העליון: הרשויות המקומיות גובות היטלים לא חוקיים מקבלנים - נדל"ן - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

העליון: הרשויות המקומיות גובות היטלים לא חוקיים מקבלנים

השופטת פרוקצ'יה פסקה כי הרשויות המקומיות ניצלו את "הלחץ המיוחד שבו נתונים יזמים כעילה לגבות מהם כספים"  מומחים: מדובר במיליוני שקלים רבים שנגבים על ידי הרשויות

תגובות

>> הרשויות המקומיות מנצלות את הלחץ שבו נתונים יזמים שמעוניינים לבנות בשטחן, כדי לגבות מהם כספים שלא כחוק - כך קבע בית המשפט העליון, בראשות השופטת איילה פרוקצ'יה, בפסק דין תקדימי.

לפי פסק הדין, הכספים הנגבים אינם חוקיים, אף אם הם נובעים מהסכמים שנחתמו בין הרשויות ליזמים. השופטת גם פסלה נוהל שלפיו רשויות מוותרות ליזמים על תשלומי היטלי פיתוח, בתמורה לביצוע הפיתוח עצמאית על ידם.

פסק הדין ניתן בתיק שניהלה חברת משה ויגאל גינדי באמצעות עורך הדין יוסי בנקל ממשרד ראב"ד, מגריזו בנקל ושות', נגד עיריית יבנה. גינדי רכשה קרקע של מינהל מקרקעי ישראל במושב בן זכאי, שלימים אושרה עליו תוכנית לבניית שכונת מגורים בשם "גן ראובן", שסופחה ליבנה.

על פי חוק התכנון והבנייה, מכיוון שמוכר הקרקע מחוייב בתשלום היטל השבחה, היה אמור המינהל לשלם את היטל ההשבחה במקרה זה לרשות המקומית. ואולם, כמו במקרים רבים אחרים, המינהל דרש מהיזמים, האחים גינדי, להביא אישור מהעירייה לכך שהסדירו את תשלומי ההשבחה והפיתוח של הקרקע, באופן שבו העירייה לא תבוא בדרישות תשלום למינהל, ואישור זה היה תנאי לקידום תוכנית הבנייה למגורים. במקרה של גינדי, החברה התחייבה לשלם מקדמה על חשבון ההיטל לפני המועד שבו צריך לשלם אותו כחוק, ושההשבחה תחושב על בסיס תוכנית בנייה למגורים גם לפני שזו אושרה בכלל. זאת למרות שעל פי החוק, היטל השבחה מחושב על סמך תוכניות שאושרו.

הסכם נוסף המקובל בשוק נוגע להיטלי פיתוח בעיקר בשכונות מגורים. העירייה גובה את דמי ההיטל ואמורה לבצע את הפיתוח, אך נוהג מקובל במערכת ההסכמים שבין עיריות ליזמים הוא שהעירייה מוותרת על גביית ההיטל בתמורה להתחייבות של היזם לבצע את הפיתוח בעצמו. בית המשפט קבע כי הסכמים הנוגעים להיטלי פיתוח עוקפים את חוק חובת המכרזים ונגועים במינהל לא תקין, כי כשהעירייה מבצעת את הפיתוח היא מפרסמת מכרז לבחירת קבלן מבצע והיא יודעת מה עלות ההקמה.

גינדי טענו כי הם חתמו על ההסכמים בשעה שהיו נתונים ללחץ, ולכן ההסכם נתחם בכפייה וניצול לחץ הזמן שבו עמדו.

בית המשפט קיבל את הטענה הזו ואמר כי: "מעשה הרשות היה נגוע לא רק באי חוקיות, אלא גם בפגם של אי הגינות בולט".

במהלך המשפט, שהתנהל במשך עשר השנים האחרונות, הגיעו משה ויגאל גינדי לפשרה עם עיריית יבנה וביקשו למחוק את הערעור, אך בית המשפט העליון סירב לכך בטענה שמדובר בנוהג שהוא הרבה מעבר לסכסוך נקודתי של האחים גינדי ויבנה.

לדברי מומחים, מדובר ברעידת אדמה במערכת היחסים שבין הקבלנים לרשויות המקומיות. "יש פה מהפכה של מיליארדי שקלים, שהולכת לשנות את שוק הנדל"ן בישראל מהקצה אל הקצה", טוען עו"ד בנקל שייצג את האחים גינדי. "בשלב הראשון מדובר בהפסדים של מיליארדים לעיריות בהשבחה עתידית של קרקעות, ויכול להיות שכסף יחזור ליזמים במידה שיהיו תביעות רטרואקטיביות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#