חרף התנגדות עיריית רהט: אושרה תוכנית לקליטת הפזורה הבדואית לשטחה

אושרה תוכנית לפיתוח מתחם 11 שבדרום רהט, במסגרתה ייבנו כ-1,800 יחידות דיור שיאכלסו תושבי הפזורה הבדואית ■ עיריית רהט ביקשה לייעד את המתחם לאוכלוסיית העיר בלבד - אך נדחתה על ידי המועצה הארצית

עדי כהן
עדי כהן
רהט
רהטצילום: אליהו הרשקוביץ

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה אתמול (ג') פה אחד את הערר שהגישה עיריית רהט ואישרה תוכנית להקמתן של 1,800 יחידות דיור בעיר, במסגרתה מתעתדת המדינה לאכלס תושבים מקרב הפזורה הבדואית. הערר שהגישה העירייה הוגש נגד החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז דרום, לפתח את מתחם 11 בדרום רהט, לטובת אכלוס תושבי הפזורה.

בהכרעת הוועדה הודגש כי האוכלוסייה המיועדת להתאכלס במתחם לא מהווה סוגיה תכנונית - ועל כן נמנעו להכריע בדברה. טענות תכנוניות שהעלתה עיריית רהט במסגרת הערר, אותן קשרה העירייה להתאמת מאפייני המתחם המתוכנן ליישוב הפזורה - נדחו גם כן.

"החלטנו פה אחד לדחות את הערר, וכן לדחות את בקשת המבקשים הצטרף לערר. כאמור, לא מצאנו כי הנחת היסוד של העוררות ושל המבקשים, לפיה התוכנית מיועדת ליישובם מחדש של בני משפחת אבו קוידר במתחם 11 ברהט, אף אם תתברר כנכונה עובדתית, מונעת את אישורה של התכנית, שהיא סבירה ומקובלת מבחינה תכנונית גם במנותק משאלת קהל היעד, ושלא נפלו פגמים בהליך אישורה", נכתב בהחלטה.

התוכנית לפיתוח מתחם 11 היא אחת מיני שורת תוכניות שמקדמת המדינה בשנים האחרונות להרחבת העיר רהט והקמת כ-10,000 דירות נוספות לטובת הציבור הבדואי. במסגרת התוכנית, אותה יזמה הרשות לפיתוח התיישבות בדואית בנגב - מתוכננת הקמתן של כ-1,800 יחידות דיור על שטח של כ-1,380 דונם בדרום העיר רהט.

הכפר הלא מוכר אל-זרנוג בנגב
הכפר הלא מוכר אל-זרנוג בנגבצילום: אליהו הרשקוביץ

את הערר הגישו עיריית רהט והוועדה המקומית לתכנון ובנייה, בטענה כי לתכנית מתחם 11 מטרה נסתרת - יישובם של אלפים מקרב בני משפחת אבו קווידר, המתגוררים כיום ביישוב הלא מוכר אל זרנוג, הסמוך לנבטים. בהתנגדותה לתוכנית, הדגישה עיריית רהט כי היא איננה מתנגדת לעצם הקמת השכונה החדשה, אלא מוחה נגד הגדרת עתודת הקרקע לטובת מתן פתרונות לאוכלוסייה הבדואית בפזורה. כמו כן, להתנגדות העירייה הצטרפו באחרונה גם תנועת במקום שייצגה את 400 משפחות אבו קווידר - אשר רבים מהם מתנגדים לעקירתם ויישובם ברהט. את התנגדות עיריית רהט לקליטת תושבי הפזורה, שעמדה בבסיס הערר שהוגש על ידם - סירבו בוועדת המשנה לעררים להכיר כסוגייה תכנונית - ועל כן סירבו להכריע בדברו.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

בשטח התיישבותה של אל-זרנוג נכללות אדמות המצויות בתביעת בעלות מצד קבוצות בדואיות שונות, מספר מועט של אדמות מדינה וכן כ-650 דונם של קרקעות בבעלות פרטית, שנקנו על ידי רוכשים יהודים בסוף שנות ה-30 של המאה הקודמת. סוגיית יישובם של משפחת אבו קווידר נדונה עוד ב-1998, אז נחתם הסכם בין 400 מקרב בני המשפחה לבין רשות הבדואים ורשות מקרקעי ישראל לפיו המשפחות יפונו וישוכנו מחדש בדרום רהט. אלא שהסכם זה לא מומש מעולם, ולאורך שני עשורים צמחו מימדיו לכ-4,000 תושבים. נכון להיום, היישוב הלא מוכר אל זרנוג מתאפיין בחוסר בתשתיות בסיסיות של חשמל, מים, ביוב, ניקוז ומערכת דרכים, לצד קנסות וצווי הריסה כנגד מבני המגורים שנבנו ללא היתרים.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker