המאבק על שדה דב מגיע לבית המשפט: היועמ"ש זומן לדיון דחוף - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המאבק על שדה דב מגיע לבית המשפט: היועמ"ש זומן לדיון דחוף

מנהלי הגוש הגדול דוחקים את שר התחבורה סמוטריץ' לבית המשפט: לדרישתם, זימן השופט את מנדלבליט לדיון דחוף מחרתיים באפשרות שהממשלה מפרה את ההסכם שעשתה עם בעלי הקרקעות הפרטיים

23תגובות
שדה דב בתל אביב
דודו בכר

בית משפט השלום בהרצליה זימן בשעה זו את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, או מי מטעמו לדיון דחוף בבית המשפט ביום שלישי הקרוב, בעניין סגירת שדה דב והאפשרות שהממשלה מסכלת ומפרה את ההסכם שעשתה עם בעלי הקרקעות בגוש הגדול.

לטענת בעלי הקרקעות, חקיקה שדוחה את סגירת השדה – כמו זו שמקדם שר התחבורה הנכנס בצלאל סמוטריץ' - מהווה הפרה חמורה של תנאי ההסכם שאומץ כהחלטת המדינה, ולפיכך היועץ המשפטי צריך להתייצב מחרתיים מול בית המשפט ולמסור את עמדתו בעניין ההפרה הצפויה.

השופט יעקב שקד כתב בהחלטה כי "הנוגעים בדבר ימתינו לדיון זה בבית המשפט ללא יצירת עובדות נוספות עד מועד הדיון". משמעות הדבר היא שבית המשפט מבקש מהיועץ המשפטי שיבטיח שלא תקודם כבר מחר חקיקה שסותרת את סגירת השדה ב-1 ביולי, לפני שיתקיים הדיון בבית המשפט.

נזכיר שהממשלה חתמה ב-2007 על הסכם עם בעלי הקרקעות הפרטיים בגוש הגדול, בשטח שדה התעופה שדה דב ובקרבתו, שלפיו היא מתחייבת לפנות את השדה. החלטות ההסכם אושררו על ידי בג"ץ ואומצו כהחלטה עם תוקף משפטי, ואף עוגנו בחקיקה מתאימה לפינוי שדה דב הצבאי והאזרחי עד ל-1 ביולי, שקודמה על ידי שר האוצר משה כחלון ב-2017. לפיכך, גם נקבע מנגנון המבטיח כי הכנסות המדינה משיווק הקרקע בשדה דב ישמשו כבר ב-2020 את מעבר בסיסי צה"ל לדרום.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

היוזמות האחרונות של השר סמוטריץ', לקבל מחר את תמיכת הממשלה ולקדם בכנסת חקיקה שתעצור את פינוי שדה דב, מהוות לפי בעלי הקרקעות הפרטיים הפרה של ההסכם שעליו חתמה המדינה. לפיכך פנו עורכי דין המייצגים את בעלי הקרקעות הפרטיות בגוש הגדול בשדה דב אל בית המשפט השלום בהרצליה המטפל בנושא.

המנהלים פנו בימים האחרונים ליועץ המשפטי וביקשו כבר את התערבותו, אולם זה לא נתן הצהרות רשמיות, גם לא בדיון בוועדת הכספים בכנסת - ובינתיים נמשך הליך החקיקה שמקדם סמוטריץ' עם ח"כ יואב קיש. השופט שקד כתב בהחלטה כי "החקיקה ממשיכה לכאורה בניגוד להסכמים שאושרו בהליך ובניגוד לפסקי דין שניתנו בעבר".

אביחי מנדלבליט
מגד גוזני

מנהלי הגוש הגדול יכלו לפנות לבג"ץ בבקשה לצו מניעה, ובכך לבלום את הליך החקיקה - אולם נראה כי בשלב זה יערבו את בג"ץ רק אם תקודם חקיקה בנושא והיועמ"ש או אנשי הפרקליטות לא יצליחו להגן על עמדתם בבית המשפט.

גורם המקורב לבעלי הקרקעות בגוש הסביר כי "היועץ המשפטי או הפרקליטות הצהירו במשך שנים שיכבדו את החלטות ההסכם, ואף ידעו לדרוש מבעלי הקרקעות בגוש הגדול סכום של כ-20 מיליון שקל כדי לממש את ההכשרה של נתב"ג לקליטת הפעילות של טיסות הפנים שיועברו משדה דב. עכשיו שתגיע המדינה ותסביר איך הממשלה מקדמת חקיקה שסותרת את כל ההבטחות שנתנה לבעלי הקרקע בעשור האחרון".

בתוך כך הסתיימה ישיבה של בכירי משרד האוצר ואנשי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) עם שר התחבורה בצלאל סמוטריץ'. אנשי אגף התקציבים הבהירו כי הפרת ההסכם תביא לאובדן מיידי של כ-4 מיליארד שקל להכנסות המדינה בגין ההפרה ותקבולים שהיתה אמורה לקבל מחלקה בגוש הגדול; לאובדן של כ-2 מיליארד שקל משיווקי הקרקע של תוכנית אשכול, שהיו אמורים לשמש את צה"ל למעבר הבסיסים דרומה; ויחשפו את המדינה לתביעות נזיקין בגין הפרות ודמי פיצוי על השימוש בקרקע בשווי של 1.5 מיליארד שקל או יותר.

רמ"י אמרו במהלך הדיון כי "אנו מתנגדים לדחיית הסגירה של שדה דב. אנו מעריכים פגיעה קשה בקופה הציבורית בסך 17 מיליארד שקל, ופגיעה חמורה בהליכי תכנון ארוכים".

נציגי משרד הביטחון לא נכחו בישיבה. לפי החקיקה שמקדם סמוטריץ' המשרד יהיה אחראי להפעלת השדה עד ינואר 2020.

"ממשלת ישראל נכנעה ללחץ אדיר"

עורכי הדין המייצגים את עיריית אילת, ממשרד מיתר, ליקוורניקף, גבע, לשם ושות', שלחו בשבוע שעבר מכתב לראש הממשלה וליועמ"ש. במכתב צויינה מניעת סגירתו של שדה התעופה בהרצליה באוגוסט 2018, יומיים לפני המועד המתוכנן על ידי המועצה הארצית.

עורכי הדין כתבו כי "שדה התעופה הרצליה פועל עד היום לשמחת מרבית המתנגדים דאז, שהכירו בטעות. ענף התעופה הכללית בישראל ניצל – 7 שנים ללא שדה לתעופה הכללית היו מביאות למות הענף כולו. כולם מבינים שפינוי שדה דב בעת הזאת הוא מיותר כי בעלי הקרקע לא הולכים לבנות בו בשנים הקרובות. כולם מודים שבתרבות ה-Nimby הקיימת בישראל לא ייבנה לו תחליף לעולם, ושוויתור על תשתית לאומית של שדה תעופה הוא חוסר אחריות".

עוד הם טוענים במכתב כי בניגוד לאיומי מנהלי הגוש הגדול, הם אינם זכאים לדמי שימוש. "מדהים ומצער היום לראות את נציגיה המשפטיים של המדינה ניצבים בראש הטוענים כי אי סגירת שדה דב עלולה להקנות לבעלי הקרקע עילת תביעה לתשלום דמי שימוש רטרואקטיבית, בניגוד מפורש ללשון ההסכם, ובניגוד מפורש לעמדתם בעבר בבית המשפט".

בעיריית אילת טוענים כי "ממשלת ישראל נכנעה ללחץ אדיר שהפעילו עליה מנהלי הגוש הגדול – פעולה שהיא בניגוד מפורש להתחייבותם בהסכם שלא להניע את המדינה לפנות את שדה דב. המדינה פעלה בשקידת יתר לקידום פינוי שדה דב, מבלי לדאוג במקביל להקמת חלופה ותוך התעלמות מוחלטת מצורכי אילת".

בעוד אגף התקציבים מעריך כי למדינה ייגרם נזק של 12 מיליארד שקל, בעיריית אילת טוענים כי חישוב זה אינו סביר. בעירייה סבורים כי האומדן מתעלם מפרמטרים רבים של חיסכון ותועלת למשק כתוצאה מאי פינוי שדה דב - "כמו למשל הפחתת העול על נתב"ג, הקלת תנאי החיים של תושבי אילת, עלות הנזק הבלתי הפיך שייגרם לתושבי אילת, לתיירות לאילת ולמערכת הבריאות של העיר אילת, שתיחסך. התרחיש מתעלם מכל אלו. על פי ההצעה שאנו מבקשים לבחון – תכנון הקרקע יימשך. מדינת ישראל היא הבעלים של כ-50% מן הבעלות בקרקע המתוכננת בתוכנית תא/4444 ואין מניעה להמשיך ולתכנן את התוכנית".

בשיחות סגורות ושלא לציטוט, מביעים גורמים מקצועיים במדינה - לרבות במשרד התחבורה, רשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית ועוד - התנגדות לפינוי שדה דב במועד המתוכנן. עם זאת, הם חוששים להתבטא בעניין, ומציינים כי הם "ממלאים פקודות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#