דו"ח המבקר |

דירות הרפאים יכלו לפתור את הבעיה בשוק השכירות, למה זה לא קרה?

הוראת שעה מ-2014 שאיפשרה לגבות ארנונה כפולה על דירות רפאים היתה אמורה להחזיר אלפי דירות לשוק השכירות ולהגדיל את היצע הדיור ■ אולם רק חיפה, תל אביב וירושלים יישמו את ההצעה ■ משרדי הממשלה לא טרחו לבדוק את המספרים עד היום

גילי מלניצקי
גילי מלניצקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פרויקט כפר דוד בירושלים
פרויקט כפר דוד בירושליםצילום: אמיל סלמן
גילי מלניצקי
גילי מלניצקי

למרות הכוונה לעודד איכלוס דירות ריקות, רק חלק קטן מהרשויות עשו כן ומשרדי האוצר והפנים לא מילאו את תפקידם - זו תמצית הדו"ח של מבקר המדינה, הנוגע לעשרות אלפי הדירות הריקות באזורי הביקוש. הרשויות המקומיות, שהוראת שעה איפשרה להן לגבות כפל ארנונה על נכסים ריקים לא מיהרו לעשות זאת, ואילו משרדי האוצר והפנים לא בדקו כיצד והאם יושמה הוראת השעה. 

ב-2014 פורסמה הוראת שעה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג שעסקה ביוקר המחייה בישראל ובמחסור בהיצע הדיור הממריץ את עליות המחירים. היא איפשרה לרשויות המקומיות באישור שרי הפנים והאוצר, להטיל ארנונה מוגדלת על מבני מגורים שאינם בשימוש ב-2015 ו-2016. המטרה היתה לעודד אכלוס של דירות הרפאים, ולהרחיב את היצע הדיור. לפי טרכטנברג, כ-46 אלף דירות לא היו בשימוש, וניתוח ראשוני שעשה משרד האוצר על בסיס נתוני הלמ"ס ומידע מחברת החשמל העלה כי מדובר ב-33.5 אלף דירות ריקות.

בדיקת מבקר המדינה העלתה כי מבין יותר מ-200 רשויות מקומיות בישראל, רק בערים תל אביב, ירושלים וחיפה החילו את הוראת השעה. תל אביב גבתה כפל ארנונה בשנים 2015 ו-2016, ואילו עיריות ירושלים וחיפה רק ב-2016, מאחר שמשרדי הפנים והאוצר לא השלימו את הטיפול בבקשותיהן במועד שנקבע בחוק, אף שהעיריות פנו במועד הנדרש. מספר הדירות שהמחזיקים בהן חויבו בכפל ארנונה בשנת 2016 הסתכם ב-2,366; 364 בתל אביב, 827 בירושלים ו-1,175 בחיפה.

בדו"ח המבקר נמצא כי עיריית ירושלים אף פנתה בתחילת 2014 כדי להפעיל את התקנה ב-2015, לפיה תוכל העירייה לגבות 223.6 שקל למ"ר בכל דירה ריקה, במקום 105-37 שקל למ"ר למבנה מגורים שנמצא בשימוש. הקריטרון לגבייה מוגברת היה איתור דירה שישנן עדויות סבירות שלא התגורר בה איש דרך קבע בתשעה מ-12 החודשים שקדמו לאותה השנה. בדיקת המבקר העלתה כי חילופי שרים במשרדי הממשלה גרמו לכך שלא יחתמו על חידוש הצו, אף שהמבקר הבהיר כי אין בכך הצדקה.

בתי מגורים באזור התחנה המרכזית החדשה בתל אביבצילום: תומר אפלבאום

היעדר הטיפול גרם לאובדן של יותר מ-12 מיליון שקל בשנה מהכנסותיה של העירייה, וכן לאובדן פוטנציאלי של יותר מ-800 דירות שיכלו להיכנס לשוק השכירות בעיר. בפועל נשלחו ב-2016 כ-1,990 הודעות חיוב, בגינן נגבו בפועל רק 4.6 מיליון שקל. בחיפה עמדו ההכנסות רק על כ-9 מיליון שקל בגין מבנים שאותרו שאינם בשימוש.

נתניה, בת ים ואשדוד: אין אצלנו דירות ריקות

יתר הרשויות המקומיות הגדולות כלל לא אימצו את הוראת השעה (פרט ליבנה, שאימצה אך לא החילה אותה מעולם), מאחר שהעריכו כי מספר "דירות הרפאים" שבתחומן אינו גדול, וכי יידרשו משאבים ניכרים כדי לאתרן ולקבוע את פרקי הזמן שהן לא היו בשימוש. בנתניה טענה העירייה כי מנגנון איתור דירות ריקות דורש משאבים כספיים רבים, יצירת עומס על העבודה השוטפת וטיפול בהשגות ועררים – ואין הדבר משתווה לתמורה הצפויה.

בהרצליה, באשדוד ובבת ים טענו כי חל קושי באיתור דירות אלה וכי בדיקות מקדמיות העלו שמדובר במספר זניח של דירות שלא יניבו תוצאה משמעותית מבחינת הכנסות לרשות או ניתוב הדירות לשוק החופשי. ברשויות טענו כי היה קשה לאבחן מהי דירה ריקה וכי נוצרו מצבים שונים שבהם הדרישה נפלה על דירה שנותרה ריקה כמה חודשים אחרי אובדן של קרוב משפחה ולפני שהוסדרו ענייני הירושה או דירות שנדרשו לשיפוץ, וכו'.

בתים בשכונת הר חומה בירושליםצילום: אוליבייה פיטוסי

עם זאת, את הערכותיהן בדבר מיעוט הדירות לא ביססו הרשויות המקומיות הגדולות על נתונים פרטניים, וגם משרדי האוצר והפנים – שהיה מצופה שיבחנו את היקפי התופעה ויילמדו עליה מתוך יישום הצו, לא בדקו כיצד והאם יושמה הוראת השעה, מה היו החסמים והיקפי הגבייה וכיצד השפיעה החלתה, כפי שהצהירו שיעשו. יתרה מזו, משרדי האוצר והפנים לא בדקו את השפעתה של החלת הוראת השעה על שוק הדיור, אם אכן היתה לה השפעה.

למרות זאת, באוגוסט 2016 - לקראת מועד פקיעת תוקפה של הוראת השעה - החליטה הממשלה להטיל על שר האוצר ושר הפנים לתקן שוב את תקנות הארנונה, כך שהוראת שעה חדשה שתהיה תקפה לחמש שנים נוספות – אף שלא נמדדה כלל מידת האפקטיביות שלה. נכון לדצמבר 2018 ועד היום, טרם הותקנה הוראת שעה חדשה בעניין קביעת ארנונה בשיעור מוגדל על מבנה מגורים שאינו בשימוש – וטרם נעשתה בדיקה משמעותית מצד משרדי הממשלה אם לגבי מספר הדירות שאינן בשימוש וכמות הכסף שאפשר לגבות בגינן. המבקר קבע שהיה ראוי אם משרדי הממשלה היו מייחסים ברצינות לעבודתם.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker