העיר החרדית החדשה בחריש: "אין כוונה להקים עיר של 150 אלף איש" - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העיר החרדית החדשה בחריש: "אין כוונה להקים עיר של 150 אלף איש"

ראש הוועדה לתכנון העיר, יגאל שחר, מבטיח שחששות תושבי היישובים הסמוכים כי מדובר בעיר ענק מופרכים; בינתיים המאבק נגד העיר נמשך

39תגובות

>> בשבוע שעבר נעשה צעד נוסף לקראת הקמת העיר חריש לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה את תוכנית המתאר "חריש 1", הכוללת את השטח העיקרי של העיר שבו נמצאות יימצאו רוב שכונות המגורים והמע"ר (מרכז העסקים הראשי). בימים אלה פועלת הוועדה לתכנון העיר, בראשות יגאל שחר, לקידום אישור תוכנית "חריש 2" המצרפת רצועת שטח נוספת אל העיר. בסך הכל יהיה שטחה של העיר כ-4,500 דונם ויוקמו בה קרוב ל-9,000 יחידות דיור.

שחר היה בעבר מנהל מחוז צפון ומחוז חיפה במשרד הפנים. הוא מקבל כפשוטה את עמדת משרדי הממשלה שיש הצדקה מבחינת צורכי האוכלוסייה החרדית להקים עיר באזור, גם אם המחיר הוא פגיעה בתושבים החילונים המתגוררים בחריש, שימצאו עצמם בתוך עיר חרדית של קרוב ל-50 אלף תושבים. הוא גם הקפיד להגיד זאת לתושבים בלשון ישירה ובוטה למדי. בשיחה עם אחד התושבים החילונים בשנה שעברה אמר שחר: "אף אחד לא יעזור לכם להישאר פה. אם אתה רוצה, אני אגייר אותך ותישאר פה עם כיפה".

נמרוד גליקמן

"יכול להיות שנהגתי בחוסר רגישות בדרך שבה הצגתי בפני התושבים את העניין", מודה שחר בריאיון ראשון, "העדפתי להגיד את האמת בצורה ישירה ולא לחשוף אותה באופן הדרגתי. העיר הזו מתוכננת עבור חרדים. תושבים אחרים יוכלו להמשיך לגור בה, אבל יהיה להם קשה לקבל שירותים כמו חינוך, מאחר שלא יהיו מספיק תושבים חילוניים שעבורם ניתן יהיה להקים בתי ספר או גנים. לבי עם התושבים, אבל צריך לקחת את הדברים בפרופורציה. אני מעריך שחלק גדול מהאוכלוסייה המתגוררת פה כיום, זו שהיא מסורתית או אפילו דתית, תוכל להמשיך ולהתגורר פה".

לא רק התושבים החילונים המתגוררים בחריש עצמה מנהלים מאבק חריף נגד העיר החדשה. תושבי האזור מהקיבוצים והכפרים הערבים טוענים שלמתכנני העיר יש כוונה להקים עיר גדולה יותר, בהיקף של 150 אלף תושבים, שתפגע קשות ביכולת ההתפתחות של שאר יישובי הסביבה.

"לא עסקנו ואנחנו לא עוסקים בתכנון עיר כזו, וגם לא הוגשה בקשה כזו לוועדת גבולות העיר שפעלה בתקופה האחרונה", טוען שחר בתוקף, "משרד הבינוי והשיכון ערך כל מיני בדיקות, אבל לא היה שום עיסוק סטטורי בתוכנית של עיר גדולה יותר. אני גם לא בטוח שהחרדים ירצו עיר כל כך גדולה עם כל הבעיות הנלוות לכך".

שחר טוען שהוועדה המיוחדת היתה יכולה להסתדר גם בלי מתחם "חריש 2", אך תיכננה גם את השטח הזה, לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה על צירופו לתחום השיפוט של חריש.

למרות טענות אלו, מוסיף החשד שמדובר בעיר גדולה יותר לקנן בקרב תושבי האזור, והוא מטריד גם ועדות תכנון. לפני שבועיים לא הצליחה ועדת התכנון של חריש לאשר בוועדה לשמירת קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, הפועלת במשרד הפנים, בקשה לתוואי כביש שיחבר את העיר למאגרי מים. חברי הוועדה חשדו שהכביש המתוכנן הוא בעצם חלק מתשתית תחבורתית של עיר גדולה יותר, והוא יתחבר עד כביש ואדי ערה (כביש 65).

"כל מה שהתכוונו לעשות הוא לנצל דרך שכבר תוכננה וסומנה במסגרת תוכנית המתאר של מחוז חיפה, כדי לא לסכל מגמות תכנוניות עתידיות", טוענת רלי פרנגלר, מתכננת סביבתית, העובדת כיועצת של הוועדה המיוחדת לתכנון העיר, "אין מדובר בכביש של העיר שיתחבר לכביש 65, ונצטרך להסביר זאת שוב לוועדה ולשכנע אותה".

לדברי שחר ופרנגלר, העיר החדשה גם לא תפגע באפשרויות הפיתוח של היישובים הערבים כפי שטענו מתנגדי התוכנית. "לערבים יש תחושת קיפוח ויש להם קרקע פרטית שהם רוצים לפתח", אומרת פרנגלר, "ערכנו בדיקה של כל היישובים הערבים באזור, ולכולם יש עודף של שטח לתכנון לשנים הקרובות".

"לכל היישובים הערבים באזור יש תוכניות מתאר עם שטחים לפיתוח עד שנת 2030 ואפילו עד שנת 2050", מציין שחר. הוא סבור שאחת הסיבות שיישובים ערביים מתנגדים להקמת חריש היא העובדה שהעיר יוצרת טריז בתוך שטח שהם קיוו להפוך לרצף אורבני המתחיל באזור בקה אל גרביה בדרום ומגיע עד הכפרים של ואדי ערה בצפון.

מה שברור הוא שחריש תהפוך את כל המרחב לצפוף הרבה יותר. חלק מהשכונות שלה יהיו סמוכות לאדמות קיבוץ מצר וחלק לכפר הערבי אום אל קוטוף. בכיוון מזרח יתקרבו בתי העיר עד ליישוב החדש מצפה אילן. מקימיו קיוו לראות חורש טבעי מול בתיהם, אבל בעתיד הם יראו שכונה חרדית צפופה.

הארגונים הסביבתיים, ובראשם עמותת "אדם טבע ודין", ביקרו בחריפות את העובדה שחריש מוקמת בשטח פתוח, שחלקו חורש ויער, ללא בדיקות השפעה סביבתיות ונופיות כפי שנהוג בתוכניות אלו. שחר ופרנגלר טוענים לעומת זאת שמדובר בשטח שרובו כבר תוכנן ואושר בעבר להקמת עיר, וכי כן נערך סקר נופי וסביבתי שנעזר בממצאי סקר של החברה להגנת הטבע. "זה נכון שבאזור של חריש 2 יש שטחים בעלי חשיבות סביבתית באזור נחל נרבתא, ושם אכן תהיה פגיעה נופית, כי יבנו בתוכם", הודה שחר.

"מוציאים אותנו מהעיר"

מי שיפלו קורבן למדיניות של הקמת חריש הם התושבים החילוניים המתגוררים בה כיום. אחד מהם הוא חמי בר אור, ממובילי המאבק של התושבים נגד הקמת העיר. הוא ושכניו לא מוצאים נחמה בהתלבטויות שיש כעת למתכנני העיר.

"הוועדה הזאת פשוט מוציאה אותנו מהעיר", אמר בר-אור השבוע, "לא יעזרו ליגאל שחר כל הדיבורים על כך שמי שירצה יוכל להישאר. בפועל לא נוכל להמשיך ולגור פה. לכן הגשנו השבוע לבית המשפט המחוזי בחיפה עתירה נגד החלטת מוסדות התכנון להכיר בכך שחריש תתוכנן עבור חרדים, ובית המשפט יצטרך להחליט".

נמרוד גליקמן

התושבים מנהלים מאבק בבית המשפט המחוזי בחיפה גם נגד ועדת התכנון המיוחדת, שלטענתם פעלה ללא שיתוף התושבים, ותוך ניסיונות חוזרים ונשנים לקדם תוכנית לעיר גדולה עוד יותר מזו שאושרה. קבוצת תושבים ערבים ויהודים הגישו לפני כמה חודשים, באמצעות עורך הדין תאופיק ג'ברין, עתירה נגד ועדת התכנון ויגאל שחר.

בעתירה זו נטען בין השאר שהוועדה נוהלה במעטה של חשאיות וסודיות, וכי חלק מחבריה הגיעו אליה עם דעות קדומות ועם נחישות מראש לאשר תוכנית של עיר גדולה, תוך רמיסת הזכויות של תושבי האזור. בר-אור וחבריו, שלא זכו לאוזן קשבת בוועדות התכנון הארציות, מקווים שבית המשפט יהיה קשוב יותר לטענותיהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#