מחאת הדיור: יוקר המחיה עולה והמשכורות נמוכות - הפתרון הוא לרדת מהארץ - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מחאת הדיור: יוקר המחיה עולה והמשכורות נמוכות - הפתרון הוא לרדת מהארץ

עפרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית: "הסטודנטים מצטרפים למחאה האותנטית שהגיעה מהשטח"

178תגובות

כ-1,000 אנשים הגיעו להפגנת המחאה נגד מחירי הדירות הגבוהים שהחלה ביום חמישי בערב בשדרות רוטשילד בתל אביב. במהלך סוף השבוע כמות האוהלים גדלה ועשרות מהם מילאו את השדרה הכי פופולרית בעיר.

הכל התחיל כמחאה אישית של הצעירה דפני ליף, עורכת וידיאו ומלצרית, שהתבקשה לפנות את דירתה ב-13 ביולי. כשחיפשה דירה חלופית בתל אביב ולא מצאה החליטה לשכן עצמה באוהל במתחם הבימה - מהלך שנהפך למחאה המונית.

"הכל התחיל באקט של תסכול", סיפרה ליף ל-TheMarker. "הרגשתי איך דוחקים אותי מהעיר, מקום שלמדתי בו ארבע שנים ואני רוצה לחיות בו. הרמתי טלפון לחבר ואמרתי לו שנמאס לי, אני לוקחת אוהל להבימה ועוברת לגור בו. המחירים כל כך גבוהים שאי אפשר לעמוד בהם, ואני עובדת קשה. אין לי משפחה לפרנס, ואני מרגישה שעוד מעט איאלץ לגור בפחון.

הערב הראשון במחאת האוהלים בשדרות רוטשילד ת"א

מהו הרווח הצפוי לבניין שלכם מתמ"א 38 / פינוי בינוי

"אני רוצה שגם הציבור וגם מקבלי ההחלטות יבינו שיש פה כוח שאי אפשר להתעלם ממנו, ואני קוראת לכל מי שזה כואב לו להגיע. אם זה בני עקיבא, נוער מרצ או תנועת הצופים. עכשיו זה הבית שלי: חדר אחד, ארבע כיווני אוויר וריץ'-רץ'".

דבריה של ליף בערב הראשון של ההפגנה עבדו. צעירים, משפחות, חילוניים ודתיים פקדו את ההפגנה. מכוניות נסעו לאורך השדרה צפרו לאות הזדהות עם המפגינים, ובמהלך הלילה הגיעו תושבים מהסביבה עם בורקסים, עוגות ופירות.

שי אילת

המחאה נסובה בעיקר סביב מחירי השכירות בתל אביב ובמרכז המדינה, ופחות התייחסה למחירי הדירות המוצעות למכירה. הצעירים באוהלים כבר מזמן איבדו את האמונה כי יוכלו לרכוש דירה בישראל, והתייחסו בעיקר למחירי השכירות העולים באופן מתמיד, בהתאם לעליית הריבית על המשכנתאות. "זה לא רק מחירי הדיור", אמרו חלקם. "זה גם הקוטג', הדלק ויוקר המחיה במדינה הזאת, שלא תואם את יכולת ההשתכרות שלנו".

בנוסף, ציינו רבים כי הבחירה לגור בתל אביב והסביבה אינה פינוק, אלא הכרח - רבים מהם עובדים בתחומים שמחייבים אותם לגור בתל אביב או בסביבתה, כמו פיננסים, תקשורת ועיצוב. בנוסף, כל מוסדות ההשכלה הגבוהה עדיין מרוכזים בערים הגדולות - והיקרות יותר - ולסטודנטים אין ברירה אלא להסכים לשכר דירה גבוה בהרבה מיכולת ההשתכרות שלהם בפועל.

"ההומלסים החדשים של ביבי ושטייניץ"

את ההפגנה פקדו חברי כנסת רבים. אלה שהגיעו בערב הראשון של ההפגנה, כמו דב חנין וניצן הורוביץ, זכו לטולרנטיות מצד המפגינים. אך במהלך הלילה הגיע למקום גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, שהסתובב בין האוהלים וביקש לשוחח עם המפגינים. הביקור של ראש העיר הכי יקרה בישראל עורר במהרה סערה ותוך דקות הקיפו אותו מפגינים זועמים וקראו לעברו: "ראש עירייה של עשירים, לא רוצים אותך פה". חולדאי, שלא הספיק לומר את דברו בפני המפגינים, עזב את המקום לאחר שמפגין השליך עליו פיצה.

אז מי בעצם האנשים שהרגישו חובה להגיע ולישון באוהל בלב תל אביב? עינת צוקר, למשל, היא עובדת סוציאלית שמתגוררת בתל אביב. "עברתי לפני שש שנים מבאר שבע לתל אביב. אני עוד מעט בת 40 ונאלצת לגור בדירה בשדרות חן עם שותף", סיפרה צוקר.

"אני לא יודעת מתי בעל הדירה יבקש לפנות אותי, אני מפחדת מזה מדי יום, וזה פשוט לא ייתכן. אני עובדת עם אמהות חד-הוריות ורואה שלנושא הדיור משקל קריטי במצוקה שלהן, וכשאני מנסה לעזור להן אני בעצם מבינה שאני נמצאת במצב לא מאוד שונה מהן. האם כדי לקבל יציבות בחיי אני חייבת בעל? זה מצב אבסורדי".

גם רגב קונטס (35), במאי פרסומות, מרצה בשנקר ובעל טור ב"עכבר העיר", חש בימים אלה את התסכול על בשרו. "אני גר כבר שמונה שנים באותה הדירה, ובעל הדירה כמעט לא העלה לי את שכר הדירה. לפני שבוע התקשרה אלי דפני ליף וסיפרה לי שהיא פונתה מהדירה שלה והולכת עם אוהל להבימה. יום אחרי זה מצאתי בתיבת הדואר שלי מכתב מבעל הדירה שאני צריך לפנות אותה.

"פתאום אני מגלה שאני עוזר לדפני, אבל בעצם גם לעצמי. שום מאבק לא משתווה למאבק הזה. הוא נוגע גם אלי, גם לסבתא שלי, גם לזוג צעיר וגם למישהו מבאר שבע. כרגע אני גר באוהל, ומדי פעם אני הולך לחפש דירות. אתמול למשל ראיתי דירת קובייה 55 מ"ר בפלורנטין עם תקרת אסבסט ב-4,200 שקל. אני מרוויח סביר, אבל זה פשוט לא ייתכן. התחלתי לחפש דירות בבת ים והמחירים שם אותו הדבר".

ירון כהן-צמח

"מדובר במאבק הכי נכון וצודק בישראל", אמר ח"כ ניצן הורוביץ בערב הראשון של ההפגנה. "אלה ההומלסים החדשים של ביבי ושטייניץ. אלה אנשים עם משכורת סבירה שלא מסוגלים להשיג דירה. זה בידיים של ראש הממשלה - המדיניות שלו לא כוללת דיור בר השגה או דיור לצעירים, ולכן צריך להפעיל עליו לחץ. ראשי הערים יכולים לעשות מהלך וניסו לעשות, אבל הממשלה הקפיאה את כל הפרויקטים לדיור בר השגה. הצעדים של בנק ישראל החמירו את המצב. כדי לקנות דירה היום בישראל צריך לשים בצד משכורת ממוצעת של 14 שנה. זה מהנתונים הגבוהים בעולם וזה לא יכול להימשך. הכי גרוע שאנשים ייכנסו לתסכול או אפתיות. זה יהיה הכי גרוע".

בין מקימי האוהלים בשעות הערב היה גם במאי הפרסומות יריב הורוביץ. "שפר עלי גורלי ויש לי איפה לגור. אבל אחי למשל סטאז'ר בבית חולים, לאחר שסיים לימודי רפואה, ואין לו אפשרות לחיות בעיר שבה נמצא בית החולים שהוא עובד בו. הבעיה היא שהמדינה נגנבה על ידי חבורה של טייקונים ואוליגרכים, ושהעם הישראלי גאה ולא מוכן להודות שהוא עני.

"המדינה נמצאת בחורבן כלכלי ונתונה בידי 10 משפחות עשירות. איך ייתכן שאילן בן-דב לא מחזיר את החוב שלו לציבור? אני נלחמתי בלבנון ובעופרת יצוקה, למה שאעזוב את הארץ? כרגע כולם חיים על זמן שאול, עוד קצת אוברדראפט, לוקחים עוד קצת מאבא, עוד קצת מהסבתא, אבל בקרוב גם זה ייגמר. גם אני, שעשיתי פרסומות, מרגיש שהאכלתי לוקשים את העם הזה, באיך הוא צריך להתלבש ומה הוא צריך לאהוב".

ח"כ דב חנין נכח גם הוא בהפגנה. "אני רואה פה דבר אופטימי, הגיעו כל כך הרבה אנשים", אמר. "מצוקת הדיור היא בעיה לא חדשה בתל אביב. אנחנו לא מסכימים להיזרק מהעיר שאנחנו כל כך אוהבים, וגם אם נצא ממנה החוצה לא נמצא פתרון ברמת גן, בגבעתיים או בפתח תקוה. המצב לא יכול להימשך. צריך להבין שזו לא גזירה משמים. הממשלה אחראית למחדלים היסטוריים בנושא הדיור.

"אני חוזר מדיון בכנסת בנושא דיור בר השגה והמנגנונים למימוש הרעיון. צריכה להיות החלטה פוליטית של בניית דיור ציבורי בהיקף גדול, שכלל לא נעשה בעשור האחרון. אני מקווה שהקול של האנשים יישמע, כי אם לא - תהיה פה מהפכה".

"לא רוצים פוליטיקאים"

ביום שישי בשעות הצהריים הגיעה לעיר האוהלים גם ח"כ מירי רגב. אלא שהמפגינים כבר לא היו סובלניים כלפי פוליטיקאים, ורגב הרגישה זאת היטב. "אני מקווה שההתארגנות פה היא ראשונית ושכל המדינה תוצף באוהלים", אמרה למפגינים.

"הגשתי הצעת חוק להגבלת שכר הדירה בשבוע שעבר והפילו לי אותה. בסך הכל מדובר במחירון שכר דירה שלא עולה שקל למדינה, וקובע מחיר שכר דירה לפי גודל דירה, מיקום וכדומה. חברת עמידר ומשרד השיכון יפקחו על המחירים, ושוכר שנתקל בבעל דירה שדורש מחיר גבוה מהמחירון יכול להתקשר למשרד השיכון שיפרסם את שמו של בעל הדירה. הבעיה היא ששכר דירה זה לא קוטג' שאפשר לא לקנות אותו ולאכול משהו אחר", הוסיפה.

קמחי מוטי

אלא שדבריה של רגב כבר לא הרשימו את המפגינים. "כמה נשלם עוד לחברי כנסת שלא עושים כלום?" צעקו לעברה מפגינים. "לא רוצים פוליטיקאים פה, זו מחאה אזרחית, קיבלתם צ'אנס ופיספסתם אותו".

רגב ניסתה להסביר כי באה לתמוך במפגינים והתקשרה בעצמה לליף, אך לא זכתה להבנה, וקריאות בנוסח "מירי רב הביתה" רק גברו והלכו. כשקמה לעזוב את המקום מפגינים שפכו לעברה בקבוקי מים.

בשעות הלילה הגיעו שלושה שוטרים, לאחר ששכנים המתגוררים בסמוך לשדרה התלוננו בלילה הקודם על הרעש שנגרם מהמגפונים ומהדרבוקות של המפגינים. השוטרים שוחחו עם ליף, ולאחר מבט של הזדהות עם המאבק עזבו את המקום.

"מת לעזוב את המדינה"

לא כל משתתפי ההפגנה היו צעירים תל אביבים המתקשים לעמוד בדמי השכירות הגבוהים. "אני עובד ומרוויח טוב, אבל רק בגלל שאני עוסק במקצוע שאני לא אוהב, מתוך הבנה שאין ברירה", סיפר תומר חגי (30) ממושב נופך שהגיע להפגנה. "כבר שלוש שנים אני עובד בבניין ויכול להרשות לעצמי לגור בדירה במושב ולהחזיק כלי רכב. אבל זה לא מה שאני אוהב. הייתי רוצה לעסוק במוסיקה ולהרוויח את לחמי בכבוד, אבל אני יודע שזה לא ריאלי.

"למרות זאת התפטרתי. אני יודע שאני מוותר על הרבה אבל אני חייב את הצ'אנס הזה לעצמי, לעסוק במה שאני אוהב. כשסיפרתי להורים שלי, הם אמרו: 'מה, אתה הולך לקבץ נדבות?'

"אני יודע שלא אוכל לשלם 3,000 שקל שכירות. אני מסתכל על האנשים פה באוהלים ויודע שבקרוב אצטרף אליהם. כנראה אעזוב את הדירה במושב ואחפש מקום שאוכל להתנדב בו וגם לגור בו. העיקר שאוכל לעסוק במוסיקה".

אסף מהללאל (33) הבין כבר כי מחירי הדירות בתל אביב רחוקים מיכולתו הכלכלית, ולאחרונה עזב יחידת דיור שהשכיר בשכונת כפר שלם בדרום העיר, שאליה עבר לאחר שגר בדירה בתחנה המרכזית.

"עבדתי שנים כתסריטאי סרטוני אינטרנט, אך כשראיתי שהפרנסה בלתי אפשרית החלטתי לפני חודש וחצי שאני מפסיק את מרוץ העכברים", מספר מהללאל. "עזבתי דירת חדר קטנטנה בכפר שלם באזור מאוד לא נעים ששילמתי עליה 2,000 שקל, ובאתי לגור כאן באוהל. מאז אני מנגן גיטרה ברחוב וחי על זה כבר שלושה חודשים. חברים שלי, תסריטאי וגריפקאית, מכרו דירת שני חדרים בתל אביב וקנו בית עם בריכה ו-30 דונם על אי ביוון, ועברו לגור שם עם הילדים.

"העובדה ששרי אריסון קנתה דירה במגדל גינדי ברחוב השופטים ב-30 מיליון שקל זה סמל למאבק פה. אומרים לנו לצאת לפריפריה, אבל התחבורה גרועה. למה אנשים לא יכולים לגור ליד האוניברסיטה שהם לומדים בה או מקום העבודה?"

לדבריו, המדינה מסירה אחריות מהבעיה: "אומרים לאנשים בכפר שלם שהבעיה שלהם היא העובדים הזרים, ומשסים אותם זה בזה. מה עם אחריות המדינה? כל שנה המצב נעשה גרוע יותר. האם המאבק הזה יפתור את בעית הדיור? לא בטוח. אבל זה לא רק הדיור, זה גם שכר מינימום, דלק וקוטג'".

ניר גינוסר (35) מרצה למתטמטיקה מרמת גן, "ברח" כדבריו מתל אביב לאחר ששילם שכר דירה של 4,000 שקל ובעל הדירה הודיע לו כי שכר הדירה עולה ל-6,000 שקל. "כיום אני גר באזור עם אוכלוסייה חלשה בדרום רמת גן, כי אני לא מוכן לגור בפריפריה ולבלות שעות בפקקים", אמר גינוסר. "אני פונה לממשלה כי הפתרון הראשון שצריך לנקוט הוא דיור לשכירות מוגנת. שלא יגידו לנו כל שנה שאנחנו צריכים לעבור דירה. חייבים להחזיר את חוק הגנת הדייר. כשמחיר דירה מתחיל ב-1.5 מיליון שקל ואין לך הורים שיכולים לתת 600 אלף שקל - מנציחים בכך את הפערים".

לדבריו, "בחמש השנים האחרונות יוקר המחיה עלה ב-40% והמשכורת לא עלתה. אני מת לעזוב את המדינה, לא ייתכן ששכר מינימום הוא 4,000 שקל ורק 1% מהאוכלוסייה משתכר יותר מ-40 אלף שקל לחודש".

יוקר המחיה שעליו מדבר גינוסר בא לידי ביטוי גם בעלייה של 0.4% במדד למחירי הצרכן ביוני, כפי שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף השבוע. מדד הדיור עלה אף הוא ב-0.5% ביוני, ובסך הכל ב-3.5% במחצית הראשונה של 2011.

אמש עוד נותרו אוהלים רבים בשדרה, והמאבק טרם הסתיים. המחאה תימשך, לפי המפגינים, עד שממשלה תנסח תוכנית ברורה לדיור בר השגה.

התאחדות הסטודנטים מצטרפת

התאחדות הסטודנטים הארצית הודיעה כי תקים בשבוע הקרוב מאהלי מחאה נוספים ברחבי הארץ, כדי להצטרך למחאת האוהלים שהחלה בסוף השבוע בתל אביב. ההתאחדות פנתה לאגודות הסטודנים המקומיות ברחבי האוניברסיטאות והמכללות וביקשה מהם להצטרף למחאה. ביום ראשון ייפתחו מאהלי מחאה במכללת רופין ובבאר שבע.לדברי ההתאחדות בהמשך השבוע ייפתחו מאהלים נוספים בבית ברל ובקרית שמונה.

הסטודנטים פירסמו באחרונה נייר עמדה בנושא דיור בר השגה, בו הם טוענים כי "על המדינה לספק פתרונות למציאת הסדרי דיור ראויים בבעלות או בשכירות". לפי עמדת הסטודנטים, הממשלה צריכה להתערב בנושא באמצעות הגדלת היצע הנכסים לדיור, באמצעות חקיקה, תמריצים כספיים ליזמים,הסדרת חקיקה לדיור בשכירות ויצירת מנגנון לחסכון לטווח ארוך.

לדברי הסטודנטים, יש לעגן בחקיקה את "הזכות לדיור נאות ובר השגה". עפרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית, אמר כי "בשנה האחרונה התאחדות הסטודנטים הארצית כיתתה רגליה בכל משרד ממשלתי אפשרי ובדיוני הכנסת והניחה על שולחנות מקבלי ההחלטות ניירות עמדה בנושאי דיור בר השגה בבעלות ובשכירות לצעירים. עד שיחליטו לקרוא ולאמץ את הפתרונות שאנו מציעים, הסטודנטים מצטרפים למחאה האותנטית שהגיעה מהשטח".

אביעד רוזנפלד, יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת תל חי מסר: "הגיע הזמן להוציא את המחאה משדרות רוטשילד ולהשמיע את הצעקה שלנו במלחמה על הבית גם בצפון". אסף אזולאי, מנהיג המחאה במכללת רופין אמר כי "למחירי הדיור בת"א בירושלים ובשאר חלקי הארץ מאמירים לשמיים ומונעים מאיתנו הסטודנטים לעמוד בעומס ולקרוס תחת הנטל הכלכלי".

ניר ברקת לממשלה: הקשיבו לצעירים, קדמו יוזמות לדיור בר השגה

ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, קרא בסוף השבוע לממשלה להקשיב לקול הצעירים המוחים על מחירי הדיור הגבוהים ולקדם באופן מיידי את יוזמות עיריית ירושלים ליצירת דיור בר השגה לצעירים בעיר.

"עיריית ירושלים היא חלוצה בישראל ביצירת מודלים ייחודיים שמאפשרים לצעירים לגור במחירים סבירים. למדנו מניסיונן של ערים אחרות בעולם שהצליחו לעשות זאת, אך אין בכוחן של הרשויות המקומיות, נחושות ככל שיהיו, לפתור את הבעיה לבדן", אמר ברקת. "בעולם הרחב הממשלות מניחות את התשתית החוקית והפיננסית לדיור בר השגה ומאפשרות לדרג המוניציפלי לפעול על פי עקרונות אלה. אני מצפה מהממשלה וממינהל מקרקעי ישראל לקחת אחריות".

בראש המהפכות אותן יזמה עיריית ירושלים כחלק מ"תוכנית ברקת לדיור בר השגה לצעירים" נמצאת תוכנית המכונה "20:20:20" - מודל שאושר במועצת העיר שלפיו אישור עירייה לכל בנייה (או תוספת) של 20 יחידות דיור ויותר, או 2,000 מ"ר ויותר, מותנה בכך ש-20% מיחידות הדיור יהיו בשטח מותאם לצעירים של עד 100 מ"ר, מחיר הדירות יהיה נמוך ב-20% משווי השוק של דירה מקבילה - והדירות יוקצו לזכאים על פי קריטריונים שתקבע העירייה. עוד כולל המודל מנגנון הגנה שיבטיח שהדירות יישארו בנות השגה לאחר האכלוס.

"עיריית ירושלים הגיעה להסכמה רחבה למימוש המודל עם ארגוני הקבלנים והאדריכלים בעיר, אך על ממשלת ישראל לקדם חקיקה ראשית שתקל את הטמעת העקרונות האלה ותבטיח מסלול ומהיר לבנייה לצעירים", אמר ברקת.

בנוסף דורש ברקת ממינהל מקרקעי ישראל להגדיל את כמות השיווקים לבניית בניינים המיועדים להשכרה לצעירים בירושלים בהתאם לרשימת המתחמים שאיתרה העירייה לפני כחצי שנה, ושביכולתם להגדיל את היצע הדירות להשכרה בעיר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#