החברות הממשלתיות צריכות לחשוב תמיד מחוץ לקופסה - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

החברות הממשלתיות צריכות לחשוב תמיד מחוץ לקופסה

אימוץ מודל עסקי, בניית מותג חדשני ותרבות ארגונית - אלו צעדים שחברות ממשלתיות יכולות להרוויח מהן ולהחזיר את הקהשעה לציבור שלמעשה מחזיק בהן

תגובות
חסאן טואפרה
אייל טואג

יותר מ-200 מיליארד נכסים, כ-70 מיליארד שקל הכנסות שנתיות, יצוא של כ-20 מיליארד שקל, 56 אלף עובדים ורווח שנתי נקי של יותר מ-3.5 מיליארד שקל. לא, אין מדובר בתאגיד בינלאומי ענק אלא בכ-70 חברות בבעלות המדינה, או במילים אחרות, בבעלות הציבור.

החברות הממשלתיות מגוונות ועוסקות בשורה רחבה של נושאים כגון ייצור, הולכה ואספקה של חשמל, מים, דלק וגז, סלילת כבישים, הפעלת רכבות, שיפור התיירות, דיור ציבורי, הפעלת מרכזים קהילתיים, מסירת דואר, בנייה והפעלת נמלים ועוד.

במסגרת פעילותן, החברות משקיעות מדי שנה מיליארדי שקלים בפיתוח תשתית חדשה, שיפור השירות לאזרח וקידום מטרות אסטרטגיות שנקבעות על ידי הממשלה ומהוות למעשה הזרוע העיקרית שלה בביצוע מדיניותה.

לאזרחים בישראל יש אינטרס כפול בחברות הממשלתיות: מצד אחד, כל אחד מהאזרחים משתמש בשירותים של אותן חברות ולכן הדרישה מהן היא לעמוד בסטנדרט גבוה של אספקת שירות ובפרט שמדובר בשירות חיוני; מצד שני, הן נכס ציבורי, שמוחזק על ידי המדינה בנאמנות עבור האזרחים, ולכן כבעלים של אותן חברות, אנו מצפים מהן לפעול ביעילות, בניקיון כפיים ותוך השגת רווחיות.

על מנת שהחברות הממשלתיות יקיימו את האינטרס הציבורי, עליהן להתחדש ולחשוב מחוץ לקופסה. לא מדובר באתגר פשוט, חלק מהחברות הוקמו טרם קום המדינה ודפוסי הפעולה שהשתרשו עם השנים גרמו לחדשנות להידחק הצידה תוך החמצת ההזדמנות למצות את סביבת הסטארט-אפים המפותחת בישראל בכדי להתייעל, למקסם ביצועים ולשפר את השירות הניתן לאזרח.

לצורך כך ננקטו כמה צעדים פרקטיים: רשות החברות הממשלתיות פועלת מול החברות לגיבוש תפיסת חדשנות סדורה באמצעות יצירת מנגנונים התומכים ביוזמות חדשניות המגיעות הן מתוך הארגון (חדשנות פנימית) והן מחוצה לו (חדשנות חיצונית), לצורך כך, הונחו תחילה החברות הממשלתיות להקים מערכי חדשנות, בהמשך אישרה הממשלה החלטה שעיקרה הסרת חסמים שמאפשרת לחברות ממשלתיות להשקיע בחברות הזנק, ולאחרונה אף הוכרזו החברות הראשונות שיזכו לתמיכה ממשלתית בתוכנית משותפת עם "רשות החדשנות" לעידוד ביצוע פיילוטים של חברות טכנולוגיה בחברות ממשלתיות.

בסיום הליך סינון מורכב הוחלט על ביצוע "האקתון" (אירוע יזמות מרתוני) ראשון מסוגו ובו יתחרו ביניהם צוותים מהשוק הפרטי על פתרון אתגרים טכנולוגים ספציפיים הייחודיים לחברות הממשלתיות, שמהווים גם אתגרים לאומיים, בניהם: מציאת פתרון טכנולוגי שימנע מרכבים גבוהים לפגוע בגשרים בכבישי ישראל, איתור דליפות בצנרת המוליכה גז ודלקים ועוד.

הצוותים הזוכים יזכו לבחון את הפתרון בתנאי אמת במסגרת פיילוט שיבוצע בשיתוף החברה הממשלתית. זהו למעשה חלק מתפישה רחבה יותר שעיקרה יצירת "ערך משותף" של החברות הממשלתיות עם בעלי עניין והציבור, שלה השפעה כפולה: תועלת פיננסית שביטויה בשורת הרווח, ותועלת חברתית סביבתית שכלל בעלי העניין של החברה מרוויחים ממנה.

אנו מאמינים כי הצעדים לחיבור החברות הממשלתיות לשוק הפרטי הטכנולוגי, הוא מהלך של Win-Win שבו כולם מרוויחים ושיש לפעול להרחבתו ככל הניתן: החברות הממשלתיות נהנות מאימוץ מודלים עסקיים חדשים המגבירים את פעילותן העסקית, בניית מותג חדשני לאותן חברות כחלק מתפיסתה בשוק שבו היא פועלת, בניית תרבות ארגונית חדשנית ומיצוי סביבת הסטארט-אפים המפותחת בישראל. מנגד, חברות ההיי-טק הישראליות נהנות מגישה לנכסים ייחודיים, הכוללים ידע וניסיון מקצועי רב שנים הקיימים רק בחברות הממשלתיות, לביצוע פיילוטים שיתרמו משמעותית לפיתוח מוצריהם. המשק הישראלי ייהנה מצמיחה ויצירת מקומות עבודה חדשים שייווצרו כתוצאה מהתפתחות אקו-סיסטם נוספים שכמעט ולא היו קיימים עד כה במשק, והאזרח הישראלי יזכה לשירותים איכותיים יותר ובמחיר זול יותר.

הכותבים הם סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות וראש תחום פיתוח עסקי ברשות החברות הממשלתיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#