אדריכלים עתרו לבג"ץ נגד תקנות של כחלון: "מעכבות בנייה חדשה" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אדריכלים עתרו לבג"ץ נגד תקנות של כחלון: "מעכבות בנייה חדשה"

בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה נגד שר האוצר, בנוגע לשורה של תקנות תכנון ובנייה שעליהן חתם ■ העותרים, קבוצה בת 28 אדריכלים, טוענים שחלק מהתקנות שנועדו לשפר ולהאיץ את הליכי התכנון והבנייה - גורמות בפועל לעיכובים ניכרים

6תגובות
בית המשפט העליון
אוליבייה פיטוסי

בית המשפט העליון הורה למדינה להשיב לעתירה נגד שר האוצר משה כחלון, בעניין שורה של תקנות תכנון ובנייה שעליהן חתם. העותרים הם קבוצה בת 28 אדריכלים, הטוענים שחלק מהתקנות שנועדו לשפר ולהאיץ את הליכי התכנון והבנייה גורמות לעיכובים ניכרים. בין היתר, טוענים האדריכלים, תוקנו תקנות ללא סמכות ובסתירה לחוק התכנון והבנייה - והן לוקות בחוסר סבירות.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שלי נחום, נאמר שהתקנות נועדו בין היתר לקצר את משך הזמן להוצאת היתר בנייה, אולם בפועל הם גרמו להארכת ההמתנה להיתרים ולהתמשכות ההליכים הנדרשים לבנייה חדשה.

העותרים דורשים לבטל את תקנה 42 ה' לחוק התכנון והבנייה, הקובעת שאם הוועדה המקומית לתכנון לא הספיקה להשיב על בקשה בתוך 45 יום, דין הבקשה להידחות ויש להגיש אותה מחדש. תקנה זו, נאמר בעתירה, סותרת את החוק, נקבעה על ידי השר בחוסר סמכות ובסתירה לתכלית החוק שנועדה להקל על הליכי התכנון. על שר האוצר, טוענים האדריכלים, לשנות את התקנה באופן שיקבע שאם מגיש הבקשה לא קיבל את תגובת ועדת התכנון בתוך המועד שנקבע, תאושר הבקשה, כמקובל ב"מסלול ירוק" לאישורים ממשלתיים.

תקנה נוספת שאותה מתבקש כחלון להסביר לבית המשפט נוגעת להליכי קבלת המידע, שעל פיו אמורים המתכננים להגיש את התוכניות ולהתאים אותן לדרישות הרשויות. התקנה אינה מחייבת את הרשויות לאשר את התוכנית גם אם נערכה על פי כל המידע הנדרש שהיה ידוע למתכננים בעת עריכתה. המשמעות היא שתוכניות רבות נפסלות מפני שלאחר הכנסתן או במהלך הכנתן החליטו רשויות שונות לשנות את דרישותיהן או להוסיף דרישות חדשות מבלי ליידע את המתכננים. כתוצאה מכך נאלצים היזמים והמתכננים לחזור להגיש תוכניות מבלי שיוכלו לדעת אם תוכניתם תעמוד בדרישות הצצות חדשות לבקרים. האדריכלים דורשים שהבית המשפט העליון יורה לשר לקבוע שהמתכננים יחוייבו לעמוד אך ורק בדרישות הידועות בעת שנמסר להם "תיק המידע" הכולל את כל הדרישות בהן אמור הפרויקט לעמוד.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

טענה נוספת של המתכננים נוגעת לסדרי מתן האישורים: בפרויקטים רבים מוגשת בקשה להקלות הכוללת לרוב שינויים במבנה. הדיון בהקלות מתקיים בנפרד מהדיון בהיתר הבנייה הכללי. לעתים קרובות מתקבל היתר הבנייה, ולאחר מכן מתקבל האישור להקלות. האישור על ההקלות מחייב את המתכננים להגיש מחדש את הבקשה להיתר, הכוללת הפעם את ההקלות. כתוצאה מכך, טוענים המתכננים, מתבזבז זמן יקר ולכן יש לחייב את הוועדות לסיים את האישור בהקלות לפני הבדיקה אם הבקשה עומדת בכל התקנות על פי סעיף 33 לחוק התכנון והבנייה.

העותרים דורשים עוד שבית המשפט יורה של הבקשות להיתרים יהיה חתום אדריכל, ולא להסתפק בדרישה הקיימת לחתימתו של מהנדס או הנדסאי. "היעדר מינוי אדריכל כחלק מהליך בקשת ההיתר יוצר נורמות תכנון בלתי מקצועיות, ומאפשר תכנון מבנים החורגים מהוראות החוק..." נאמר בעתירה.

בית המשפט העליון הורה למדינה למסור את תגובתה בתוך חודשיים, עד ל-9 ביוני.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#