כך מבריחה המדינה משקיעים זרים שרוצים לפתח את התיירות בישראל

במשך חמש שנים מנסה קבוצת משקיעים אוונגליסטים מארה"ב להקים פרויקט תיירותי גדול שיזם משרד התיירות בצפון הכנרת - אך נתקלים באינספור מכשולים ביורוקרטיים

שלומית צור
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים23

>> זה היה פרויקט תיירות צלייני ייחודי שהחל לקרום עור וגידים לפני חמש שנים, והיה כבר צריך לעמוד על תילו ולהזניק את ענף התיירות בישראל קדימה. אלא שהביורוקרטיה הישראלית מנצחת כרגיל ומותירה יוזמות מוצלחות בערימות של ניירות מתויקים בקלסרים במשרדי הממשלה השונים.

תחילתו של הסיפור ב-2006, אז יצא משרד התיירות, בראשות השר אברהם הירשזון, במהלך שיווקי ליזמים נוצרים בארה"ב שהתבקשו להשקיע ולהקים פרויקט לאומי תיירותי בעל אופי נוצרי דתי בחופה הצפוני של הכנרת. הפנייה נעשתה בעקבות דו"ח שהגיש משרד רו"ח ארנסט יאנג בנובמבר 2006 למשרד התיירות בנושא התיירות בישראל, שמצא כי יש לפעול להבאת תיירים נוצרים לישראל. הפרויקט היה אמור בין היתר להציע פתרון להארכת משך שהותם של התיירים הנוצרים בעת ביקורם בישראל.

האתר נמצא צפונית מערבית לכנרת, במשולש הקדוש לנצרות - כפר נחום, טבחה, והר האושר. הוא נמצא סמוך לכביש 87, שבו חולפת תנועת התיירות הצליינית בישראל, המונה 2 מיליון תיירים בשנה. גודל המגרש 140 דונם בייעוד חקלאי, מתוכם 12 דונם עם ייעוד לפיתוח תיירות.

בעקבות הפנייה, נענתה קבוצת אנשי עסקים ואנשי דת מדאלאס טקסס, שהיו מעוניינים לקדם את הפרויקט בהשקעה של 50 מיליון דולר. המשקיעים, נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל, ששאפו להגדיל את נפח התיירות האוונגלית בישראל, גיבשו לצורך העניין ועל פי דרישת משרד התיירות ומינהל מקרקעי ישראל פרוגרמה במטרה לממש את הפרויקט.

הפרויקט, שהקמתו היתה אמורה להימשך חמש שנים מיום הקצאת הקרקע, הוא מיזם תיירותי ייחודי בסגנון רוח התנ"ך וראשית הנצרות, שכולל מלון נופש בן 173 חדרים, וגן תנ"כי הכולל טיילות, עמדות תצפית עם מקום לקהל של 300 איש לקיום תפילות, ומרכז כנסים המיועד ל-600 אורחים.

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

על פי תוכניתם של היזמים, באתר יינטעו עצי ארץ ישראל כדי לחזק את המסר של האתר למורשת ישראל. קהל היעד העיקרי של הפרויקט הוא צליינים אוונגליסטים שיגיעו באמצעות סוכנים מתמחים וכנסיות בארה"ב, ובסך הכל 60% תיירות חוץ ו-40% תיירות פנים. את הפרויקט תכנן עבור המשקיעים האדריכל אורי מילוסלבסקי.

חובות עבר

כדי לממש את הפרויקט, המדינה היתה אמורה להקצות למשקיעים שטח של 140 דונם, השייך למינהל מקרקעי ישראל, שעליו היו אמורים המשקיעים להקים את מרכז התיירות הענק. המהמורה הראשונה שבה נתקלו המשקיעים, היתה כשגילו כי 12 דונם מתוך השטח שאמור המינהל להקצות, הוחכרו למשקיע פרטי שהחל לבנות עליו מבנה ופשט את הרגל. השטח עוקל על ידי בנק דיסקונט והמחזיק בו הוא כונס הנכסים עו"ד אמנון לורך, שותף בכיר במשרד יגאל ארנון.

המשקיעים, שרצו להתקדם במימוש הפרויקט, רכשו את השטח תמורת 14 מיליון שקל ביוני 2007. כדי להבטיח את השקעתם טרם רכישת הקרקע, נפגשו המשקיעים עם שר התיירות דאז, יצחק הרצוג. במכתב שנשלח בדצמבר 2006 כתב מנכ"ל משרד התיירות דאז, נחום איצקוביץ, כי בהמשך לפגישה שהתקיימה בין הרצוג למשקיעים הובטח כי המדינה תממן תשתיות לפרויקט בגובה השקעת היזמים ברכישת הקרקע המיועדת מכונס נכסים, וכן תבקש לשנות את ייעוד הקרקע על בסיס תוכניות היזמים. "שמחנו לשמוע כי הקבוצה מתעניינת באופן רציני בהקמת המיזם", ציין איצקוביץ.

באוקטובר 2007 החלה מסכת ביורוקרטית שהריצה את המשקיעים בין מנהל מינהל מקרקעי ישראל במחוז צפון, גבי ויסמן, למנהל אגף כלכלה השקעות ותקציב במשרד התיירות, אבישי בר-אושר. כל אחד מהמשרדים דרש שוב ושוב מהמשקיעים את אותם מסמכים, והפנה כל אחד את המשקיעים אל האחר, בעוד שהוועדה הבינמשרדית המשותפת למשרד התיירות והמינהל כלל לא דנה בהקצאת הקרקע למשקיעים.

עו"ד ניר קמחי

לא רק המשקיעים ראו בקידום הפרויקט מטרה חשובה. בין היתר שלח ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי, מכתב לכרמית פינץ, מנהלת אגף תכנון במשרד התיירות, שבו ציין כי "היזמים מקרב הקהילה האוונגליסטית בארה"ב השקיעו עד היום כסף רב בלימוד ובגיבוש פרוגרמה איכותית וכמותית לצורך הקמת המיזם שיבטיח להוות מוקד משיכה לתיירות הצליינית. אני רואה חשיבות רבה במיזם זה, המהווה פוטנציאל גדול לפיתוח התיירות באזור סובב כנרת. המועצה האזורית תסייע בכל הנדרש כדי לקדם מיזם זה, מתוך הבנה כי כוונת היזמים היא רצינית ועומדת לרשותם היכולת להוציאה לפועל. אני פונה אלייך בבקשה לתמוך ולפעול לאישור מיזם חשוב זה".

אלא שמסכת הביורוקרטיה וההפתעות שציפו למשקיעים היתה רחוקה מסיום. בנובמבר 2008 התקבל מכתבה של ראש תחום לעסקאות חקלאיות במינהל, רחל גיטרמן, שבו צוין כי על הנכס רובצים חובות עבר של בעלים קודמים שלא שולמו וכי הוועדה המשותפת לא תדון בפרויקט עד שייפרעו החובות, אף שהיזמים רכשו את הנכס נקי מכל חוב ושעבוד בהתאם להחלטת יו"ר הוצאה לפועל. הבעיה נפתרה כשראש ההוצאה לפועל התערב והעביר למינהל צו המורה להעביר את הזכויות על שם המשקיעים.

חוזרים לנקודת ההתחלה

ב-2009 התעורר סיפור חדש שהביא לעיכוב הפרויקט. בספטמבר אותה שנה נתקבל מכתב ממשרד התיירות, המפרט רשימת דרישות חדשות שהציבה הוועדה הבינמשרדית לצורך הקצאת השטח.

במאי 2010 העביר מנכ"ל משרד התיירות, נועז בר-ניר, מכתב למנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, ירון ביבי, שבו הוא ממליץ על פי החלטת הוועדה המשותפת על הקצאת קרקע לחברת שער הגליל נכסים לצורך הקמת הפרויקט. תשובתו של בר-אושר ממשרד התיירות לא איחרה לבוא, וביוני 2010 הוא הורה על השהיית הטיפול בתיק, בטענה כי בר-ניר פירש שלא כשורה את החלטת הוועדה המשותפת. כך, למעשה, מצאו עצמם המשקיעים לאחר שנים של המתנה וכשסוף סוף הומלץ להקצות את הקרקע עבורם, חוזרים לנקודת ההתחלה.

ביולי 2010 הועברה למינהל, על פי דרישת משרד התיירות, פרוגרמה חדשה ומעודכנת עם השינויים הנדרשים על ידי משרד התיירות והמינהל, וזו אף אושרה על ידי משרד התיירות, שבו הסכימו להקצות שטח של 103 דונם בלבד למיזם - אף שהשטח המקורי שעליו דנו בוועדה המשותפת היה גדול בהרבה. לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד המשקיעים, זימן בר-ניר את נציגיהם בישראל לפגישה. בפגישה זו החליט בר-ניר כי תוך עשרה ימים יסכם בר-אושר את הנדרש מטעם המינהל לקבלת המלצה מטעם משרד התיירות, וכן תנוסח המלצה לחתימה. עוד צוין בסיכום הפגישה כי בר-ניר מבקש לקדם את הנושא במהרה.

בעקבות הפגישה, וכפי שסוכם בין הצדדים, העבירו באוקטובר 2010 המשקיעים לסגן מנהל המחוז במינהל תשריטים של חלוקת השטחים בפרויקט. בינואר 2011 שלח בר-אושר המלצה שהעביר למינהל למתן הרשאה לתכנון על הקרקע, הפעם עם טעות בגוש ובחלקה. למרות זאת, פנו המשקיעים למינהל עם האישור מבר-אושר. המינהל מצדו השיב בתוספת למכתבו של בר-אושר דרישות נוספות, לתשריטים חדשים ולפרוגרמה חדשה.

לאחר שהתיקונים הנדרשים הוגשו למינהל, במקום להקצות את הקרקע, העביר המינהל את הטיפול בתיק למנהל תחום תעשייה ותיירות במינהל, עמוס יוסף, שהחליט להעביר את הפרויקט לוועדה להקצאת קרקע לזרים במשרד הפנים, הדורשת את אישורו של שר השיכון והבינוי, אריאל אטיאס.

לדברי המשקיעים, נושא הוועדה להקצאת זרים לא עלה במשך חמש השנים האחרונות, ולא ברור מה אמורים יהיו לעשות במידה שאותה ועדה תחליט שלא לאשר את הקצאת הקרקע לנוצרים.

המשקיעים על סף יאוש

חמש שנים לאחר תחילת התהליך, למשקיעים נותרו רק כוונות טובות שנשחקות והולכות, אך הקרקע עדיין לא הוקצתה להם לצורך מימוש הפרויקט. לדברי עו"ד ניר קמחי, שותף במשרד יהודה רוה, המתמחה בהשקעות ובנדל"ן, המייצג את קבוצת המשקיעים, "המשקיעים שילמו עד כה מיליוני שקלים רק בגין שכירת אנשי מקצוע לצורך התמודדות עם הביורוקרטיה בישראל, לרבות אדריכל, מודד, פרויקטורים, עו"ד, רו"ח, ויועצים אחרים, וזאת בנוסף להשקעה בגין רכישת הקרקע בת ה-12 דונם כפי שהתבקשו על ידי המדינה - ופרויקט אין. אם היה מדובר בקבוצת משקיעים המונעת מרווחים בלבד, מזמן היתה מוותרת על הפרויקט ומשקיעה את הכסף במקום אחר. הערך המוסף של קבוצת המשקיעים הנוכחית הוא רצונם לחזק את המדינה, וזהו הדבר שהחזיק אותם עד רגע זה, אבל גם לערכים יש גבול ואפשר לומר שהם עומדים על סף הגבול הזה כיום".

"אפשר היה להגיע לפרויקט משנה מציאות בתיירות סובב כנרת", מסר ראש המועצה האזורית עמק הירדן, יוסי ורדי. "מרכז עולמי אוונגליסטי סמוך לכנרת באזור המשולש הקדוש, שהוא המקום שישו לא רק חי בו אלא גם עשה בו נסים, יכול היה להיות אבן שואבת תיירות לכל האזור. לישראל מגיעים 3.5 מיליון תיירים בשנה, מתוכם מיליון צליינים. אנחנו צריכים ליצור להם סיבה לשהות פה, ולא רק לבקר.

"התיירות הצליינית משאירה הכי מעט כסף כתיירים כיום. בכנרת שטים כל שנה בין 600 ל-700 אלף צליינים. חלק מהמשקיעים הם גם בעלי תחנות טלוויזיה בארה"ב, וזו קהילה של מאות מיליוני מאמינים ברחבי העולם.

"לפעמים אני מבין משקיעים שמתייאשים מהביורוקרטיה הישראלית ומסתלקים למקומות אחרים. אפילו יזמים ישראלים בוחרים לבנות במדינות מזרח אירופה שמאפשרות פיתוח, בניגוד לישראל. אני מצטער על כך שבשורה התחתונה הפרויקט לא התקדם וזה כישלון של מדינת ישראל. אנשים באו עם עשרות מיליוני דולרים כדי להשקיע בפרויקט וכל מה שרצו זה קרקע. במקום לקבל אותם במחיאות כפיים, הקימו ועדות על ועדות שטרפדו את העניין. הפרויקט יכול היה להוסיף מאות מקומות תעסוקה למדריכי תיירים, לחברות הסעות ולמסעדות, ולשנות מציאות של משק שלם".

"משרד התיירות מחכה לביצוע של הפרויקט"

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "משרד התיירות דחף, עודד, ליווה ותמך ביזמים לאורך כל הדרך למימוש הפרויקט, שבו הוא רואה חשיבות רבה לקידום וגוון המוצר התיירותי של ישראל, עבור הקהל הנוצרי. משרד התיירות לא פירסם פנייה ליזמים לפני חמש שנים, או בכלל. היוזמה להקמת מרכז נוצרי, גן תנ"כי ייחודי בצפון הכנרת, באה מצדם של כמה ראשי כנסיות בארה"ב. לצורך בחינת האפשרות להקצאת הקרקע למיזם, התקיימו כמה פגישות עם היזמים.

"לאחר שהוחלט על ידי היזמים על אופיו של המיזם, הוגש למשרד התיירות תיק הבקשה להרשאה לתכנון והקצאת קרקע, ב-2008. מאחר שלבקשה לא צורפו כל המסמכים והאישורים כנדרש על פי חוק, והמהווים תנאי בסיסי לבחינתה, הרי שהבקשה לא נדונה.

"במקביל, פעלו היזמים מול כונס נכסים בכדי לרכוש את מבנה השלד המלונאי של חברת פינת האגם, הנמצא בתוך שטח המגרש המבוקש ומהווה חלק ממנו. יש להדגיש כי לא משרד התיירות שלח אותם, הם ביצעו הליך זה מיוזמתם.

"רק במארס 2010 הושלם תהליך העברת המסמכים על ידי היזמים, עם העברת מסמך תקין על יכולת פיננסית כנדרש בחוק, ואז הושלם גם במהרה טיפול משרד התיירות והבקשה הועברה לדיון בוועדה המשותפת. באשר לביטול מכתב ההקצאה, במכתב הראשון נפלה טעות בהגדרת השטח המיועד להקצאה, זאת בשל מסמכי התכנון שהוגשו ולקו בחסר. עם גילוי הטעות חזר הנושא לדיון הוועדה המשותפת, ויצא מכתב מתוקן. לכן הביטול היה זמני ונקודתי ולא עקרוני והוא כאמור, סודר.

"באשר להבטחתו של מנכ"ל משרד התיירות לשעבר, במכתב ציין המנכ"ל כי המשרד יבצע עבודות פיתוח תיירותי ציבורי, כמקובל, לרווחת התיירים באזור. עם סיום ההליכים מול המינהל ויציאתו של הפרויקט לפועל, יבצע המשרד הבטחתו".

ממינהל מקרקעי ישראל נמסר: "לפני יותר משנה ביצע המינהל העברת זכויות על כ-12 דונם מהשטח המדובר. לגבי יתרת השטח, בוצעה עסקה למתן הרשאה לתכנון. עסקה זו טעונה אישור בוועדה המשותפת עם משרד התיירות. הנושא מטופל מול משרד התיירות זה כמה חודשים, אך לא יותר מכך. לעניין העברת הקרקע לזרים, נשלח באחרונה מכתב למיופה כוח החברה. עדיין לא התקבלו אצלנו המסמכים הנדרשים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker