לא לחרדים בלבד: האם ערים חרדיות הם יתרון או חיסרון? - נדל"ן - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לא לחרדים בלבד: האם ערים חרדיות הם יתרון או חיסרון?

מחקר חדש טוען כי הקמת ערים חרדיות הומוגניות תיצור יישובים חלשים ובעיה חברתית-כלכלית; מומחים אחרים טוענים כי יש יתרונות לבידול

12תגובות

הריבוי הטבעי הגבוה של האוכלוסייה החרדית והצפיפות הגדולה של הערים החרדיות מאלצים את הממשלה לנסות ולמצוא פתרונות עבור אוכלוסייה זו. על אף שמתכנני ערים רבים מסכימים כי יש לתכנן שכונות נפרדות למגזר החרדי, שנחשב לבעל צרכים מיוחדים - הם חלוקים בנוגע לשאלה האם צריך לתכנן ערים חרדיות נפרדות. המציאות בשטח מלמדת כי ערים אלה מתקשות להחזיק את עצמן כלכלית, וזקוקות למימון קבוע מהממשלה.

כיום מתוכננות בישראל שתי ערים חדשות, המיועדות לקליטת אוכלוסייה חרדית, בהיקף של כ-50 אלף איש כל אחת בשלב ראשון: תכנון העיר חריש-קציר מתקדם בקצב מסחרר, וכבר בשנה הקרובה עתיד משרד הבינוי והשיכון לשווק קרקעות לבנייה של כ-6,000 יחידות דיור בעיר; והקמת העיר כסיף באזור תל ערד שבנגב אושרה לפני כשנה במועצה הארצית לתכנון ובנייה.

באחרונה הוכן מחקר בנושא אפשרות הקמת עיר חרדית בחריש עבור "המטה לעתיד חריש והאזור", שמאחוריו עומדים תושבי חריש, יישובי האזור וכן הארגונים שתיל, אדם טבע ודין והחברה להגנת הטבע. המסמך הוכן על ידי פרופ' עזרא סדן, יועץ ומתכנן ערים, פרופ' עמירם גונן מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ופרופ' יקיר פלסנר מהמחלקה לכלכלה ומינהל בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. מהמסמך עולה כי במידה שהערים החדשות המתוכננות יקלטו אוכלוסייה חרדית הומוגנית הדבר עשוי ליצור בעיה חברתית-כלכלית.

מהמסמך עולה כי ערים הטרוגניות, המשלבות אוכלוסייה חרדית עם אוכלוסיות אחרות, נהנות ממאזן כלכלי משופר ביחס לערים הומוגניות. לכן, החוקרים ממליצים שלא להפנות רק אוכלוסייה חרדית לחריש.

"האם אין מדינת ישראל חוזרת בשנות האלפיים על הקמת סדרה חדשה של ערים חדשות, בדומה לערים שהוקמו בשנות החמישים והששים של המאה הקודמת, שיצרו בעיה חברתית כלכלית כאובה במפת היישובים היהודים... האם ראוי שבטווח הזמן הקצר תיפתר מצוקת הדיור של האוכלוסייה החרדית, אבל בטווח הזמן הבינוני והארוך היא תיכנס למצוקה כלכלית נמשכת? יש חשיבות לנהל מדיניות הכוונה גיאוגרפית זהירה. שיקול זה עומד בבסיס ההמלצה שלא להמשיך להפנות משקי בית חרדיים לערי שדה הומוגניות כדי לא לחזור על תופעה של מעמד נמוך בפריפריה", נכתב במסמך.

היקף האוכלוסייה החרדית בישראל נכון לשנת 2009 עמד על כ-785 אלף נפש. הערים עם שיעור החרדים הגבוה ביותר הן: מודיעין עילית שבה 85.1% מכלל הגברים לומדים בישיבות, ביתר עילית שבה 84.8% מכלל הגברים לומדים בישיבות, בני ברק (62.4%), אלעד (57%), רכסים (54.8%), בית שמש (28.8%), ירושלים (27%), צפת ונתיבות (16%-17%).

במחקר הוצג השיעור הנמוך של השתתפות בכוח העבודה בערים חרדיות. כך, במודיעין עילית וביתר עילית שיעור המשתפים בכוח העבודה הוא 26%-39.7% בלבד. שיעור זה דומה ואף נמוך משיעור ההשתתפות בעבודה של האוכלוסייה החרדית בערים הגדולות כמו בני ברק וירושלים, שמגיע ל-37%-38%.

במחקר נמצא כי ביישוב אלעד, שהינו עיר שדה הטרוגנית, המשלבת אוכלוסייה חרדית עם אוכלוסייה דתית לא חרדית, שיעור המשתתפים בעבודה מגיע לכ-54%. גם בשכונות הטרוגניות בבית שמש, נתניה ואשדוד נמצא שיעור השתתפות בכוח העבודה של כ-50%.

"הרכב הטרוגני עשוי להעניק לאוכלוסייה החרדית אפשרות ליהנות משני העולמות - 'העולם' החרדי השכונתי וה'עולם' הכלל עירוני ההטרוגני", נכתב במחקר.

בזכות ההתבדלות

בעמדה שונה לחלוטין מחזיקה פרופ' רחל אלתרמן, מתכננת ערים ומשפטנית, המנהלת את המכון לחקר העיר והאזור בטכניון. פרופ' אלתרמן היתה חברה במועצה הארצית לתכנון ובנייה ושותפה להחלטה לאשר את העיר החרדית כסיף. אלתרמן סבורה כי אין מקום לשלב את החרדים בערים הטרוגניות, אף שערים חרדיות הומוגניות יזדקקו למימון גבוה יותר.

"קל מאוד להטיף נגד הקמת ערים חרדיות, אבל בסופו של דבר ראשי מועצות ואוכלוסיות הטרוגניות לא מעוניינים בקליטת מאסה גדולה של חרדים.

"ברור שערים או שכונות חרדיות דורשות מימון גדול, אבל להערכתי לא בפער גדול מערים אחרות. עם זאת, העיר כסיף, שאמורה לקום ליד ערד, עשויה להיות מלכודת עוני כיוון שהיא ממוקמת רחוק ממקורות תעסוקה. עדיף היה להקים ערים ושכונות חרדיות בסמוך לאזורי תעסוקה".

לדברי אלתרמן, "כשמדברים על ערים הטרוגניות, ממציאים פה פיזיקה כלכלית חברתית שאינה קיימת. האם הדתיים הלאומיים בבית שמש מסתדרים טוב עם האוכלוסייה החרדית? ממש לא. גם שם יש יציאה של הדתיים הלאומיים. בסופו של יום שילוב אוכלוסייה לא חרדית עם אוכלוסייה חרדית משמעה הכפפה לאורח החיים החרדי, והאוכלוסיות האחרות לא מעוניינות בכך.

"גם בארה"ב למעלה ממחצית מהתחלות הבנייה הן לאוכלוסיות סגורות, ומטיפי הטוהר שוכחים את הנתון הזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#