משפחה ערבית שביקשה לקנות דירה בירושלים וסורבה - תפוצה ב-20 אלף שקל - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משפחה ערבית שביקשה לקנות דירה בירושלים וסורבה - תפוצה ב-20 אלף שקל

בית המשפט קבע פה אחד פיצויים למשפחה מאעבלין שהתכוונה לרכוש דירה בשכונת פסגת זאב, אך התבשרה כי היזם אינו מוכר דירות לערבים ■ אף שההחלטה התקבלה פה אחד, התגלעו מחלוקות בין השופטים בנוגע למנגנון שלפיו צריך לקבוע את גובה הפיצוי

7תגובות
שכונת פסגת זאב
אוליבייה פיטוסי

האם חוק איסור אפליה חל גם על שוק הדיור? בשאלה זו דנו בשנים האחרונות בכמה ערכאות משפטיות, אך אתמול (ב') פסקו פה אחד שופטי בית המשפט העליון כי במקרים של קרקעות המדינה התשובה לכך חיובית, ואפליה בשיווק ומכירת דירות אסורה על פי חוק.

הפרשה אירעה לפני כשש שנים, אז ביקשה משפחת סלמאן לרכוש דירה בשכונת פסגת זאב בירושלים, אך סורבה בשל מוצאה. עלבונה של המשפחה ודרישתה לפיצוי בגין סירוב העסקה התגלגל בשנים האחרונות בין בתי המשפט, ומנגד טענה החברה היזמית - מי-טל הנדסה בע"מ - כי חוק איסור אפליה בישראל כלל אינו חל על שוק הדיור.

שלושת שופטי העליון, מני מזוז, ניל הנדל ואלכס שטיין קבעו כי מדובר בעבירה על החוק. בהכרעתם פסקו השופטים פיצוי של כ-20 אלף שקל לבני המשפחה.

בני הזוג ח'אלד ורימא סלמאן, במקור מכפר אעבלין שבצפון הארץ, התגוררו במשך שני עשורים בירושלים ובשנת 2013 ביקשו להעתיק את מגוריהם ולרכוש דירה חדשה, שתותאם לצרכיו המיוחדים של בנם הנכה. מפסק הדין עולה כי בני הזוג התעניינו ברכישת דירה בפרויקט "טל פלטינום" של חברת מי-טל הנדסה ושירותים בע"מ. אולם כאשר התקשרו לברר פרטים על הפרויקט במטרה לרכוש בו דירה, התבשרו על ידי נציגת השיווק כי החברה אינה מוכרת דירות לערבים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בני הזוג הגישו תביעת פיצויים נגד החברה לבית משפט השלום בירושלים, מכוח פקודת הנזיקין, בגין עוגמת נפש ותחושת קיפוח שנגרמו להם בעקבות הסירוב. בנוסף ציינו כי תביעתם מתבססת גם על הפרה של חוק איסור אפליה. החברה היזמית מצדה לא הכחישה שהפלתה את בני הזוג, אך טענה כי חוק איסור אפליה אינו חל על שיווק ומכירת דירות. בית משפט השלום בירושלים פסק לבסוף לטובת בני הזוג סלמאן וקבע עבורם פיצוי בסכום של כ-40 אלף שקל. אך חברת מי-טל הנדסה ערערה על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, שאף הוא אימץ בסופו של דבר את עמדת בני הזוג ודחה את הערעור. החברה לא ויתרה, וכאמור עירערה לעליון.

השופט מני מזוז
אוליבייה פיטוסי

לצד הסכמתם הנחרצת של השופטים על החלת האיסור על אפליה במכירת ושיווק דירות, בין השופטים התגלעה מחלוקת באשר למנגנון הפיצויים. ככלל, במסגרת האיסור החוקתי בישראל על אפליה - שחל על שיווק מוצרים, מתן שירותים וכניסה למקומות ציבוריים - מיסדה המדינה מנגנון פיצויים אפקטיבי ומהיר בעבור נפגעי אפליה. בשונה מהליך תביעת פיצויים אזרחי, מדובר במנגנון פשוט ויעיל בהרבה - בו יוכל הנפגע לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, ובעלויות משפטיות סמליות בלבד.

במקרה הנדון, השופט מזוז טען שבסיס ההפרה החוקתית במקרה המדובר הוא ללא ספק של חוק איסור אפליה - ומכאן שזכאי התובע למנגנון הפיצויים. מנגד, טען השופט שטיין כי חוק איסור אפליה בישראל אינו חל אוטומטית על דירה - שכן החוק חל כאמור על מוצרים - ודירה אינה מוצר. לצד זאת, טען שטיין כי בשל העובדה שמדובר בקרקע מדינה בה זכה היזם - הרי שמתוך כך הוא מחוייב שלא להפלות בעת מכירת דירות בפרויקט. מכאן, לטעמו של שטיין, מדובר בהפרה של חוק החוזים, ומכאן הבסיס לתביעת הפיצוי - שראוי כי ייתבע באופן אזרחי.

האגודה לזכויות האזרח הגישה את עמדתה בתיק במסגרת בקשה להצטרף כידידת בית המשפט. לדברי עו"ד גיל גן-מור מהאגודה, "בית המשפט סיים את המחלוקת בדבר עצם חובתן של חברות בנייה שמשווקות דירות, לאחר שזכו במכרז בנייה, לשווק אותן ללא אפליה, ומי שייפגע מאפליה של חברה כזו יוכל לתבוע אותה ולקבל פיצוי. זו עמדה עקרונית חשובה ביותר. לצד זאת יש להביע צער על כך שבית המשפט העליון בחר להותיר ללא הכרעה את השאלה אם חוק איסור אפליה במוצרים ושירותים הוא אפיק תביעה אפשרי מול חברות בנייה, המשווקות דירות באופן מפלה על קרקע ציבורית או פרטית".

לדבריו, חוק איסור אפליה מאוד מקל עם נפגעי אפליה, כפי שציין השופט מזוז, "אך קיימת מחלוקת פרשנית בערכאות הנמוכות סביב תחולת החוק על חברות בנייה, שבאה לידי ביטוי במחלוקת בין השופטים מזוז לשטרן. במקום להבהיר את המצב המשפטי, ולהכריע, בחר העליון להותיר את אי הוודאות על כנה, עד המקרה הבא".

"אפליה בשיווק דירות מייקרת את המוצר עבור הנפגע"

חשיבות ההכרעה בדבר החלת החוק על מכר דירות הודגשה בין שורותיו של פסק הדין - בעיקרה בהיבטיה הציבוריים הערכיים. "אין כל ספק ודומה שאין גם חולק כי מניעת אפליה במכר דירות על בסיס דת, גזע, לאום וכיוצא באלה, מצויה בגרעין הקשה של קידום השוויון ומניעת אפליה בחברה הישראלית ובכלל. אפליה בדיור היא מסוג מעשי האפליה הפוגעים בצורה הקשה ביותר בנפגעי האפליה. מעבר לפגיעה הרגשית הנובעת מהעלבון, ההשפלה והפגיעה בכבודו של אדם הכרוכים בכל אפליה, לאפליה ברכישת דירה עשויות להיות השלכות מרחיקות לכת גם מבחינה מעשית וכלכלית על חייהם של הסובלים ממנה. סביבת המגורים של אדם היא במובנים רבים ההקשר המשפיע והמעצב ביותר את חייו ואת ההזדמנויות שייכרו בדרכו".

בתוך כך, התייחס פסק הדין גם למשמעות אפליה בשוק הדיור על הפלג הציבורי המופלה לרעה - שעשוי להינזק באופן קולקטיבי - אף בעליית מחירי הדיור בקרבו. "אפליה בשיווק דירות מצמצת את היצע הדירות לציבור הנפגע באופן שגם מייקר עבורו את המוצר, שהוא ההוצאה הגדולה ביותר בחייו של אדם מן השורה, כאשר ייקור זה מוטל דווקא על האוכלוסיות היותר חלשות".

ברקע ההכרעה שניתנה עתה, עומדת חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר ניתנה לבקשת שופטי העליון בחודש פברואר אשתקד. מנדלבליט קבע כי אפליה על בסיס מוצא בשיווק ומכירת דירה אסורה - גם כאשר מדובר בחברת בנייה פרטית, כמו במקרה הנדון. ביתר שאת הוא הדגיש כי כאשר מדובר על קרקע מדינה - חלה על היזם החובה שלא להפלות. "כפי שהמדינה אינה רשאית להפלות בהקצאת מקרקעין, כך גם צד שלישי שזכה במקרקעי הציבור על מנת שיוכל לבנות ולשווק את הדירות לציבור הרחב, אינו רשאי להפלות במכירת הדירות שבנה", לשון מנדלבליט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#