העברת קרקעות המדינה לערערה מתעכבת: המחלוקת עם קציר נמשכת

בימים אלה המקודמת תוכנית המבקשת להכשיר בנייה לא חוקית של כ-650 יחידות דיור בערערה, בנוסף לאישור בנייה לכ-3,400 דירות ■ בדיון שנערך במשרד הפנים דרשו ראש המועצה המקומית ערערה ונציגי היישוב קציר לא לאפשר את שינוי הגבולות בלי הסכמה הדדית

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
ערערה
ערערהצילום: אייל טואג
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

ועדת הגבולות הגיאוגרפית חיפה במשרד הפנים החליטה הבוקר (א') להשהות את ההחלטה על העברת קרקעות השייכות כיום למועצה האזורית מנשה להרחבת היישוב ערערה שבוואדי ערה. זאת, במסגרת המאבקים על קידום תוכנית של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) המקודמת ליישוב ערערה.

התוכנית המקודמת בימים אלה מבקשת להכשיר בנייה לא חוקית של כ-650 יחידות דיור, בנוסף לבנייה חדשה של כ-3,400 דירות, ומעוררת מחלוקות בין תושבי האזור. משמעות אישורה של התוכנית היא בנייה בסמוך ליישוב קציר, תוך הכשרת המבנים הבלתי-חוקיים שנבנו בקרבת קציר. בנוסף, הכביש המסומן בתוכנית, ברוחב של 20 מטר בקרבת היישוב קציר, צפוי לפגוע בחורש טבעי המפריד כיום בין היישובים, ולדחוק את החיץ ביניהם.

תושבי ועד קציר טוענים כי ההחלטה תפגע ביישוב הקהילתי ובמרקם החיים באזור, ולכן הופיעו היום בדיון לצד ראש מועצת מנשה וראש מועצת ערערה, בבקשה לא לאפשר את שינוי הגבולות בלי הסכמה הדדית של כל הצדדים. לאור המאבקים הגואים בימים אלה נגד התוכנית להרחבת ערערה, הסכימו הצדדים לבקש מהוועדה לא להמליץ על העברת הקרקעות עד שהצדדים המעורבים יגיעו להסכמות. גם אם היתה מתקבלת החלטה על המלצה להעברת הקרקעות, זו היתה נדרשת לאישור שר הפנים, אריה דרעי, שמנוע בימים אלה מלקבל את ההמלצות אלא במקרים חריגים, שכן מדובר בתקופת בחירות. מכאן שייתכן שההחלטה תושהה עד לרבעון האחרון של 2019, בגין חגי ישראל וחילופי הממשלות.

תושבי קציר מנסים בימים אלה לקדם מול הוותמ"ל ומול גורמי התכנון חלופות לתוכנית – שכבר הופקדה להתנגדויות הציבור. דוד הקסנר, חבר הוועד המקומי קציר, טוען כי זו אינה התנגדות עקרונית להתרחבות ערערה, אלא בתכנון לוקה בחסר ובפגיעה אפשרית בתושבי קציר.

"העברת הקרקעות לטובת היישוב ערערה וקידום תוכנית הוותמ"ל להכשרת בנייה בלתי-חוקית ותוספת בנייה, גורמת לפגיעה בלתי-מידתית לטובת שיקולים פוליטיים בתקופת בחירות, תוך התנערות מהסכמי והתחייבות עבר לתושבי קציר", טוען הקסנר. "מתעלמים מהיישוב שהוקם במאי 1982 כחלק מתוכנית המצפים של הגליל (תוכנית ייהוד הגליל) ותוכנית יישובי הכוכבים שהוקמו לאורך הקו הירוק, על ידי גרעין התיישבות של התאחדות האיכרים בסיוע הסוכנות היהודית. איננו מתנגדים להמשך פיתוחה של ערערה, אך לא על חשבון היישוב קציר", הוא מוסיף.

גורמים במועצת ערערה טוענים מנגד כי המועצה האזורית מנשה ונציגי ועד קציר היו שותפים להליכי התכנון בשנתיים האחרונות, וכי חלק ניכר מהטענות שלהם רק מנסות להערים קשיים על מימוש התכנית וקידום הבנייה בערערה מטעמים לא תכנוניים.

תושבי קציר, מנגד, העבירו לפני כמה שבועות תלונה למשנה ליועץ המשפטי לממשלה ארז קמיניץ, שבה הצביעו על בנייה בלתי-חוקית שהתקיימה בשנתיים האחרונות, בניגוד להסכמות בין תושבי ערערה למשרדי הממשלה, ומחו על כך ועל העדר האמון בין הצדדים. בנוסף בימים אלו מנסים נציגי ועד התושבים לפגוש את מתכננת הוותמ"ל, דקלה פרסיקו, ולהציג בפניה את השגותיהם לגבי התוכנית והשינויים הנדרשים בה, שאינם עומדים בקנה אחד עם הליכי תכנון קודמים בתכנית המתאר לאזור.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ