"לתת לראשי הערים סמכות לקבוע מהו דיור בר השגה" - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
מחאת האוהלים

"לתת לראשי הערים סמכות לקבוע מהו דיור בר השגה"

רשויות מקומיות רבות ניסו לשלב דירות בנות השגה בתוכניות בנייה בתחומן - אך המיזמים הוקפאו על ידי הממשלה ■ הסיבה לכך היא שהמושג דיור בר השגה כלל לא הוגדר בחוק ולא נקבעו לו קריטריונים מחייבים

10תגובות

מארגני מחאת האוהלים בתל אביב, שהתפשטה גם לערים נוספות כמו באר שבע, רמת גן, הרצליה וכפר סבא, טוענים בנחישות כי לא יעזבו את מתחמי האוהלים עד שיושג דיור בר השגה בישראל. מטרתם, לדבריהם, להחזיר את חלום רכישת הדירה לאופציה בת מימוש עבור זוגות צעירים.

למעשה, רשויות מקומיות רבות זיהו כבר את מצוקת הדיור ואישרו פרויקטים שבהם משולב דיור בר השגה בתחומן, אך אלה הוקפאו על ידי הממשלה מאחר שעדיין לא הוגדרו קריטריונים לדיור בר השגה בחוק. אם למחרת הקפאתן היתה הממשלה דנה בקריטריונים ומגדירה אותם בחוק, צעירים היו נהנים מדיור מוזל. "צריך לתת לראשי הערים את הסמכות לקבוע מהו דיור בר השגה", אמר מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות, איתן אטיה.

איפה הפסדנו דיור בר השגה?

תל אביב: 32 דירות ברמת אביב

מרכיב של דיור בר השגה בפרויקטי פינוי בינוי בוטל על ידי הוועדה המחוזית בפרויקט המתוכנן ברחוב טאגור שבשכונת רמת אביב, שמקדמת חברת אשדר. בפרויקט אושרו 125 דירות ללא דיור בר השגה, או 160 דירות שמתוכן 16 דירות בנות השגה.

אלא שבדיון שנערך בוועדה המחוזית בנובמבר 2010 בוטלה האופציה השנייה. בפרויקט פינוי בינוי נוסף ברחוב רקנאטי ברמת אביב ג', שגם אותו מקדמת חברת אשדר, אושרו 216 דירות, מתוכן 16 דירות בנות השגה, אך הוועדה המחוזית אישרה לבסוף הקמת 180 דירות בלבד, ללא דיור בר השגה וגם ללא תוספת היחידות שהיו אמורות לסבסד את הדיור בר השגה כתמריץ.

"הוועדה המחוזית והעירייה הן שדרשו מאתנו דירות בנות השגה תמורת מספר דירות גדול יותר, והיא זו שביטלה", אומר ארנון פרידמן, מנכ"ל חברת אשדר. "ברור שחובה שיהיו קריטריונים לדיור בר השגה, כי זה מאפשר מתן הטבות כלכליות מפליגות. לכן הוועדות לא היו צריכות מראש להעלות את הנושא מבלי שנקבעו קריטריונים".

פרויקט נוסף מתוכנן במתחם ויסוצקי, שבו מאושרת תוכנית לדיור מוגן ומשרדים. הוועדה המקומית קידמה תוכנית לשינוי ייעוד הקרקע למגורים, והוצע להקים במקום 132 יחידות דיור למגורים ו-50 יחידות לדיור בר השגה. הוועדה המחוזית לא קיבלה את הצעת הוועדה המקומית להקצאת יחידות דיור לדיור בר השגה, וקבעה כי הדירות יוקצו לטובת זכאי משרד השיכון - שוב בשל היעדר חקיקה בנושא דיור בר השגה.

רעננה: 144 דירות בצפון העיר

תוכנית ל-144 דירות בנות השגה מעוכבת בוועדה המחוזית כבר יותר משנה. מדובר בשטח ריק בן 15 דונם בבעלות עיריית רעננה, הידוע כמתחם בורלא, הממוקם בצפון העיר סמוך לספורטק. השטח מיועד למבנה ציבור, כאשר העירייה החליטה ב-2008 לשנות את ייעודו למגורים כדי לבנות עליו שכונה לזוגות צעירים הזכאים לדירות בנות השגה, על פי קריטריונים שתקבע העירייה.

נקבע כי הדירות יהיו דירות קטנות המיועדות למשפחות חסרות דיור ולזכאי משרד השיכון שיוכלו לקנות דירה במחיר מופחת ב-15%-20% ממחיר השוק. בנוסף, הקונים מתחייבים להתגורר בדירות במשך חמש שנים לפחות ולא למכור אותן. בינואר 2010 הפקידה הוועדה המחוזית את התוכנית להתנגדויות, לאחר שקיבלה את הקריטריונים שקבעה עיריית רעננה. בין המתנגדים היו בעלי הקרקע המקוריים שהעירייה הפקיעה מהם את הקרקע בעבר.

עד היום הוועדה המחוזית לא נתנה החלטתה בעניין והמחירים, כידוע, המשיכו לעלות בשנה האחרונה גם ברעננה. למרות פניות חוזרות ונשנות של העירייה, עדיין לא התקבלה החלטה. "רעננה מנסה בכל דרך לקדם תוכניות לזוגות צעירים, אך לצערנו בגלל סחבת ביורוקרטית ואי קבלת החלטות, תוכניות שוכבות ולא יוצאות לפועל". אמר סגן ראש עיריית רעננה, איתן גינזבורג.

"אני מקווה שהוועדה המחוזית של משרד הפנים תתגייס גם היא כדי לאפשר בנייה המיועדת לזוגות צעירים ולא תעכב תוכניות שנמצאות בשלבים מתקדמים לאור החשיבות הציבורית במימושן, כדי שבקרוב נוכל לגשת למימוש הפרויקט החשוב הזה, לטובת הצעירים".

רמת גן: 16 דירות בהרצל-קריניצי

הוועדה המחוזית החליטה לבטל תוכנית הכוללת דיור בר השגה המתוכננת בפינת הרחובות הרצל וקריניצי בעיר, הנמצא בבעלות חברת פסגות גן ושבו שוכן זה שנים בניין מועצת הפועלים. ב-2007 אישרה הוועדה המקומית תוכנית הכוללת שינוי ייעוד השטח למגורים והקמת בניין בן 44 קומות ו-175 דירות, והמליצה לוועדה המחוזית על הפקדתה. הוועדה המחוזית החליטה להפקידה ב-2010 ואף דרשה בעצמה הקמת 16 דירות בנות השגה בפרויקט.

ואולם בנובמבר 2010 החליטה הוועדה המחוזית לבטל את מרכיב הדיור בר השגה בתוכנית, בנימוק כי מנגנון מימוש דיור בר השגה טרם הושלם, והפחיתה את מספר הדירות ל-140 בלבד, וכן את מספר הקומות ל-30. עיריית רמת גן הגישה בעצמה ערר על ההחלטה והתייחסה גם לביטול תוכניות נוספות הכוללות מרכיב דיור בר השגה באזור המרכז.

הרצליה: 15 דירות ליד שבעת הכוכבים

הוועדה המחוזית החליטה להפקיד להתנגדויות תוכנית להקמת 120 יחידות דיור ברחוב הרב קוק בהרצליה, בסמוך לקניון שבעת הכוכבים. התוכנית כללה שישה בנייני מגורים בגובה 9-11 קומות, כאשר הוועדה דרשה כי 15 דירות מתוך הפרויקט יוקצו לדיור בר השגה ויושכרו לשלוש עד חמש שנים למשך 20 שנה. עוד נקבע כי שכר הדירה לדירות אלה יהיה מופחת, והוא ייקבע בידי מועצת עיריית הרצליה, בהסכמת הוועדה המחוזית.

כחלק מביטול מרכיב הדיור בר ההשגה מהפרויקטים המתוכננים במחוז, גם 15 הדירות המתוכננות בפרויקט זה נמחקו מהתוכנית. ראש עיריית הרצליה, יעל גרמן, אמרה בעניין כי "הרעיון במימוש דיור בר השגה הוא לתת במקום שבו יש אחוזי בנייה מסוימים אחוזי בנייה מוגדלים, כדי שחלק מהם יהיו דירות בנות השגה. אלא שבאה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה, ואמרה שזה לא חוקי, וכל התוכניות התנפצו.

"המצב כיום הוא תוצאה של מדיניות ממשלתית רבת שנים. כל הממשלות ב-12 השנים האחרונות, גם של העבודה וגם של הליכוד, הובילו מדיניות שלפיה שיקולי מינהל מקרקעי ישראל הם כלכליים בלבד. במשך שנים ביקשתי שיאשרו לי להפשיר קרקעות מדינה כדי שניתן יהיה לבנות גם פרויקטים לצעירים, אך גם שרי האוצר וגם שרי הליכוד ענו לי כי באזורי ביקוש אין הצדקה לדיור בר השגה - והנה היום זה מתנפץ לממשלה בפרצוף.

"הם בעצם אמרו שהם רוצים במרכז המדינה עשירים וזקנים ובפריפריה צעירים ועניים, והתעלמו מכך שגם בתל אביב, ברמת גן ובהרצליה יש שכונות עם אוכלוסייה חלשה. איזו מן מדיניות זו שחלשים יילכו לפריפריה? ערים צריכות להיות הטרוגניות ולא הומוגניות, ואת המדיניות הזאת צריכים לפצח. לי אין קרקעות עירוניות ולכן אני חייבת את תמיכת הממשלה כדי לקדם פרויקטים כאלה באמצעות קרעקות של המינהל".

ראשון לציון: מעודדים בניית דירות קטנות

גם בראשון לציון הבינו כי יהיה קל יותר לקדם תוכנית הכוללת דיור בר השגה ללא הוועדה המחוזית. לדברי אדריכל עיריית ראשון לציון, אבנר אקרמן, "כבר תקופה ארוכה שראשון לציון מנסה להשפיע דרך הוועדה המקומית על יזמים לבנות דירות קטנות. יש מגמה קבועה בכל התוכניות שמוגשות אלינו לתת הקלות במספר יחידות הדיור ובגובה הבניינים למי שיבנה דירות קטנות, עד 82 מ"ר, שהן זולות יותר.

"בנוסף, אנחנו מנסים לקדם פרויקטים לדירות קטנות בשטח של 40-70 מ"ר, המיועדות להשכרה, תמורת הקלות מפליגות בתקני חניה, מה שמפחית את עלויות הבנייה. היזמים יידרשו להקים במרבית הבניין דירות להשכרה, שהעירייה עצמה תשכיר למשך 25 שנה. כיום מקודמות ארבע תוכניות כאלה. הדבר הזה אפשרי ואף מהיר כאשר מדובר בתוכניות בסמכות ועדה מקומית, ולא ועדה מחוזית, כי אנחנו לא חורגים מזכויות הבנייה".

בדומה לעיריית רעננה, גם עיריית ראשון לציון ביקשה לקדם פרויקט עם דירות בנות השגה על קרקע שלה, אלא שכעת גם הוא נתון להחלטת הוועדה המחוזית. "מדובר בפרויקט המתוכנן על קרקע של העירייה בצפון מזרח העיר, הכולל 440 יחידות דיור שהחברה הכלכלית תבנה ותשווק", הסביר אקרמן.

מסלול מיוחד לדיור להשכרה

עו"ד יהודה רוה, המתמחה בדיני תכנון ובנייה, סבור כי הפתרון למצוקת הדיור טמון בדיור להשכרה שלא מקודם כיום בישראל: "כל האמירות על הצורך לחייב קבלנים לבנות דירות מסוימות הן לא סבירות. אם הממשלה תיתן תמריצים לקבלנים לבנות דירות להשכרה הם ירוצו לבנות פרויקטים כאלה. אם המינהל יקצה קרקעות לדיור להשכרה, ב-50% מהערכת השמאי, יהיה ביקוש עצום. בוועדות צריך להיות מסלול מיוחד לבקשות לדיור להשכרה שיקבלו עדיפות על פני בקשות אחרות. אם גם הרשויות המקומיות יפחיתו בהיטלי ההשבחה בפרויקטים להשכרה, הדבר הזה ירוץ. גם הבנקים יכולים להחליט שהם נותנים עדיפות למימון פרויקטים כאלה על פני פרויקטים אחרים".

אטיה, מנכ"ל פורום 15 הערים הגדולות, הסביר כי מי שהשכיל לבדוק את נושא הדיור בר ההשגה הן העיריות - ולא הממשלה. "לשלב אוכלוסיות ממעמדות סוציו-אקונומיים נוספים ולא רק מהמעמד הגבוה זה אינטרס עליון של הערים הגדולות. הערים נכנסו לזה חזק, ולצערי הממשלה לא נכנסה לזה חזק. כרגע הממשלה מנסה לכבות שריפות כי לא היה לה תכנון לעתיד.

"כשמחירי הדירות החלו לעלות, עוד ב-2005, הממשלה היתה צריכה להיערך למצב - והיא לא עשתה את זה. עיריות כמו חיפה, אשדוד, תל אביב ופתח תקוה התחילו להתייחס ב-2006 לסוגיה הזאת לאחר שקלטו שקורה משהו לא טוב במרכזי הערים. במהלך השנה האחרונה ניסו לממש את התוכניות. היועץ המשפטי של משרד הפנים, עו"ד יהודה זמרת, קבע שלוועדה המחוזית אין סמכות חוקית לקבוע קריטריונים לדיור בר השגה. חוק התכנון והבנייה יודע לטפל בנושא תכנוני, ולא בשיוך של מי יקבל הטבה. לכן צריך, למרות לחצים, לחוקק חוק שיסמיך את העיריות להגדיר קריטריונים לדיור בר השגה".

גם עיריית תל אביב סבורה כי המענה לדיור בר השגה קיים רק בקרקעות שלה: "עיריית תל אביב היתה הרשות הראשונה שביצעה עבודה מקיפה ומקצועית בנושא דיור בר השגה", נמסר מהעירייה. "לצערנו, היוזמות העירוניות נתקלו בביורוקרטיה של משרדי הממשלה, שטוענים שאין בידם כלים לאשר תוכניות הכוללות דיור בר השגה. עם זאת, העירייה פועלת לקידום תוכניות לדיור בר השגה על קרקעות עירוניות. כבר ב-2003 הקימה העירייה פרויקט 'דיור למשתכן' לאוכלוסייה המקומית ביפו, שכלל עשרות יחידות דיור במחירים שווים לכל נפש, והוא אוכלס בהצלחה. בנוסף, העירייה פועלת לקידום פרויקטים לדיור בר השגה ביד אליהו, בשוק העלייה, בגני שפירא וביפו".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "המשרד ביצע מחקר השוואתי בנושא דיור בר השגה בעולם. מהמחקר עולה כי ברוב המדינות שבהן קיים דיור בר השגה הנושא מוסדר בחקיקה. בישראל טרם הוסדר הנושא בחקיקה. תוכניות שנעשה בהן ניסיון לקבוע הקמת יחידות דיור בר השגה לא הגיעו לכלל מימוש, בשל חוות דעת משפטית הקובעת כי לא ניתן להקצות יחידות לדיור בר השגה ללא הסדרת הנושא, שכן הדבר מנוגד לחוק התכנון והבנייה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#