מסתמן: קבלנים יידעו מראש אם יידרשו לשלם היטל השבחה על התחדשות עירונית

מהלך שמקדמת המדינה יבטיח ליזמי התחדשות עירונית כי ההכרעה על היטלי ההשבחה בפרויקטים תינתן כבר בתחילת ההליך התכנוני ולא בסופו ■ היזמים התרעמו על כך שהמדינה אינה משחררת קרקעות לבנייה בשוק החופשי - וקראו להורדת המיסוי

עדי כהן
עדי כהן
מפגש דיירים במסגרת פרויקט התחדשות עירונית
מפגש דיירים במסגרת פרויקט התחדשות עירוניתצילום: מוטי מילרוד
עדי כהן
עדי כהן

מהלך שמקדמת המדינה בימים אלה, ונחשף הבוקר (ה') בכנס התאחדות בוני הארץ באילת, צפוי להבטיח ליזמים כי ההכרעה בגין היטלי ההשבחה במיזמי התחדשות עירונית תינתן כבר בתחילת ההליך התכנוני – ולא בשלבים המאוחרים שלו, כפי שמתרחש היום.

את המהלך המתגבש חשפה עו"ד כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, שהציגה אותו כמענה הכרחי לבעיה המהותית של חוסר ודאות תכנוני שממנה סובל כיום ענף התכנון והבנייה. "במשרד המשפטים בוחנים בימים אלה לעגן בחקיקה מהלך שיביא לוודאות תכנונית שקבלנים כל כך משוועים לה – שיהיה ברור מוקדם ככל הניתן האם פרויקט התחדשות עירונית יחויב בהיטל השבחה או לא", אמרה יוליס.

לצד המהלך להגברת הוודאות סביב היטלי ההשבחה, מקודמים בימים אלה מהלכים משפטיים נוספים. בין היתר ציינה יוליס גיבוש מהלכים להפחתת הרוב הנדרש ליישומם של מיזמי התחדשות עירונית, ולהסדרה של מסמכי המדיניות שברשות ראשי הרשויות - הניחנים בשינויים תכופים. "אני מאמינה שכל מה שקורה היום בין יזמים לרשויות מקומיות יגיע לבית משפט", אמרה יוליס, והדגישה כי "שינוי מדיניות הוא דבר שפוגע בוודאות, ועל כן אנו דנים בהגבלה מסוימת של השינויים שיתאפשרו באותם מסמכי מדיניות".

נושא ההתחדשות העירונית ככלל, לצד סוגיות חוסר הוודאות בענף התכנון והבנייה והמתחים הקיימים בין היעדים הנדרשים לעמדת ראשי הרשויות, הכתיבו את השיח הסוער שליווה את שורת הפאנלים המקצועיים שהתקיימו בכנס הבוקר. "המדינה צריכה לעזור לראשי הרשויות לחדש את הערים שלהם - גם בפינוי בינוי וגם בתמ"א 38 - ולסייע להם להתגבר על האתגרים שהתחדשות עירונית מציבה", אמר זאב בילסקי, יו"ר מטה הדיור ממשרד האוצר, בפאנל שדן במשבר הדיור במדינת ישראל. "ראשי הערים, שהם נבחרי הציבור היחידים שפוגשים את האנשים שמצביעים להם מדי יום, נמצאים היום בין הפטיש לסדן. התושבים מתנגדים לתוספת של תושבים בעירם, שכן המשמעות של זה היא פגיעה באיכות חייהם. לאור הפיגור הקיים בתשתיות, ייקח להם יותר זמן לקחת את הילד לגן מדי בוקר", אמר בילסקי.

פאנל בכנס של התאחדות בוני הארץ באילת
פאנל בכנס של התאחדות בוני הארץ באילת. מימין: נמרוד בוסו, חיים אביטן, הרב אוריאל בוסו, עו"ד כרמית יוליס, יהודה כתבצילום: פוטו מרסלו

ראש עיריית קרית גת, אבירם דהרי, שהיה הראשון לחתום על הסכם גג לעירו, הצטרף לדבריו של בילסקי: "היום כל ראש עיר שבונה דירות - הולך הביתה. נדיר לראות ראש עיר שמרחיב את הבנייה בעיר ונשאר בתפקידו. עם כל זאת, כמי שהיה הראשון לחתום על הסכם גג, אני יכול להגיד שאני גם הראשון שחתם על הסכם גג שני – למרות שיש לי הרבה מאוד טענות על ההסכמים האלה. זה תפקידנו".

מי שביטל את הטענה שהתנוססה בכותרתו של פאנל "ישראל מתייבשת" - שהתייחס למשבר הדיור - הוא בני דרייפוס, מ"מ מנכ״ל משרד השיכון. "לא צריך להוזיל את המילה משבר. זה שיש בעיות ושיש דברים שצריך לטפל בהם ולהשתפר בהם – זה נכון, אבל לא נכון להגדיר כל סיטואציה מאתגרת כמשבר", אמר דרייפוס. "ישראל ממש לא מתייבשת. מחירי הדיור בשנתיים האחרונות יציבים, ואני מאחל לנו שרק נשמור על היציבות הזאת, שהיא טובה למדינה, למשק ולקבלנים. לצד כך, אנחנו רואים בשנים האלה בנייה ענפה באזורים נרחבים בארץ", הוסיף.

"קרוב ל-50% ממחיר דירה בישראל מורכב ממיסוי"

דבריו של דרייפוס - כמו גם אלו של יאיר פינס, משנה למנכ"ל רשויות מקרקעי ישראל שדיבר אחריו - עוררו קולות נסערים בין שורות הקבלנים ובעלי המקצוע שישבו בקהל. הנוכחים התרעמו על כך שהמדינה איננה משחררת קרקעות לבנייה בשוק החופשי, וכי גם המכרזים שהיא שבה ומוציאה – אינם ישימים עבורם. "אין גישה לקרקעות, אין תשתיות שיאפשרו את הרחבת המגורים ונדרש משך זמן ממושך להוציא היתרים - ועם כל זאת, המדינה גובה מאיתנו כל רבעון חצי מיליון שקלים ריבית על הקרקע", הצטרף אלי אביסרור, יו"ר התאחדות הקבלנים בנגב שישב בפאנל, לטענות חבריו בקהל.

אביסרור הוסיף להתייחס להסכמי הגג, מהלך שמקדמת המדינה כדי לתת פיתרון תקציבי שיאפשר את פיתוח הבנייה בערים, כאל לא פחות מפגיעה בפריפריה. "הסכמי הגג גרמו נזקים אדירים לערים פריפריאליות. אם ניקח את דימונה או באר שבע למשל, קבלנים בונים שם בניינים ואין להם ביקוש. ראשי הערים והיזמים נשארים כבולים. אנחנו רואים מכרזים שמתפרסמים שוב ושוב, ללא תיקונים ובלי שיהיה זמן לראשי הרשויות וליזמים לחוש את הביקושים – והם ממשיכים להיכשל", כך לדברי אביסרור.

כנס התאחדות בוני הארץ באילת
כנס התאחדות בוני הארץ באילת. מימין: דרור מרמור, זאב בילסקי, בני דרייפוס, לירן עובדיה, יאיר פינס, אלי אביסרור, אבירם דהריצילום: פוטו מרסלו

לבנייה הנרחבת באזורי הפריפריה התייחס גם לירן עובדיה, מנהל סקטור נדל"ן בבנק ירושלים. "יש הצפה של דירות בפריפריה שאנחנו מסרבים להיכנס אליהן כי אנחנו צופים שם סיכון גדול. מה שמעניין את הממשלה היום זה מה קורה עם המחיר מחר בבוקר. ככה לא מנהלים מדיניות לטווח ארוך", אמר עובדיה.

בתגובה לרוחות שסערו בחדר, הדגיש פינס כי "התפקיד של המדינה הוא לאו דווקא לספק לקבלנים דירות בשוק החופשי - אלא לספק דירות לזוגות הצעירים", בהתייחסו לקרקעות ששיווקה המדינה במסגרת מחיר למשתכן. לדבריו של פינס ולטענות היושבים בפאנל, הוסיף דרייפוס כי "לא ניתן להמציא קרקע מדינה במקום שאין קרקע מדינה. הממשלה מתגייסת להביא פתרונות תעסוקה, תחבורה, חינוך ותרבות במקומות בהם כן יש לנו - ואלה הולכים להיות בליבת הסכמי הגג העתידיים עליהם יחתמו ראשי רשויות".

סוגיה זו שבה לעלות גם בפאנל שהתקיים מאוחר יותר, ובו נדון נושא ההתחדשות העירונית. יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז, אמר בפאנל כי "כדי להביא ליציבות ואף להפחתה אמיתית במחירי הדיור, המדינה צריכה לשחרר מאסה של קרקעות לשוק החופשי ולדאוג להורדת המיסוי. כיום קרוב ל-50% ממחיר דירה בישראל מורכב ממיסוי, וזה עוד לפני חישוב של רכיב הקרקע - מס שבח, מס רכישה, מע"מ, היטלי פיתוח, אגרות, מסי קנייה, מס מעסיקים ועוד. הממשלה בקדנציה הקודמת עשתה ניסיונות רבים לחלץ את שוק הדיור מהמצב שהוא נמצא בו, אבל פעלה בכיוונים לא נכונים. הביקוש לדירות קיים והוא יגדל. יחד עם זאת, ההיצע הולך ומצטמצם כיוון שהממשלה לא שיווקה קרקעות ותחום ההתחדשות העירונית תקוע".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ