"ראשי ערים בישראל מעכבים בנייה - כי הם מפחדים מהתושבים שלהם" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ראשי ערים בישראל מעכבים בנייה - כי הם מפחדים מהתושבים שלהם"

רון מוסקוביץ', שמונה לתפקיד יו"ר הוועדה המרחבית זמורה במינוי פוליטי של כחלון, מספר בראיון ראשון על התמודדות ראשי ערים עם מחאות על תוכניות הבנייה ■ לדבריו, "אם נגדיר שקודם כל צריך למצוא פתרונות תחבורה ותעסוקה, לא נבנה אף יחידת דיור עד 2035"

10תגובות
רון מוסקוביץ'

רון מוסקוביץ', ממייסדי מפלגת כולנו ויועצו לשעבר של ח"כ אלי אלאלוף, משמש בשנים האחרונות יו"ר הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה זמורה, המאגדת את היישובים קרית עקרון, מזכרת בתיה ובני עי"ש. בראיון ראשון מאז כניסתו לתפקיד, הוא דוחה את הביקורת על מחיר למשתכן שמופנית כלפי שר האוצר משה כחלון, וטוען כי החסם המרכזי לפתרון משבר הדיור טמון דווקא בראשי הערים, ובעובדה שאת השיח המקצועי החליפו הלייקים בפייסבוק.

כאחד ממייסדי כולנו, נכנס מוסקוביץ' לתפקידו תחת ביקורת על כך שהוא מהווה מינוי פוליטי של יו"ר המפלגה כחלון.

עד כמה קשה לתפקד במצב כזה?

"מעולם לא הסתרתי דבר. אם יש לבעל תפקיד זיקה פוליטית אז בהחלט צריך להציף אותה, ואיפה שנפלה השגגה וזה לא הוצף, יש צורך לתקן את זה - ולתפישתי זה אכן תוקן. זיקה פוליטית לא מכריעה אם מישהו ראוי לתפקיד, כל עוד הוא ממלא אותו ללא משוא פנים - ובכל כהונתי לא נתקלתי בתלונה על זה. מעבר לכך, בתקופת כחלון התחיל תהליך שלא היה קודם לכן - מינוי ראשי הוועדות המקומיות על ידי ועדת איתור, שבה נדרשו תנאי סף. כך נבחרו לתפקיד אנשים עם ניסיון והשכלה רלוונטית, והרמה עלתה".

זמורה
מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

אלא שבסיכום הקדנציה, קשה לראות הישגים משמעותיים של כחלון בפתרון משבר הדיור.

"להתמודד עם משבר דיור בעידן של ריבית אפסית זו משימה לא פשוטה. הרבה שחקנים בשוק הם בעלי אינטרס ורוצים שמחירי הדיור ימשיכו לעלות - הקבלנים, הבנקים וגם ראשי הערים שלא רוצים תושבים חדשים, בין אם מסיבות של לחץ ציבורי ובין אם מחשש מגירעון בתקציב הרשות המקומית. בהינתן כל הדברים האלה, תוכנית מחיר למשתכן, עם כל הבעיות שבה, היא תוכנית אולטימטיבית ונכון שתימשך, בשינויים מסוימים. מול הרכבת המטורפת של עליית מחירי הדיור המתמדת, התוכנית גרמה לוויסות ולעצירה מסוימת".

ובכל זאת, בסקרים נראה כי כולנו עשויה לשלם מחיר על התוכנית הזאת בבחירות הקרובות.

"לצערי, הבחירות הקרובות נסובות על נושאים שרחוקים מעולם התכנון והבנייה. אנחנו מצביעים על פי הפייסבוק ועל פי תחושת הבטן - והנושא הזה לא קיים במקומות האלה. אין אף פוליטיקאי שמציג לציבור את הצורך לבנות ולהגדיל את היצע הדיור, ומסביר שהמשמעות של בנייה עשויה להיות גם תוספת של כלי רכב שיתפסו את מקום החניה ברחוב או יסתירו לנו את השמש, כי אין ברירה".

השר כחלון בעת ביקור בפרויקט מחיר למשתכן באופקים
אליהו הרשקוביץ

"מנותק מהפוליטיקה"

המדינה הציבה יעד של בניית 1.5 מיליון דירות עד 2040, אבל היישובים הכפריים המאוגדים תחת הוועדה המרחבית שלך אינם בהכרח נושאים בנטל ההיצע.

"בשלושת היישובים שיושבים תחת הוועדה מקודמות תוכניות של הוותמ"ל (הוועדה לקידום מתחמי דיור מועדפים) לבניית אלפי יחידות דיור, שיכפילו את האוכלוסייה. זאת, בשעה שכ-50% משטח המועצה מורכב משטחים פתוחים וחקלאיים, והבנייה לגובה מוגבלת ל-12 קומות לכל היותר. למרות זאת, באף דיון לא ביקשתי להוריד אפילו יחידת דיור אחת. עם כל הכבוד למתכננים שעובדים עבור רמ"י (רשות מקרקעי ישראל), שרואים לנגד עיניהם אקסלים, התפקיד שלנו כראשי ועדות התכנון הוא לאפשר בנייה, ולצד זאת להיות שומרי סף. לכן, האתגר הוא להכפיל את האוכלוסייה בשלושת היישובים, ועדיין לשמר את הסביבה מוקפת הירוק, הקהילתיות והחיבור של ישן וחדש".

לדבריך, גם ראשי הרשויות שתחת הוועדה שלך אינם ששים לבנייה נוספת בשטחם.

"נראה כי רבים מראשי הרשויות מפחדים מעצמם ומהתושבים שלהם בקידום התוכניות של המדינה. גם כאן, אפילו שנגיע בשלושת היישובים לצפיפות של שמונה יחידות דיור לדונם, שזה צחוק, אני בהחלט רואה את החששות שלהם. לשמחתי, למרות זאת, עדיין הולכים על תוכניות הבנייה שמקודמות".

מה שהופך את ניתוק ועדת התכנון מהרשויות המקומיות ליתרון בקידום תוכניות.

"אנחנו מסתכלים על התכנון בראייה מרחבית, המנותקת מאינטרסים מקומיים ולא מוטים על ידי לחץ של תושב שמפחד שיבנו לו שלוש קומות ליד הבית. כוועדה מרחבית אנחנו מנותקים מהפוליטיקה, עושים את האכיפה הנחוצה ללא משוא פנים, לא מכירים את הנפשות הפועלות ואין לנו שיקולי ארנונה שמשלמים לנו.

אתר בנייה בירושלים
אמיל סלמן

"יש התנגדות כמעט בכל רשות מקומית שמינהל התכנון או מטה הדיור מגיעים אליה עם דרישות. רשויות רבות שחתמו על הסכמי גג מעכבות, נוהגות בסחבת וגוררות רגליים בהוצאת היתרים. אנחנו לא יכולים לעמוד ביעדי הדיור אם ראשי הרשויות יסתכלו רק סביב קופת הארנונה שלהם ובדף הפייסבוק. יש לוועדה מרחבית יתרון אדיר ואם יעבדו בכל הארץ במודל הזה עם שאר ההיררכיה הקיימת, אפשר יהיה להגיע לתוצאה איכותית וכמותית".

עם זאת, שתי המועצות המקומיות הגדולות שאוגדו תחתיכם, גדרה וגן יבנה, התנתקו בשנה האחרונה מהוועדה המרחבית. אולי המודל התכנוני של הוועדות המרחביות שגוי?

"תהליך ההיפרדות של גדרה וגן יבנה מהוועדה המרחבית התחיל ב-2008 והסתיים ב-2018, כך שכשנכנסתי לתפקיד זה כבר נעשה ברקע. הסיבה שראש רשות לוחץ לצאת מהוועדה המרחבית היא הרצון שלו ביותר שליטה על נושא התכנון והבנייה בשטחו. לשיטתי, עדיף שהדברים ייעשו במנותק מהפוליטיקה ומהלחצים המקומיים".

"צריך לגרום לאנשים לנסוע יחד"

רבים מראשי הרשויות טוענים כי אישור תוכניות הדיור מנותק מפתרונות התחבורה והתעסוקה.

"אם נגדיר שלכל תוכנית צריך קודם פתרונות תחבורה ותעסוקה - נשב בחיבוק ידיים עד 2035 ולא תיבנה אף יחידת דיור. בהקשר התעסוקתי, ברגע שמגיעים האנשים, יגיעו גם היזמים. נושא התעסוקה צריך להיכלל בתכנון שיקצה מקום לכך ביחס ראוי להיקף התוכנית ולצורכי הארנונה של הרשויות, אבל אני לא זה שצריך לפתור את בעיית התעסוקה הארצית.

"מצוקת התחבורה דורשת בעיקר שינוי התנהגותי. עוד כבישים לא יפתרו את הבעיה. לצד השקעה בתחבורה ציבורית ובפתרונות טכנולוגיים, צריך לגרום לאנשים לנסוע יחד, לעבוד מהבית, לקדם שיתופיות בשאטלים. המקום של הרשויות באתגר הזה יכול להיות פתיחה של שירותיהן שלא בשעות הלחץ, קירוב התעסוקה לתושבים והטמעת פתרונות לרכיבת אופניים והליכה ברגל בכל תוכנית".

אחת הבעיות המרכזיות בשטח ממשיכה להיות הוצאת היתר בנייה לתוכנית, שלוקחת כשנתיים בממוצע, גם אצלכם.

"הוועדות צריכות להתייעל בשיפור הליכים והנגשת המידע לציבור ולאדריכלים. ככלל, אין אחידות בין ועדות התכנון השונות והדרישות שלהן, אך הבעיה טמונה בעיקר במחסור בכוח אדם ובאיכותו. מבין בעלי המקצוע, לא כולם עם הכשרה רלוונטית, מה שמחייב אותי להכשיר אותם על חשבוני. בנוסף, השכר המוצע אינו ראוי. בודק ערים משתכר 9,000-8,000 שקל בחודש".

מה עם נבחרי הציבור?

"יושבים בוועדות המקומיות נבחרי ציבור רבים שאינם בקיאים בתכנון ובנייה, והם אלה שמצביעים על התוכניות. מדובר במתנדבים שיכולים להיות פנסיונרים, סוכני ביטוח או בעלי פאבים שנבחרו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. באחרונה, לאחר שדרשתי הכשרה עבור האנשים ממינהל התכנון, התקיימו לראשונה קורסים ומפגשים שנועדו ללמד את העבודה הטכנית, הפרקטית, המשפטית וכן את עקרונות התכנון הדרושים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#