנסות משכר דירה סיוע לא מבוטל, ופוטרת אותם מעצם הדיווח על ההכנסה. הפטור מדיווח מעוור את מערך האכיפה של רשות המסים ומונע ממנה לאמוד את היקף ההכנסות משכירות ולבצע פעולות אכיפה בענף המגלגל ללא ספק מיליארדי שקלים - חלק ניכר מהם ללא דיווח - וכולל מאות מיליוני שקלים של כסף שחור העובר מתחת לרדאר של רשות המסים.

ברשות המסים מודעים לפירצה הקוראת למעלימים וב-2017 נערך מבצע מקיף של כל יחידות האכיפה ברשות על מנת לאתר מעלימי מס. המטרה היתה ליצור הרתעה בקרב מעלימי המס ולא ברור באיזו מידה היא הושגה.

הבעיה העיקרית של רשות המסים היא באיתור המשכירים. אין בישראל סטטיסטיקה מוסמכת של מספר הדירות להשכרה. משרד האוצר מפרסם מדי חודש את היקף התוספת או הירידה במלאי הדירות שבידי משקיעים אך מסרב בתוקף למסור נתון על המלאי עצמו, הכולל כמה מאות אלפי דירות (האומדנים נעים בין חצי מיליון ל-600 אלף דירות, רובן באזור המרכז).

על פי סקר הלמ"ס האחרון, שכר הדירה הממוצע הוא 3,183 שקל לחודש. אפשר להעריך את היקף השוק ב-19 מיליארד שקל בשנה ופוטנציאל גבייה של מאות מיליוני שקלים, ששווה בהחלט מאמץ מרוכז, במיוחד נוכח המגמה במשרד האוצר להרחיב את הגבייה ולהוריד את סף המס בשיעור ניכר. ברשות המסים מתקשים להעריך את היקף העלמות. מההשקעה במבצע האכיפה אפשר להניח שהרשות מעריכה כי המאמץ כדאי: אם הפרסום יגרום למשכירים להיכנס לרשימת הדיווח, יהיה זה רווח נקי למדינה ללא הוצאות גבייה גבוהות.   

מחלקת החקירות של הרשות התגברה על המחסור במידע לגבי משקיעי הדירות באמצעים מודיעיניים וטכנולוגיים: המבצע התמקד במשקיעים המחזיקים בכמה דירות, וניתן לאתר אותם באמצעות רישומי הבעלות. מי שמחזיקים בדירה שנייה הנמצאת בפריפריה הוצאו מהרשימה, שכן הכנסות על דירה בפריפריה אינן מגיעות בדרך כלל לסף המס.

מעבר לרישומי הדירות בוצעו הבדיקות הרגילות, לגבי אנשים שרמת המחיה שלהם אינה תואמת את ההכנסה המוצהרת (החוקרים אוהבים להתחקות אחר אנשים הרוכשים מכוניות יוקרה). ברשות לא מסרו מה היקף התביעות שהוגשו בעקבות המבצע, ונראה שבמרבית המקרים נסגרו התביעות נגד מי שנחשדו בהעלמת הכנסות בהסדר תשלום החסר או בכופר. בין המשכירים שחתמו על הסכמי הכופר אין חברות גדולות הפועלות לרוב באופן מסודר, וגם לא משכירים קטנים, שההכנסה מהם קטנה ממילא. המס משולם רק על ההפרש בין סף המס, 5,090 שקל, לבין סכום שכר הדירה, ולעתים קרובות מדובר בתשלום קטן יחסית.  

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker