צעד נוסף במהפך התכנוני: אושרה תוכנית המתאר הכלל ארצית תמ"א 1 - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

צעד נוסף במהפך התכנוני: אושרה תוכנית המתאר הכלל ארצית תמ"א 1

התוכנית החדשה אושרה היום בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה ■ במסגרת התוכנית יאוחדו מאות תוכניות קיימות לתוכנית כלל ארצית, שתטפל בכל התחומים - מביוב ועד אנרגיה ותחבורה ■ המהלך מוסיף כחצי מיליון דונם של שמורות טבע, גנים ויערות

תגובות
נמל קיסריה
מאיה בן ניסן

תוכנית המתאר הארצית האחודה - תמ"א 1 אושרה היום (שלישי) בישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. התוכנית היא אחד ממהלכי הדגל הדרמטיים ביותר שביצע מינהל התכנון בשנים האחרונות, והיא מיועדת להקל על מלאכת התכנון בישראל בעתיד.

האישור הצפוי של התוכנית פורסם בראשונה ב-TheMarker. משמעות המהלך התכנוני, שעליו שוקדים בשבע השנים האחרונות, הוא איחוד ראשון מסוגו של יותר מ–300 תוכניות מתאר שונות שקיימות כיום, ונוגעות לכל תחומי החיים בישראל: החל מחופים ויערות, ועד אנרגיה, כרייה וחציבה.

התוכנית עדיין דורשת אישור ממשלה - וכרגע לא ברור מתי תאושר סופית, לאור המצב הפוליטי שנוצר. האישור היום במועצה הארצית הגיע לאחר שתמ"א 1 כבר אושרה בוועדת המשנה של המועצה הארצית (ולנת"ע) וכן בוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף).

כיום קיימות סתירות בין תוכניות שונות

המשמעות המיידית של המהלך היא שינוי המצב הקיים, של ריבוי תוכניות מתאר שונות, שעוסקות כל אחת בתחומה ופעמים רבות אינן "דוברות את אותה שפה". אי־האחידות נוגעת, למשל, בסוגיות טכניות כמו קנה מידה, וכן בסוגיות מהותיות יותר - באופן שמביא פעמים רבות לסתירה בין התוכניות. המצב פוגע בהליכי התכנון בישראל ואף מייצר עומס על המועצה הארצית, שנדרשת לטפל בסתירות ותיקונים בתדירות גבוהה.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

מי שהחלה בקידום תמ"א 1 היתה ראש מינהל התכנון הקודמת, בינת שוורץ, שדחפה את המהלך באופן אינטנסיבי בעקבות החלטת ממשלה ב–2012, אך לא הסיפקה להשלים אותו לפני שסיימה את כהונתה ב–2016. בשנים האחרונות קידמה את המהלך מנכ"לית מינהל התכנון הנוכחית, דלית זילבר.

דלית זילבר, מנכ"לית מינהל
התכנון
ניב קנטור

בהחלטת ממשלה בנושא שהתקבלה במארס 2012 נכתב, בין השאר, כי "יש להביא לאישור המועצה הארצית הוראה להכנת תוכנית מתאר ארצית אחת, שתפשט ותאחד תוכניות מתאר ארציות (למעט תמ"א 35) ותשמש כלי עיקרי, פשוט ובהיר להקצאת שטחים לטובת שימושים ציבוריים: דרכים ומסילות, מתקנים, קווי תשתיות ארציים.

"לאור ריבוי תוכניות המתאר הארציות ומידת הפירוט בהן, שכבת התכנון הארצי נעדרת בהירות ושקיפות, כוללת סתירות פנימיות, קשה להתמצאות, משמשת כר נרחב לדיונים משפטיים וגורמת לקושי באישור תוכניות מפורטות למגורים ולתשתיות".

תפישה תכנונית ארצית כוללת

מטרה מרכזית של התוכנית היא ליצור, בראשונה, תוכנית מתאר אחת שתחול על כלל שטח ישראל, ותגלם תפישה תכנונית ארצית כוללת. מחומרי הרקע שהוגשו למועצה הארצית לקראת הדיון עולה שמבנה התוכנית הוא מודולרי בעיקרו - כך שניתן יהיה בעתיד לצרף לה תוכניות מתאר נוספות, ככל שיאושרו.

התוכנית כוללת שתי חטיבות: תשתיות ושטחים פתוחים. בחטיבת התשתיות נכללים פרקים שנוגעים לתכנון התחבורה, מערכות המים, תחנות הכוח, המתקנים הפוטו־וולטאיים, הגז הטבעי, הגפ"ם (גז לבישול), הפסולת, הכרייה והחציבה. בחטיבת השטחים הפתוחים נכללים פרקים שנוגעים לנחלים ולחופים.

דו"ח מבקר המדינה בנושא תכנון שפורסם ב–2015 מצא ליקויים משמעותיים בעבודת כל דרגי התכנון - ממשרד הפנים ועד הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ברשויות המקומיות השונות. בין השאר, הדו"ח מצא שתוכנית המתאר הארצית של ישראל, תמ"א 35, אינה מתפקדת כראוי. בהקשר זה נמצא, בין השאר, כי ב–47 אלף תוכניות בניין עיר (תבעו"ת) שאושרו ב–2012, ניתן היה לממש רק כ–40% מיחידות הדיור שאושרו - בשל הוראות סותרות בתוכניות השונות, שיצרו בפועל חסמים שעיכבו בנייה. החסמים נבעו, בין היתר, מהיעדר סנכרון בין תוכניות הדיור לבין מתקנים לטיהור מי שופכין, הרחבת כבישים והקמת מחלפים וגשרים.

בשורה סביבתית

מעבר ליצירת שפה אחידה שעשויה להקל ולפשט את תהליכי התכנון, התוכנית כוללת גם כמה בשורות סביבתיות. ראשית, היא כוללת תוספת של כחצי מיליון דונם של שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות טבעיים ויערות נטועים.

שנית, חופי הים קיבלו מעמד מיוחד בתוכנית, שקובעת כי חוף הים הוא "נחלת הכלל" וכי מדובר על מרחב ציבורי רציף ונגיש להנאת כלל הציבור בישראל. בפרק החופים בתמ"א 1 הודגש איסור הבנייה בתחום של 100 מטר מקו המים - למעט פיתוח של שירותי חוף לטובת כלל הציבור במקומות מוגדרים בלבד. מהנתונים שהוגשו למועצה הארצית עולה כי במסגרת גיבוש פרק זה זכו אזרחי ישראל בכ–12.6 אלף דונם של שטחים בעורף החופים שיוגדרו שטחי חוף מוגנים.

אסף זנזורי, רכז מדיניות תכנון בחברה להגנת הטבע
החברה להגנת הטבע

בחברה להגנת הטבע הביעו תמיכה בתוכנית. "התמ"א החדשה מאזנת בין צורכי הפיתוח, לצורך בשמירת השטחים הפתוחים. במסגרת התמ"א, מאות אלפי דונמים נוספים קיבלו הגנה, באמצעות שמורות טבע, גנים לאומיים, יערות ומכלולי חוף. זוהי בשורה חיובית ומשמחת, הן לתושבי ישראל, שייהנו משטחי פנאי ונופש והן לטבע הישראלי והחברה להגנת הטבע מברכת על כך".

ואולם, על אף ההישגים הסביבתיים נשמעו בקרב חלק מהארגונים הסביבתיים גם דברי ביקורת. עו"ד אלי בן ארי, היועץ המשפטי של עמותת אדם, טבע ודין, ציין כי "בדיון שהתקיים ביום רביעי בוולחו"ף בנוגע לתוכנית, עלה חשש מהותי לגבי מספר חופים המוחזקים כיום בידי משרד הביטחון ושלציבור אין גישה אליהם. לפי הוראות תמ"א 13, התקפה כיום, במידה שהצבא יפנה את השטחים האלה הם אמורים להישאר פתוחים - אך עתידם אינו מובטח על פי תמ"א 1.

הכוונה לארבע רצועות חוף: בעתלית, בעורף חוף פלמחים, בזיקים ובסמוך למפעל רפאל בצפון מפרץ חיפה. על פי ההצעה שעלתה בוולחו"ף ניתן יהיה בעתיד, לאחר עזיבת מערכת הביטחון, לאשר בשטחים אלה תוכנית חדשה שתעמוד בתנאי המעורפל של 'בזיקה לים'. להערכתנו, ביטול ההגנה הקיימת על השטח והחלפתה בתנאים מעורפלים אלה, משמעה פגיעה מרחיקת לכת ונטולת הצדקה בחופים, לטובת אינטרסים נדל"ניים של מערכת הביטחון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#