רשות הטבע והגנים יוצאת למלחמה על הבית - של הצמחים הנדירים - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשות הטבע והגנים יוצאת למלחמה על הבית - של הצמחים הנדירים

מינים רבים של צמחייה נדירה מאוימים על ידי תוכניות בנייה ותשתיות; הרשות ממליצה להקים אזורים מוגנים עבור הצמחים תוך הגבלת הבנייה

תגובות

מורות הטבע והגנים הלאומיים בישראל אינם מספקים הגנה מספקת לטבע ולנוף, בעיקר בחלק הנמצא מצפון לנגב, שבו מרבית השמורות הן קטנות ומפוצלות. כתוצאה מכך מנסים ארגונים סביבתיים ומדענים לקדם באחרונה רעיונות חדשים שיסייעו לשמור על השטח מפני בנייה, גם אם הוא לא בעל מעמד מוגן על פי החוק. החידוש האחרון הוא הצעה של קבוצת מומחים, העוסקים בצמחי בר, להגדיר שטחים בעלי חשיבות מיוחדת להגנה על מיני צמחים הנמצאים בסכנת הכחדה.

רשות הטבע והגנים פירסמה לפני כמה שבועות את הכרך השני של "הספר האדום" של צמחי בר בישראל הנמצאים בסכנת הכחדה, שנכתב על ידי שלושה חוקרי צמחים - אבי שמידע, גדי פולק ואורי פרגמן-ספיר. בספר יש פירוט של "מינים אדומים", הנמצאים בסיכון.

אחד הממצאים המרכזיים של החוקרים הוא שפחות ממחצית מהצמחים, הנכללים ברשימת המינים האדומים באזור מישור החוף, גדלים בתוך שטחים של שמורות טבע. לדברי החוקרים, באזור החוף יש את הריכוז הגבוה ביותר של מיני צמחים הייחודיים לישראל. לכן, מדובר באזור שיש חשיבות בינלאומית בשימור הצמחים הנמצאים בו. גם באזורים אחרים התברר שחלק ניכר מהמינים האדומים לא נמצאים בתוך שמורות טבע, ולכן קשה יותר להגן עליהם מפני תוכניות בנייה או איומים אחרים.

על רקע נתונים אלו החליטו החוקרים להגדיר אזורים המוגדרים "מוקדים אדומים", שבהם ריכוזים גדולים של מינים הנמצאים בסכנת הכחדה. "מידע זה יוכל לתת בסיס טוב יותר להגנה על צמחים אדומים, ולהכללת מספר גדול ככל האפשר מהם בשטחים מוגנים", מציינים החוקרים.

אמיר בלבן / החברה להגנת הטבע

רשימת המוקדים האדומים כוללת שטחים של שמורות טבע כמו שמורת תל דן בצפון והר מירון. אך מה שבולט ברשימה, כאמור, הוא הריכוז הגבוה של מוקדים לאורך מישור החוף, מאזור עכו בצפון ועד אזור זיקים ויד מרדכי בדרום, שרבים מהם לא נמצאים בתוך שמורות.

ריכוז גדול של מוקדים אדומים יש בעיקר באזור השרון, הכולל את אזור אילנות ונחל פולג - שני אזורים שבהם יש בין השאר תוכניות לסלילת כבישים חדשים. באזור עתלית, שגם בו יש מוקד אדום, יש כיום תוכניות בנייה נרחבות על רכס כורכר שבו עושר רב של צמחי בר. התוכנית צומצמה באחרונה בעקבות התנגדויות, אך עדיין מתוכננת בנייה על הרכס.

ההמלצה הראשונה של מומחי צמחי הבר היא לכלול כמה שיותר שטחים מהמוקדים האדומים בתוך שמורות טבע חדשות. עם זאת, הם מודעים לכך שיש סיכוי קלוש להרחבת שמורות טבע באזור החוף הצפוף וגדוש התשתיות ותוכניות הבנייה.

"במקרים בהם הכרזה על שמורה אינה אפשרית יש לשקול הקמת מתחמים נקודתיים מוגנים במוקדים האדומים, המיועדים לשמירה על אוכלוסייה מסוימת או על מקבץ של מיני צמחים אדומים הגדלים בצוותא באתר מסוים", אומרים החוקרים.

יש לציין שכיום כבר יש פרויקטים לשימור צמחי בר בשולי שטחים המיועדים לבנייה, הכוללים גם שתילה של מינים שהיו במקום ונכחדו. אחד הבולטים בהם הוא פרויקט של חוקרים מאוניברסיטת תל אביב לשיקום שטח חקלאי ליד צומת גלילות, בשולי שטח שבו אמורים להיבנות 12 אלף יחידות דיור.

חלק מהמינים האדומים והשטחים הפתוחים יכולים לזכות להגנה באתרי טבע עירוני. ארגונים סביבתיים כמו החברה להגנת הטבע הצליחו לשכנע רשויות מקומיות בצורך לשמר אתרי טבע בתחומיהן ובכמה ערים ובהן ירושלים כבר יש תוכנית לשימור אתרים כאלה. בירושלים אף אושרה תוכנית לשימור "פארק הצבאים", אתר טבע בלב העיר, שבו קודמה בעבר תוכנית בנייה שבוטלה לבסוף לאחר מאבק ציבורי.

"שמורות עירוניות המיועדות לפעילויות פנאי ונופש, שבהן מטפחים בין היתר את עולם החי והצומח, כמו בריכת דורה ושמורת האירוסים בנתניה, הן דוגמה נוספת להגנה מחוץ לשמורות טבע", מציין הספר האדום.

כיוון אחר של שימור שטחים מחוץ לשמורות טבע מוגנות, שהתפתח בשנים האחרונות, הוא הכרזה על שטחים כמרחבים ביוספריים. מדובר בשטחים, שבתוכם מוגדרים מתחמים עם ערכי טבע חשובים, שיש להימנע מבנייה בהם. לשם כך אף הוכנו תוכניות הקובעות כללים היכן מותר לבנות בתוך מרחבים אלו ובאילו שטחים יש להימנע מבנייה. בשני אזורים, רמת מנשה ומגידו, כבר הוכרז על מרחבים כאלו. בימים אלו מינהל התכנון במשרד הפנים פועל לאיתור מרחבים נוספים.

אזור רמת מנשה קיבל בשבוע שעבר מארגון התרבות והמדע של האו"ם, אונסק"ו, מעמד בינלאומי מוכר כמרחב ביוספירי. היוזמה להכרזה הגיעה מהמועצה האזורית מגידו והקרן הקיימת לישראל.

לפחות במקרה אחד טוענים נציגי הגופים הירוקים שתוכנית המרחב הביוספירי כשלה. מדובר במרחב הביוספירי בחבל לכיש שלתכנונו התייחסו מירה אבנרי ויהושע שקדי מרשות הטבע והגנים במהלך הכנס השנתי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה שנערך בשבוע שעבר במועצה האזורית מגידו.

לטענתם, הליך התכנון של המרחב הביוספירי שיזם משרד הפנים לא הצליח לשתף את נציגי המועצות האזוריות והיישובים באזור. אלו ראו בתוכנית אוסף של מגבלות המקשות על פיתוח באזור והתנגדו לתהליך.

בסופו של דבר נבחר המרחב הביוספירי כשטח שבו יוקמו חלק מהיישובים החדשים המיועדים למפוני רצועת עזה, בניגוד לעמדת הגופים הסביבתיים.

הגופים הירוקים ותושבי האזור הרגישו שהתוכנית לא נותנת משקל לטענותיהם ותפישותיהם. המסקנה של אנשי רשות הטבע והגנים היא שאם לא יהיה מראש שיתוף של כל הגורמים, ובראשם נציגי התושבים, לא יהיה למרחב הביוספירי תוכן של ממש.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#